עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ייאוש קונסטרוקטיבי
  
מתוך הייאוש על החמצת הרעיון הנכון של שתי מדינות לשני עמים, יכול לצמוח פתרון של מדינה אחת שבה יממשו העמים את שאיפותיהם הלאומיות
   
ידידי הצייר והסופר שאול קנז נוהג לעתים קרובות להשתמש במונח "ייאוש קונסטרוקטיבי". הפירוש המעשי של מונח זה הוא שכתוצאה מהייאוש ומתחושה של חוסר תקווה צומחים פתרונות חדשים שלעתים יש להם גם שורשים עתיקים.
  
יש פתרונות ישנים שהיו אולי טובים לשעתם שהגיעו לנקודת סיום ואינם מעשיים עוד לביצוע. אחד מהם, אולי הבולט יותר מאחרים, הוא רעיון הקמת שתי מדינות לשני עמים במרחבי ארץ ישראל השלימה. הקמת התנחלויות ברחבי הגדה המערבית, סיפוח ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים והתביעה הפלסטינית למימוש זכות השיבה של הפליטים לכפריהם, מונעים באופן מוחלט את האפשרות להקים שתי מדינות, ישראל לצד פלסטין, זו לצד זו.
  
מימוש פתרון נכון וצודק זה, מותנה בתזמון בו נערכים הצעדים ההכרחיים כדי לממש פתרון זה. אלא שכאשר התזמון הנכון מוחמץ אם מסיבות אינטרסים צודקים לשעתם או כתוצאה מיהירות או סתם טיפשות של מנהיגים, פג תוקפו של הפתרון שהיה נכון וצודק בשעתו והוא הופך לנוסטלגיה שרבים ממשיכים לדבוק בה ולהאמין ביכולת לממשה הלכה למעשה.
  
בשנות השבעים של המאה הקודמת קמו שתי תנועות חברתיות – אידיאולוגיות: גוש אמונים שדגל בהתנחלויות בכול רחבי ארץ ישראל ושלום עכשיו שראתה בהתנחלויות אלה סכנה גדולה ליכולתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית להתקיים לאורך שנים. גוש אמונים ניצח ובגדול בעוד שלום עכשיו קיפלה את זנבה והסתפקה בהערות שוליים על המתרחש בשטחים שנכבשו על ידינו במלחמת ששת הימים. נקבעו עובדות בשטח שלא ניתן היום לשנותן.
  
קשה להיפרד מאמונת חיים הממלאת ביטחון את עולמו של המאמין. התחושה שיש כיוון, יש דרך שאם נלך בה יפתרו בעיות רבות הנראות לעיתים חסרות פיתרון. כזאת היא האמונה בפתרון הסכסוך הנמשך כבר קרוב למאה שנה בין היהודים והערבים הפלסטינים החיים זה לצד זה בארץ ישראל. הקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל.  

הרעיון מצוין אלא שהתזמון לביצועו הוחמץ והחמיץ את האפשרות ליישמו.
  
הפלסטינים שקועים בייאושם ואילו ישראל מצליחה כלכלית ושוקעת מבחינת מעמדה כמדינה דמוקרטית בעולם שמסביבנו.
  
עדיין נותר בידינו זמן, אם כי זמן שאול, כדי לעצב לעצמנו פתרונות חלופיים שיהיו אפשריים לביצוע ויתנו תשובות הולמות לצרכים המיוחדים של שני העמים, היהודי והפלסטיני. פתרונות אלה יהיו אולי פחות טובים מאלה שהוחמצו אבל כאלה המאפשרים חיים משותפים אלה לצד אלה.
  
כוונתי להקמת מדינה אחת שתכונן בתוכה הסדרים מיוחדים שיאפשרו הגשמת השאיפות הלאומיות של שני הצדדים באופן אופטימלי. זהו פתרון קשה, שובר מוסכמות ואמונות אבל עדיף על פני חוסר פתרון המוליד למלחמות מתמשכות ועקובות מדם.
  
נכתב בתאריך
4/6/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו