עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קטנות קיבוציות
  
אחד - או אחת - מחמישה
חמישה מועמדים לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. כל החמישה - אחד, אחת (ושתים) - מועמדים טובים, ראויים, בעלי יכולת עשייה מוכחת. איש ואישה וכישוריהם. רבים, כמשוער, יתלבטו במי מהם לבחור. בשולי הבחירה אני מבקש, במאמר מוסגר, לציין, כי אף לא אחת משתי המועמדות מבקשת את אמון הבוחרים - תקנו אותי אם אני טועה - בנימוק פמיניסטי (אפליה מתקנת, שוויון נשים או כל ביטוי אחר), אשר מרוח התיקון שבו נושב דווקא הקלקול. הן ראויות להיבחר הודות לכישוריהן, לרקורד העשיר וליכולת הביצוע שלהן. נותרו שבועות אחדים להתוודע אל היתרון היחסי של הטוב והראוי מבין החמישה ולהשתכנע כי נכון לבחור בו, או בה. בהצלחה.
  
כוח המשיכה של העמק
חבר שאל מה יש אצלכם, בעמק, שכל שבת וחג משתרך בדרך אליו פקק תנועה ולא ניתן להשיג מקום פנוי אחד סביב הנחלים. לפעמים נדמה לי שאני יודע את התשובה ולפעמים - לא. יש טבע. יש נוף. יש מים. כל הדברים המוענקים חינם, בשפע ובנדיבות של בורא עולם (לא אלוהים? בסדר, מי כן?) לאנשים, המוכנים להרוג זה את זה בגלל שקל.
  
צרכים מיוחדים
כולנו מיוחדים. כל אחד מאתנו הוא יחיד ומיוחד. "כל איש ואיש הוא אפיפיור קטן בוותיקן חייו", כתב המשורר אברהם חלפי. כל אחד מאתנו הוא אב קדוש בממלכתו. לכן גם הצרכים הטבעיים שלנו הם צרכים מיוחדים. מקובל להכיל את המושג על מי שזקוקים להשגחה צמודה, להקלות, ליחס שונה. אבל גם מי שאינם כאלה, הרוב – רשאים להכרה בצרכיהם ובזכותם למלא אותם. צורך מיוחד של כל אחד ואחד מניע אותו לספק ולמלא את הצורך הזה. חברה בריאה היא חברה, אשר כל אחד מהפרטים המרכיבים אותה נהנה בה מהזכות האנושית הבסיסית ובעיקר מהאפשרות לספק את צרכיו. גם כאשר חלפו זה מכבר הימים (אשר לדעת רבים לא היו), שבהם הקיבוץ דאג למלא את חלקו במשוואת הנתינה והקבלה -"לכל אחד לפי צרכיו" – נותר על כנו, שריר וקיים, הצורך האנושי הטבעי לסיפוק הצרכים הבסיסיים. כאשר אנשים שאנחנו מכירים פועלים באופן שנראה לנו תמוה, מוזר, לא מתאים להם, לכאורה, אות וסימן הוא לכך שהם ממלאים צורך בסיסי, עלום ונסתר מעינינו, אבל גלוי וברור להם.
  
חיים
זכותו המלאה של ח"כ חיים ילין להעתיק את מקום מגוריו לאן שהוא בוחר. אין לי ספק, כי בכל מקום שבו יהיה ימשיך להיאבק למען תושבי הדרום בכלל ותושבי חבל עזה בפרט. הזיהוי הטבעי, האינטואיטיבי שלו עם תושביו, הכוססים גם כיום את מה שנותר מציפורניהם באימה ובחרדה, שמא נחפרת, חלילה, מנהרה תחת רגליהם, יימשך גם אם ירחיק באופן זמני או קבוע מהמקום שהיה ביתו ומן הסתם גם ייוותר כזה ללא קשר למקום שבו ילין יבחר ללון.
  
אחרי כל השנים
אחרי כל השנים
עודנו הילדים הקטנים
שהיינו לפנים.
כמו אז, כשנמתחנו על בהונותינו
ולא הגענו לקרסולי שתי יונים
לפני שזבוב אחד הבריחן לאי אן
טיפה לפנינו.
  
שורה תחתונה
לעניות דעתי, חילוני אדוק, יהדות מתקדמת היא זו שבה לא בודקים בציציות או מתחתן מי שכלל אינם לובשים טליתות.
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
3/6/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו