עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קול השיתוף

"אני מתמודדת על תפקיד מזכירת התנועה כי אני רוצה שהקול השיתופי שאני מביאה יבוא לידי ביטוי, גם אם לא אנצח. אני רוצה שמה שאני מאמינה בו יהיה בלב השיח הציבורי". דבר המתמודדת יונה פריטל
   
בשנת 2000 היתה יונה פריטל (מעלה החמישה, במקור מושבניקית משדמות דבורה, תואר שני בחינוך, בוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית) במרחק נגיעה מתפקיד מזכירת התק"ם. נתן טל גבר עליה בכ-300 קולות, בערך הפער בין מספר חברי קיבוצו שפיים, לקיבוצה. "זה היה אצלי בידיים" היא נזכרת, "להעביר 150 קולות לצד שלי והייתי זוכה." קשה להאמין שחלפו 15 שנה מאז. לי, כמי שסיקר את המאבק רווי היצרים ההוא, זה נראה כמו התרחשות שהיתה רק לאחרונה.
  
ההתמודדות ההיא, קצת בניגוד למה שקורה היום, התנהלה לפי קווי מתאר רעיוניים ברורים. פריטל ייצגה את הקו של הזרם השיתופי, שנקרא אז "קיבוץ תמיד", טל את הקו של הקיבוצים המפריטים, שנקראו "קיבוץ עתיד", בטרם הפכו ל"קיבוץ המתחדש".
  
כעת נערכת פריטל למקצה התמודדות שני על התפקיד, בתקווה שהפעם זה "יצליח לה". על אדן הזינוק ניצבים עוד ארבעה: נגה בוטנסקי, מרקי לוי, ניר מאיר ונמרוד מדר. זירה צפופה.
  
שיתוף בתוך הפרטה
  
במצב שבו ברוב התנועה הקיבוצית ניצח הקו המפריט, מבקשת יונה פריטל למצות בתוך המציאות החדשה את יתרונותיו של השיתוף, הגם שזהו שיתוף אחר, יותר רופף, אך שיתוף שלדבריה יש בו טעם וגם יש לו ביקוש ויתרון. מבחינה זאת עמדתה העקרונית לא השתנתה.
  
פריטל: "אני לא מסתירה את עמדותיי השיתופיות חרף היותי מקיבוץ מתחדש, מתוך מחשבה שאפשר להיות תנועה אחת למרות ההבדלים. המבנה צריך להיות יותר קואופרטיבי, יותר תנועה חברתית ופחות ארגון. יש דברים שאיבדנו בתהליכי השינוי וראוי להחזירם. דווקא הצעירים שנקלטים עכשיו, רוצים מאפיינים של קיבוץ עם חיי קהילה. הם מחפשים את זה".
  
מאז ההתמודדות ההיא היתה עסוקה יונה פריטל בעיקר בעניינים חינוכיים-ציבוריים: היא כיהנה כרכזת מחלקת החינוך בתנועה, יצאה לשליחות תנועתית בארה"ב, ניהלה בשובה את ביה"ס המסורתי בירושלים ומשם לניהול יד טבנקין, תפקיד אותו היא ממלאת בחמש וחצי השנים האחרונות.
  
בין לבין, לפני שלוש שנים, היא התמודדה על מקום ברשימת העבודה לכנסת, יצאה ראשונה בין הקיבוצניקים, אך המקום ה-24 אליו הגיעה, היה רחוק מ-15 המושבים שהשיגה המפלגה בבחירות ההן.
  
מה הסיכויים שלך?
"התחרות קשה בגלל התפצלות הקולות, אבל יש לי סיכוי טוב. אני עובדת חזק בשטח ונתפסת כמתמודדת חזקה. אני בונה על אחוז הצבעה גבוה מקרב חברי הקיבוצים כי שם הכוח שלי. אני שומעת שההנהלות בקיבוצים נוטות לתמוך בפעילים ומנהלים מתחום הכלכלה (מתייחסת למרקי לוי וניר מאיר ע.ד), הרוב שלי נמצא אצל החברים מן השורה. זה קהל היעד החשוב והרלוונטי. זה גם קשור לתפיסתי שהתנועה צריכה להיות של החברים ולא של הממסדים".
  
תסבירי.
"על התנועה השתלטה במשך השנים התפיסה של ארגון. היא הפכה לתאגיד של תאגידים. כך איבדנו את החברים. הרעיון שלי הוא ליצור מבנה שיחזיר את החברים להיות שותפים בקבלת ההחלטות. אני רוצה שתכנית העבודה של התנועה תושפע מרצון החברים. למשל, להקים גוף של ותיקי התנועה שתהיה לו אמירה. אני תוהה למה אף צעיר לא שותף במאבק על זכויות הבניה לצעירים? זה הכל מנוהל על ידי ממסדים, כמו ע"י מטפלת".
יונה פריטל. יש דברים שאבדו בתהליך השינוי שראוי להחזירם
  
לא מוכרחים מזכ"ל כלכלן
  
הביקורת המרומזת שלה על הנטייה להצביע עבור כלכלנים, איננה מקרית. נראה שהיא מזהה כי זאת תהיה דילמה מרכזית אצל הבוחרים. היא תוקפת את הקרדיט הגדול מדי שנתנה התנועה למנהלים החזקים שלה, שלדבריה לא עשו גדולות במבחן התוצאה.
  
פריטל: "אני רוצה לנפץ את התפיסה של תחי הכלכלה או יחי הכלכלנים. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין בתחום. יש לא מעט כלכלנים בכירים שהובילו אותנו לכישלונות מפוארים. למשל, עסקת תנובה היא כישלון אסטרטגי-כלכלי שלו שותפים פעילים מרכזיים בתנועה. בתוך הקיבוצים אין שיח ביקורתי בתחום זה ואין הפקת לקחים. כלכלנים שטעו ממשיכים בשלהם. הייתי דירקטורית במלון שלנו וחרף אי הבנתי בכלכלה הצלחתי לשמור עליו, לפקח על מנהליו וגם להצילו משחיתות ניהולית. אני אומרת זאת כצפירת הרגעה למי שטוענים כי בראש התנועה צריך לעמוד איש כלכלה. אם אבחר, אביא אתי אנשי כלכלה מהשורה הראשונה כמו אודי פלד (רמת יוחנן, ראש אגף הכלכלה לשעבר ע.ד) שהכיוון שלו שיתופי. הוא יצטרף אלי".
  
פריטל גם מבקרת את מובילי המהלך התנועתי בנושא הפנסיה של חברי הקיבוצים, בטענה ש-40% מן השכר הממוצע איננו סכום מספיק ותומכת במתווה של ח"כ אילן גילאון, היוצר זיקה בין גובה השכר בכל קיבוץ לגובה הפנסיה בו. לדבריה, "צריך נוסחה יותר הוגנת מזו שיש היום, המתחשבת ביכולתו של הקיבוץ, ישנם קיבוצים שיכולים לתת יותר ולא נותנים. בנושא הזה אני עם פנסיה בראש".
  
מעגלים עם הפריפריה
  
את ביקורתה היא לא חוסכת גם מן האופן שבו נוהל המאבק על הזכויות בקרקע, שלדבריה איבד את דרכו בין שלל עורכי דין ויועצים חיצוניים, במקום להיעזר בידע ובמומחים התנועתיים שיש בתחום. כללית, היא הולכת עם הקו של בארי הולצמן, האומר שיש לבנות שיוך לבית ולא לקרקע שעליו הוא עומד "וכשזוג הולך לעולמו, הקיבוץ מעביר ליורשיו את הדירה או את ערכה. צריך לעזור לקיבוץ לבצע שיוך השומר עליו כקיבוץ. לצערי, בעניין השיוך, בהרבה קיבוצים הסוסים כבר ברחו מן האורווה, בעוד קיבוצי המרכז תקועים בלי פתרון.
  
בירוחם קמה מישהי ואמרה: יגם אני רוצה להיות בת ממשיכה ביישוב וארגנה סביבה את ראשי עיירות הפיתוח כדי לבנות מנגנון לחזרת בנים. אני מדברת על זה בהקשר של אינטרס משותף עם הפריפריה בנושא הקרקעות, שיכולה להוות תשתית לפעילות נוספת ברמה של בניית מעגלים ורשתות חברתיות עם הסביבה. הבנים שחוזרים היום לקיבוצים מאוד פתוחים לזה".
  
מרוב התמקדות בכלכלנים לא עסקה יונה פריטל בנוגה בוטנסקי, שהיא, כמוה, באה מתחום החינוך וזוכה לתמיכתה של ח"כ יחימוביץ' שאף פרסמה מכתב קריאה לחברים בנושא.
  
יונה פריטל: "חברי הכנסת לא צריכים להתערב בהתמודדות הזאת. מבחינתי המכתב של שלי אינו מעלה ואינו מוריד. לו רציתי, הייתי מקבלת מכתבי תמיכה מחברי כנסת, כולל מהרצוג, אבל זה לא נראה לי נכון".
  
לא התעייפת מכל ההתמודדויות האלה?
"תמיד התמודדתי כי רציתי שהקול שאני מביאה יבוא לידי ביטוי, גם אם לא אנצח. אני רוצה שמה שאני מאמינה בו יהיה בלב השיח הציבורי. בהתמודדות לכנסת הייתי היחידה שנשאה את הדגל הסוציאל דמוקרטי".
  
מתוך הזמן הירוק
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
14/5/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו