עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קטנות קיבוציות

מי מכם, מכיר מקום שמקיימים בו קורס למניעת גזירת קופונים, כדי שלא אצא פראייר
  
אפשר גם אחרת

גם אם לא חל חוק ההתיישנות על המעשה היפה והחינוכי הזה, אחרי 40 שנה ודאי חלות עליו שתי רוחות טובות: רוח המחילה ורוח החמלה. בשיעורי הספרות במוסד החינוכי שלנו היה מפריע קבוע, אם מחמת הפרעת קשב וריכוז בלתי מאובחנת ואם מחמת שעמום. שתי הסיבות אפשריות בהחלט. אלי נצר, המשורר, המורה והאדם הנפלא, היה סבלני להפליא, אבל גם סבלנותו פקעה בשלב מסוים, שבו, כמאמר הקלישאה, הגיעו מים עד נפש. במקום לזעוף ולגעור בו, מה שהיה טבעי ביותר במה שהמשפטנים מכנים "בנסיבות העניין", בחר אלי לבשר לתלמיד שבזה הרגע הוא יוצא מהכיתה. וכך אמר לו בקולו הנעים וההסוי: "עכשיו תסגור בבקשה את הדלת מבחוץ". ואנחנו- איך לא - התפקענו מצחוק, יחד עם התלמיד, אשר לא חש עצמו נזוף ומושפל אלא שמח וגאה כמי שזה עתה הוסרו ריחיים מעל צווארו. אחרי ארבעים שנה אני מוצא מקום וטעם לשתף אתכם במעשה קטן ופשוט, שמוכיח שאפשר גם אחרת.
  
גוזרים עליי קופון
אכן, אפשר גם אחרת. במקום להגיד לי ועליי שאני פראייר (אברהם אבן שושן ז"ל לא מביא חלופה עברית למלה זו, אשר למען האמת אין כל צורף לתרגמה מאחר שהכל מבינים את משמעותה, והפראיירים - כמוני - טוב מכולם, יש מי שאומרים לי "גוזרים עליך קופון". מי הם הגוזרים ומה הוא הקופון, זה לא מעלה ולא מוריד, העיקר הוא שגוזרים. אם מי מכם, קוראים יקרים, מכירים מקום שמקיימים בו קורס למניעת גזירת קופונים, אשמח להתוודע אליו. אהיה ראשון הנרשמים. מבטיח.
  
בוקר שקט
ברדיו פורט נגן אלמוני מנגינה מוכרת, נוגעת, ועושה זאת בפשטות ובעדינות ההופכות את נגינתו לנעימה מאוד, ערבה לאוזן. החזאי התורן קיים את הבטחתו ("ביום ראשון תחול התחממות קלה"). טרקטור חורש בשדה, נערה "עושה הליכה" בכביש העוקף. תמונת בוקר שגרתית. לפתע, ברעש אגזוז חריף, עורף אופנוען את ראשו של השקט, מוריד את הקסדה מעל ראשו, מביט לאחור וצועק "איפה אתה, חתיכת זבל". ואני, שלא מריח דבר, תוהה, האם "עוד נשובה אל ניגון עתיק".
  
כשחדלנו
זה מכבר חדלנו להיות הכפריים הפשוטים, השקטים, הרחוקים. זה מכבר אפשר למצוא אותנו בכל המקומות, בעל התעסוקות, בכל המקצועות בכל התפקידים. הפסקנו לדבר בהכנעה ולציית ללא תנאי. המעשים שלנו מדברים בעד עצמנו. זה מכבר כבר אי אפשר לקמט ולמעוך אותנו ולהשליך כמו שקית חד פעמית, שלא יכול להכיל ולשאת יותר מאשר חצי נוצה מרוטה. יש לנו משקל. יש הד לקול שלנו. אי אפשר להתעלם מאתנו. חברות וחברים, זה הזמן להודות - אנחנו כמו כולם.
  
הרחבה
באחרונה שאל אותי חבר עירוני: "גם אצלכם יש הרחבה?" השאלה הזאת חידדה בי את ההכרה, כי קליטת תושבים חדשים בשטח המיועד להרחבה קהילתית הפכה לשם גנרי המעיד על אחת מתוצאותיה המבורכות של ההפרטה. המלה "הרחבה" רחבה וכוללת את התמצית החיובית של התהליך: הקהילה נפתחת לקליטה. הקליטה מגדילה, מרחיבה ומעשירה את המרקם החברתי. משפחות צעירות, עם ילד או שניים, כן ירבו, מוצאים מקום וטעם לבנות את ביתם ב"הרחבה". התשובה, אגב, חיובית.
  
נכתב בתאריך
12/5/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו