עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

נדל"ן זה לא סלולר
  
מסירת תיק הגנת הסביבה לצד האוצר לכחלון, עלולה להפוך את ישראל ל"לבושת שלמת בטון ומלט", ללא שטחים ירוקים
  
בשנת 1932 כתב נתן אלתרמן את מילות "שיר בוקר", שכלל בפסקה השלישית את השורות: "נלבישך שָׂלְמָת בטון ומלט ונפרוש לך מרבדי גנים, על אדמת שדותייך הנגאלת הדגן ירנין פעמונים".
  
מילים אלה מסמלות את התנגשות הערכים המובנית במהותה של הציונות העברית, שהקימה את הריבונות הישראלית החדשה. מהות זו שונה ממהות "היהודיוּת הגלותית", שבבסיס ערכיה ותובנותיה לא ניצבים הערכים האמורים.
  
ככל שהלכה והתפתחה המדינה ב-67 שנות קיומה, הלכו וגדלו אוכלוסייתה, תשתיותיה, הכלכלה, החקלאות וצורכי ביטחונה. זה גרם לגידול עצום בצפיפות ובדחיסות בתוכה וחולל התנגשות ערכים בין בינוי ופיתוח הארץ לבין הגישות של קיימות ירוקה, איכות והגנת סביבה וחיים. זה הושפע גם מהתפתחות התודעה הסביבתית בעולם המפותח – בעיקר באיחוד האירופאי ובמדינות ה-OECD שלישראל כיום זיקה רבה אליהם.
  
בישראל קמו ארגונים ירוקים סביבתיים לשימור והגנת הסביבה והתפתחה גם גישת ה"קיימות" של שימור הארץ עבור הדורות הבאים. מגישה זו נגזרו ציפוף ערים ומניעת התפשטות הבינוי ל"שטחים הפתוחים" - לשם הצבת "ריאות ירוקות", שטחי קמפינג, חקלאות ויערות לרשות האוכלוסייה. זה נועד גם לשימור ערכי טבע מוגנים.
  
מאבקים ציבוריים שהביאו להחלטה להקים את "פארק שרון" במקום מזבלת חירייה ואת פארק הצבאים בירושלים, ממש סמוך למיזם הולילנד השערורייתי. ואלו הן רק דוגמאות.
מדינת ישראל הקימה את המשרד להגנת ואיכות הסביבה, כמו כל מדינה מפותחת. תפקידו לתאם בין משרדי הממשלה, העיריות והרשויות המקומיות, הארגונים העסקיים, צה"ל ומערכת הביטחון. גולת הכותרת בתחום היא פעילות המגזר השלישי, המשקף את החברה האזרחית וארגוני הרשת הקהילתיים והחברתיים בכל הנוגע לשמירת, הגנת, טיפוח איכות הסביבה והחיים כערך עליון. המשרד לאיכות הסביבה מעורב בתהליכי התכנון והבנייה במישורים: הארצי, המוניציפאלי וכן מול המגזרים העסקי והשלישי ומול רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). בתקשורת הפך נושא הגנת הסביבה לנושא מרכזי.
  
גם הכנסת מחוקקת חוקים רבים בנושאי הסביבה וישנן שדולות שמשפיעות על החקיקה.
  

נחוצים רגולציה וביזור סמכויות כדי למנוע עוד "הולילנד".
  
בשנים האחרונות פעל בנימין נתניהו לשינוי שתי מערכות חוקים חשובות: הפיכת מנהל מקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולשינוי חוקי התכנון והבנייה. המטרה, בין היתר, היתה להקטין את השפעת "הירוקים" על תהליכי הקצאת הקרקעות בשטחים הפתוחים ועל תהליכי התכנון והבנייה כדי לבנות במהירות על קרקעות מדינה חקלאיות ובשטחים הפתוחים; להוזיל את מחירי הנדל"ן על ידי "הצפת" השוק בקרקעות, תוך הקטנת הרגולציה, ומתן דרור ליזמי הנדל"ן בכלכלת השוק, אף כי זה לא מובן מאליו שהדבר אכן מוזיל את מחירי הדירות.
עם זאת, זה מביא להתנגשות ערכים גדולה: בין ערכי הציונות שראתה בקרקע ובאדמה ערכים לאומיים-ציוניים, שנועדו לחקלאות ולקיימות לדורות הבאים, לבין גישות כלכליות-קפיטליסטיות-נדל"ניסטיות של פיתוח מהיר ללא שימור והגנת איכות הסביבה והחיים בה.
  
כל פתרון קיצוני הוא שלילי. יש למצוא את דרך האמצע שתכלול פעולות מנע מקדימות ורגולטיביות. נחוצה רגולציה שתדאג שהקרקעות שיוקצו לבניית נדל"ן למגורים יתוכננו באופן שיביא לפתרון בעיית הדיור, ולהוזלה אמתית ולא לסמוך "היד הנעלמה" של השוק שתפתור את הבעיות. במציאות ייתכן שכרישי נדל"ן ירכזו בידיהם עתודות קרקע עצומות וייבנו דירות טיפין-טיפין כדי ליצור מחסור בשוק ולהמשיך לשמור על מחיר דירות גבוה.
  
פתרון מצוקת הדיור הוא בעל היבטים רבים, והטיפול בו מתבצע גם בגישות ציפוף אורבני בערים (שיש לשלבו ב"טבע עירוני"), תהליכי "מגדליזציה", הגבלת בניית "צמודי קרקע", תכניות פינוי-בינוי ותמ"א 38 לחיזוק מבנים והגדלת מספר הדירות בהם.
  
***
  
המחאה החברתית של קיץ 2011 העלתה לתודעה הציבורית את נושא "יוקר הדיור" בעיקר לצעירים ולמעמדות הביניים שצריכים לרכוש דירה ראשונה. האג'נדה הפוליטית כווננה לכך. יאיר לפיד ניסה להעביר את תכנית מע"מ אפס, שטרפד ראש הממשלה בפיזור הכנסת, בחירות וניסיונות להקים בימים אלה ממשלה חדשה.
  
בממשלה הרביעית של נתניהו, אמור משה כחלון ל"ככב" כ"חדשן" וכ"מושיע התורן". כחלון דורש וכנראה יקבל בנוסף לתיק האוצר, הבינוי והשיכון, מינהל התכנון במשרד הפנים ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל) - גם את תיק הגנת הסביבה. טענתו היא שיש לשים את כל "שחקני" הנדל"ן בסל אחד כדי להביא לפתרונות פלא נוסח הוזלת הסלולר.
  
המטרה בדרישה לקבל גם את המשרד להגנת הסביבה היא בבחינת "החתול שישמור על השמנת" תוך הפרת עקרון "האיזונים והבלמים" בממשל. גישה זו תנטרל את "כלבי השמירה" של ערכי הסביבתיות – כדי לקדם בניית נדל"ן מאסיבית בכל דרך ובכל מחיר.
  
דבר זה יכול להביא לפגיעה קשה בעקרונות וערכי תפיסת הקרקע-האדמה- והנדל"ן, תוך הפרת האיזון המתבקש בין הערכים המתנגשים – הכלכליים, לחברתיים-ציוניים.
  
צריך להדגיש שהעברת חוקי רמ"י והתכנון והבנייה המחודשים כבר פגעה בעוצמת הירוקים והשפעתם על הבינוי מהיבטים סביבתיים. הכל בשל הגבלת ייצוגם וכוחם בוועדות התכנון והבנייה ובמועצת המקרקעין ברמ"י.
  
על משה כחלון לשנן את לקח "הולילנד"-אולמרט-לופוליאנסקי. כל זאת בחוכמה שלפני מעשה ולא לאחר "בכיה לדורות" שתותיר "שלמת בטון ומלט" והרס סביבתי ואסתטי בלתי הפיך אחריו. הסיכונים והפיתויים בהחזקת תיק הגנת הסביבה עם התיקים האחרים יגרמו להתנגשות ערכים ואינטרסים. זה יכול להסתבך. נדל"ן לדיור אינו סלולר מוזל וגם לא רפורמה המתוכננת בבנקים. נשאלת השאלה: האם נהיה עדים לפרשיות "הולילנד" חדשות עם שחקנים חדשים?
  
נכתב בתאריך
27/4/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו