עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (75)/ סרבנות השלום (ב)

לאן מכאן (75) / סרבנות שלום (ב)

מאת חן יחזקאלי, 31/3/2015

 

הדרך היחידה לעשות שלום היא להפסיק את אפלייתם לרעה של אזרחי ישראל הלא יהודים. סרבנות שלום, חלק שני

 

אחת לכמה ימים מכריז מאור בני האהוב כי היום זה יום ההפכים. שונא פירושו אוהב, לא רוצה פירושו רוצה וכך הלאה. האהבה שלו לזה לפעמים נראית לי מוזרה, ואני שואל, מה קורה פה, ואז אני נזכר כשאני בעצמי הייתי ילד ואפילו עד גיל מבוגר יחסית אהבתי להתחכם. אבל אצלי ההתחכמות הייתה צורה של דפנסיביות, ואני מקווה שמאור לעולם לא ילך בנתיב הזה כי הוא מוביל למקומות לא טובים.

 

את הרשימה האחרונה סיימתי בהרגשה שגם אני הייתי הפוך: אמרתי שבמקום לומר צבא המדינה, אומרים צבא העם. וזה משונה, כי הנוהג הרווח בישראל הפוך מזה. הנוהג בישראל הוא לומר "מדינה" במקום "עם", למשל כשאומרים "גביע המדינה", או ש"כל המדינה מתאבלת על מותו של ראש הממשלה". אבל דווקא כשמדברים על הצבא, שהוא הכלי המדיני החזק ביותר, אומרים "עם" במקום "מדינה". וזה נראה לי מוזר, ואני שואל מה קורה פה, אולי גם פה יש התחכמות ואולי גם פה יש דפנסיביות.

 

ההתחכמות בישראל היא חזות הכל כמעט. לעולם לא אשכח את הפעם כששמעתי את יוסי שריד מדבר באומץ על פשעינו במבצע עופרת יצוקה - שאז צבא הגנה לישראל מחק מעל פני האדמה שכונות שלימות והשאיר אלפי משפחות חסרות כל. בזמן השאלות אמרתי לו כי יש בישראל אנשים שטוענים שעד שישראל לא תהיה מדינה-לאום נורמלית, לא יעזור כלום, ושאלתי אותו מה דעתו על כך. הוא השיב שאני מבלבל את המוח, שישראל היא מדינת-לאום נורמלית לכל דבר ועניין: ממש כפי שצרפת שייכת לצרפתים, איטליה לאיטלקים וכולי, כך ישראל שייכת ליהודים.

 

אני חושב שאנחנו, הישראלים, אלופי העולם בהתחכמות. ואני נזכר במה שלימדוני: שכאשר מישהו מתחכם ומשנה את כוונתו, ואומר פעם כך ופעם כך, פעם מעמיד פנים רציניות ופעם מתלוצץ וכך הלאה, אז כל מה שנדרש הוא למצוא מה אצלו אינו משתנה לעולם, וזה הדבר המרכזי שכל ההתחכמויות באות להגן עליו. ואני חושב שאני יודע מהו הדבר הזה בישראל: שאזרחי ישראל המוסלמים חייבים להישאר אזרחים ממדרגה שנייה. כל השאר הוא משחק פורים "נהפוך הוא" אחד גדול. אפילו הדרך בה מתארים את אזרחי ישראל המוסלמים יכולה להשתנות ולהיות מתחכמת, למשל כשקוראים להם ערבים, כאילו הדרוזים אינם ערבים, או כשקוראים להם "המגזר" כאילו זוהי לשון נקייה, ועוד הנה וכהנה. הווידאו-קליפ של ראש ממשלתנו הוא המחשה נפלאה: הוא מצדיק דיבור מעליב כלפי בני הלאום הישראלי השייכים לדת שונה משלו בצורך בחיזוק המחנה הלאומי. כדאי לזכור את זה וללמד את זה בבית הספר: "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי" (כששר בממשלת קנדה התבטא כך, למחרת הוא כבר ל היה שר).

 

זהו אותו ראש ממשלה שנימק, אתם זוכרים, את סירובו להתקדם בשיחות השלום בכך שיש להציב תנאי זה בפני אויבינו, שבטרם נישא וניתן איתם על שלום, עליהם להכיר בזכותה של ישראל להפלות נגד אזרחיה הלא יהודים בכלל, והמוסלמים בפרט.

 

ישראל מנועה מלעשות שלום לא בגלל שאין עם מי לדבר (למרות שזה נכון, כמובן, ולמרות שזה אינו משפר את המצב, כמובן); ולא בגלל שהימין בשלטון (כנ"ל); וגם לא בגלל כל הדברים שאני בעצמי אמרתי ברשימה האחרונה. ישראל מנועה מלעשות שלום משום שהדרך היחידה לעשות זאת היא להפסיק את אפלייתם לרעה של אזרחי ישראל הלא יהודים, ולהפסיק להצדיק אפליה זו. הייתי צריך לחשוב עמוק ועקבי ולנתח את המצב בכל הכלים הלוגיים שלרשותי, כדי להגיע למסקנה זו, שיוסף אגסי אומר אותה כבר ארבעים שנה בלי כל זה.

 

היחס לאזרחים הלא יהודים - מפתח לשלום

 

ישראל מוכנה לשלם בחייהם של אלפי צעירות וצעירים, מאור בני האהוב, ובלבד שיונח לה להמשיך ולהפלות בין אזרחיה. כנראה שלקח לי כל כך הרבה זמן ומחשבה כדי לראות זאת, פשוט כי סירבתי להאמין. האמת: גם עכשיו אני מסרב להאמין, אך איני מצליח. כי כל פעם שאני מחפש את ההסבר להתחכמויות האינסופיות שלנו, אני מגיע שוב ושוב לאותו מקום.

 

אני הולך לישון הלילה עם לב כבד, מאור בני האהוב, על הבזבוז העצום שהיה והווה, ועל זה שעוד יהיה. חלומות מתוקים בני.

  

לקריאת הרשימה הראשונה - לחצו כאן

 

נכתב בתאריך
31/3/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו