עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קטנות קיבוציות

קטנות קיבוציות

מאת אברהם שרון, 19/3/2015

 

מלה טובה, חמה ומחמיאה לחזאי מזג האוויר השונים. בשנים האחרונות הם מדייקים כחוט השערה

 

המחנה הציוני

המחנה הציוני הוא שם אומלל. הוא שם מתנשא, מתריס, לעומתי. הוא שם מפלג ומדיר. לבד מהמפלגות הערביות וחלק מהמפלגות הדתיות, היותר קיצוניות שבהן (שאף הן עשויות להכחיש את אי היותן ציוניות בתפיסה ובהגדרה), אין אף לא מפלגה אחת שאינה ציונית. המחנה הציוני הוא שם שאינו מבדל את המחנה הזה, אינו ממצב אותו במקום טוב, ודאי לא ממתג אותו כמחנה אטרקטיבי. אפשר למצוא כשלים, ליקויים ופגמים מובנים ומהותיים במסע הבחירות הרופס והכושל של המחנה הציוני. השם שבחרו לו מי שבחרו הוא אחד הבולטים שבהם.

נ.ב. אני אצביע עבורם בבחירות הקרובות.

 

התיישנות

נושא ההטרדות המיניות מואר באחרונה באור עכור ומר, בגלל חשיפתם של קציני משטרה בכירים מאוד כחשודים בהן. גם על מקרים שלגביהם חלה התיישנות אין סליחה ואין מחילה. הטרדות אינן מתיישנות גם אם החוק לא מאפשר להרשיע את המטרידים בגינן מחמת הזמן הרב שעבר מאז ביצעו לכאורה את ההטרדה. מי יודע, מי סופר כמה נשים שהוטרדו לפני שנים מסתובבות בינינו, כלואות בתוך לולאת החנק של קשר השתיקה ההולך ומתהדק עליהן, דווקא ככל שהשנים נוקפות. לבי, נכמר, יוצא אליהן.

 

הספר הלבן

הספר הלבן עדיין ריק. כותביו טרם סיימו לכתוב אותו. זה הספר שטרם צאתו לאור כבר מעיב צל ענק על חיינו. זה ספר שמטיל, טרם היכתבו, כתם שחור עלינו ועל כל ישראל. ספר שבו אמורים להיכתב הסיפורים מסמרי השיער של מה שטרם סופר. הספר על אודות הקיסר והקיסרית מקיסריה. אומרים שכותביו מצויים בשלבים הסופיים של כתיבתו. אין מי מאתנו שהיה מסרב הצעה למלא את תפקיד המגיה של הטיוטה הסופית שלו.

 

הפריפריה

הם לא סופרים את הפריפריה. הם מסובבים אותה על האצבע הקטנה, כמו פורפרה. היא הם לא לוקחים אותה בחשבון היא תקועה להם כמו עצם בגרון - לא לבלוע, לא להקיא. בפריפריה גרים השקופים, הלא נספרים, הבלתי כדאיים, הלא מועילים. העשירונים התחתונים. הפריפריה היא אבעבועה על פני הטייקונים. חטט מכוער. סרח עודף. היא תחובה להם כממחטה בכיס האחורי. היא לא גבנון ולא חטוטרת. היא סתם כברת ארץ אבודה, מיותרת. יתוש. מטרד. רעש רקע. הפריפריה? תזכירו להם. זיכרונה לקללה. זו שמחוץ למספרים, מחוץ לכלכלה. זו שמהווה סטייה מדרך המלך. היא מונחת לה, שמוטה, רמוסה, אבן נגף קטנה, אשר ממקומה, בדרכה העקלקלה, הפתלתלה, שאינה מובילה לשום מקום, היא, בעצם כלום, או, אם לדייק, לא כלום.

 

החזאים

מלה טובה, חמה ומחמיאה לחזאים השונים. בשנים האחרונות הם מדייקים כחוט השערה, כסיב הסערה. רזולוציית החיזוי שלהם מדויקת להפליא. הם קולעים למעלה הנכונה במד הטמפרטורות. הם אומדים את כמות המשקעים עד רמה של טיפות בודדות. כאשר צפוי שלג, הם מסוגלים להגיד, בדיוק מעורר השתאות, את המקומות שבהם ייתכן כי ייראו פתיתים אחדים, אשר חלקם ייערמו וחלקם לא. באחרונה אני מוצא עצמי מקביל אותם ל"נביאי השינוי" בקיבוצים, שיודעים בדיוק מה יקרה ואת המועד המדויק שבו יוכלו להגיד, בפה מלא, כאשר יתברר (או לא) שהם צדקו (או לא) - "אמרתי לכם".

 

מתוך הזמן הירוק

 

נכתב בתאריך
19/3/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו