עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קצרים על הקיבוץ (20)

3.3.2015

המרכיב החסר: תרבות של שיח מברר להמשך קיום הקיבוץ

 

בין השינויים העמוקים והמרכזיים שהתחוללו בקיבוץ, ניתן להצביע על הידלדלות השיח הערכי המברר. הקיבוץ איבד את יכולתו לשוחח עם עצמו ועל עצמו מנקודת מבט ערכית, לייצר שיח מתמיד של ברור ובחירה מחדש: בחירה בצורת החיים, בחירה מחדש בערכים, בחינת אופן ביטוים של ערכים אלו ברוח התקופה.

מהשיח הקיבוצי הרעיוני נותרו בעיקר המימדים התכליתיים והחומרניים, שבאו לידי ביטוי בהמון החלטות הקשורות להסדרי החיים והרים של תקנונים. היעילות הפכה לאבן בוחן עיקרית ולפעמים אף יחידה לבחינת המציאות.

הקיבוץ שעסק פעם בדילמה אם הוא יותר "בית" או יותר "דרך", החל לחשוב על עצמו בכלל במושגים של "ארגון" ולהציג את עצמו למשפחות שהוא רוצה לקלוט - כ"עסקה".

גם בקיבוצים ששמרו על הדרך השיתופית - שוויונית, נחלש מאוד השיח, שהוא  תחזוקת היחד.

 

היום ברור שללא בחירה ערכית מתחדשת ומודעת, של מסה קריטית של חברים, המעניקה לאורח החיים הקיבוצי משמעות, יחדל הקיבוץ להתקיים.

הקיבוצים גדלים, האוכלוסייה מתגוונת ולחברים רבים "לא יוצא" לשוחח עם חברים אחרים שאינם באותו מעגל חברתי, תעסוקתי או גילאי. חוסר השיח מביא לבניית הנחות, לרוב מוטעות, על מה חושבים רוב החברים בקיבוץ בנושאים שונים. חברים מבססים התנהלות והחלטות, באופן מודע או לא מודע, על הנחות בלתי מבוססות אלו.

קיבוצים לא מעטים הגיעו לשינוי אורחות חיים כשחברים רבים, שהעידו על עצמם שאינם רוצים את השינוי אבל חשבו ש"הם", החברים האחרים, רוצים בו, "הכינו וריפדו" את עצמם כדי שהשינוי לא יתפוס אותם לא מוכנים. כך, רק בגלל העדר דיבור, נוצרה מציאות שאף אחד לא באמת רצה בה.

 

ניתן, בהשקעה והתכוונות, לייצר תרבות של שיח מברר בקיבוץ.

יש לרתום את ה"מנועים החברתיים", אותם אנשים מחוללי שיחה להוות קבוצה של שגרירי שיח.

עליהם להבין למה חשוב השיח מהסוג המברר, למה הוא לא קורה לבד, מה יאפשר לו לקרות ומה כל אחד מהם יכול לתרום לקיומו.

הנהגת הקיבוץ צריכה לנצל כל נושא שמטריד את הציבור או את הנהגתו וליצור פלטפורמות לשיחה על דילמות, על סדרי עדיפויות, על ברור עמדות ועל השקפת עולם, על בניית הסכמות והבנה משותפת של המציאות. כל זאת לפני ובמקביל לשיח המתנהל לצורך קבלת החלטות.

ככל שיתקיימו יותר שיחות מהסוג הזה, תיווצר היכרות מחודשת של השותפים.

 

השיח מייצר היכרות. ההיכרות בונה ראיה משותפת של המציאות, הבנות משותפות והסכמות. ההיכרות היא בסיס לאמון. האמון הוא בסיס לשותפות בת קיימא. השותפות היא הקיבוץ...

 

מאיה שפיר, רכזת המטה השיתופי בתנועות הקיבוציות



נכתב בתאריך
4/3/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו