עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אם אשכחך גולה

אם אשכחך גולה

מאת אבשלום בן צבי ואבי זעירא, 25/2/2015

 

האם אפשר להבין את הציונות מבלי להבין את ניגודה? על משמעותה של מגילת אסתר

 

מגילת אסתר היא מגילת הגולה שלנו. לא לחינם נחלקו חכמים על כינוסה בתנ"ך: הסתר הפנים של אלוהים והיותה מתירה את הקיום היהודי בגולה, בשונה מכל יתר ספרי התנ"ך, שכמעט ולא עוסקים בחיים של בני-העם מחוץ לארצם, מדגישים את בעייתיותה וייחודה של מגילה זו. יתכן ואנו אכן קוראים את מגילת אסתר, אך לא מקשיבים לה:

 

המגילה מגוללת את ספור הישרדותם המופלא של היהודים במצב בו אין להם מדינה, אין להם ארץ וכנראה שגם לא אל, ובכל זאת הם שורדים את מזימת המן הזדונית.

 

כיצד עשו זאת? בזכות שלושה: שתדלנותו של מרדכי, יכולת הפיתוי של אסתר וטיפשותו של אחשוורוש. מאחורי הקלעים של סוד קיומם של יהודי הממלכה ניצב הגורל, הפוּר, שכידוע לא אנו שולטים בו, אלא הוא בנו.

ייתכן שמגילת אסתר הוכנסה לתנ"ך כדי לשמש תמרור אזהרה לקוראים בה: גורל הקיום היהודי בגולה תלוי בחסדי יחידים ואולי אף באלוהים שנסתרות דרכיו.

 

חוגגים פורים. מעבר לענני האלכוהול, המגילה מציבה דילמות קשות

 

לצערנו, הפכה המגילה לקוריוז, למעשה של יציאת ידי חובה בעצם קריאתה, ללא השתהות על הדילמות הקשות שהיא מעלה עד היום. חכמי חז"ל קבעו סייג לפיו מצוות השמחה בפורים מוגבלת כל עוד לא הגיע האדם לרף בו הוא מאבד את היכולת להבדיל בין טוב לרע, "בין ארור המן לברוך מרדכי". התרבות העממית השטחית נוטה להפוך את המקסימום שהגדירו חז"ל למינימום שממנו מתחילים.

 

אבל מבעד לענני האלכוהול והשמחה, אנו מבקשים להחזיר את הדיון החתרני שהמגילה מאפשרת ולתהות כיצד מושג כמו "גולה", שליווה את העם היהודי בכל דורותיו, נעלם ממחוזותינו? האם ניתן לכונן זהות יהודית וציונית ללא התייחסות לניגודה - החיים בגולה? מה הרווחנו ומה הפסדנו בהחליפנו את המילה "גולה" במילים "תפוצה" או "פזורה"? והאם גולה היא עניין גיאוגרפי גרידא, או מצב נפשי של ויתור על ריבונות האדם והעם על חייו?

 

בחודש הבא, נחוג את חג הפסח, המבטא את יציאתנו מן הגולה לחרות. חג העצמאות, שיבוא מיד אחריו, ישלים את הליך שחרורו של העם. אזרחי ישראל שדאגו להוצאת דרכון זר, מבטאים את המשך קיום הגלות, או לפחות המשיכה אליה, גם כאן, במדינת ישראל. חירות איננה נקנית רק בהקמת מדינה וצבא, אלא קודם לכל, בתודעה. נראה כי עוד רבה המלאכה לפנינו...

 

הכותבים הם חברי צוות מכון שיטים - ארכיון החגים הקיבוצי

נכתב בתאריך
25/2/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו