עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קצרים על הקיבוץ (16)

 

5.2.2015

הפיכת החבר מנתין לאזרח

 

בקיבוץ אמורה להתקיים דמוקרטיה ישירה במבנה שטוח. כל חבר - אזרח בעל זכויות וחובות. זה נובע מרוח הקיבוץ, מהיותו אגודה שיתופית ומעוגן בתקנוניו.

 

ובכל זאת בקיבוצים רבים אנו פוגשים תחושה שההנהגה כל יכולה וה"חבר הקטן" נתין, אין לו שליטה על חייו.

 

תחושה זו מביאה לתופעות כהתנתקות, "עזיבה פנימית", חוסר כיבוד החלטות, חוסר לקיחת אחריות ועוד.

 

אז מי אחראי על האווירה בקיבוץ ומי יכול לשנות את המציאות הזו?

 

לא נכון לנקות את החבר הבודד מאחריות. על כל חבר, שבחר מרצונו החופשי להצטרף לקיבוץ, חובה להיות מודע למשמעות צורת החיים, לדרך התנהלותה הנכונה, לקורה בקיבוצו ולהיות מעורב בחיי הקיבוץ.

 

לכל חבר זכות מלאה להביע דעה, להציע הצעות ולהביאן להחלטה בועדות המתאימות עד האסיפה, או לערער על החלטה שהתקבלה בכל ערכאה.

 

אבל ללא ספק עיקר האחריות נופלת על ההנהגה. במשך השנים יצרו הנהגות בקיבוצים רבים תחושה מדומה שלהן סמכות רחבה להחלטה ולחברים אפשרות מצומצמת להשפיע על מציאות חייהם. השתרש מבנה הירארכי שהרחיק חברים רבים ממעורבות בקיבוצם, גרם להם להרגיש חוסרי אונים מול "המוסדות" וממלאי התפקידים. תפקידי הניהול הוגדרו כמקצוע וקבלת ההחלטות - עניין מקצועי. מינוי ממלאי תפקידים מרכזיים שאינם חברי הקיבוץ הרחיב תופעה זו. הנהגה יכולה וצריכה לשתף. החברים אינם יכולים להשתתף מבלי שההנהגה מאפשרת להם.

 

בשעות קשות, הנהגה שאינה משתפת את החברים, נושאת על גבה מטען בלתי אפשרי מצד אחד ואינה זוכה לשיתוף פעולה של ציבור החברים בכיבוד החלטות מן הצד השני.

 

הכתוב פה מופנה בעיקר להנהגות הקיבוצים. השינוי המתבקש הוא קודם כל שינוי בתפישת התפקיד שלהם, מיצובם כמשרתי ציבור של שותפים ולא כבעלי שררה ומקבלי החלטות והבנה שהחברים אינם סוג של מטרד אלא השותפים האמיתיים. היכולת לשנות תרבות ארגונית והלך רוח שולט - בידם!

 

על מנת לחבר את החברים לקיבוצם ולחזק את אמונם בהנהגה, יש לחזק את המנגנון הדמוקרטי הישיר ולתרגל את השימוש בו בימים כתיקונם, לחדש ולחזק את תחושת השליטה של חברי הקיבוץ על מציאות חייהם:

 

  • יש להתייחס לחברים כאל שותפים ולשתפם בתהליך קבלת ההחלטות בכל שלביו. לא רק באישור או דחייה של נוסח הצעה בסופו של תהליך.
  • במקרים בהם הסוגיה העומדת להחלטה מייצרת סתירה בין שני ערכים - יש לחדד את הדילמה הערכית ולאפשר לחברים לקחת חלק בהתלבטות ובקבלת ההחלטה בשלב מוקדם זה.
  • יש לשתף את החברים בכל מידע ציבורי החשוב לצורך הערכת המצב וקבלת החלטות.
  • יש להחליט על הקריטריונים לקבלת החלטה משמעותית נכונה, לפרסמם מראש ולאפשר לציבור להגיב עליהם לפני הפעלתם.
  • יש לייצר פלטפורמות רבות לשיחה שאינה לצורך קבלת החלטות, בהרכבים שונים, על מנת לאפשר ביטוי לחברים שקשה להם לדבר באסיפה, להעמיק ולבסס את רמת ההבנות וההסכמות בין החברים.
  • פלטפורמות אלו יש לנצל לשיחות התלבטות עם החברים בדילמות המעסיקות את ההנהגה, כאלו שלא מבשילות להצעת החלטה.

 

חברים שיהיו מעורבים בכל השלבים, שיחושו אזרחים ולא נתינים, יקבלו כל ההחלטה בלב שלם, גם אם היא קשה להם ויתנו גב לממלאי התפקידים.

 

על ממלאי התפקידים, מרצונם, לחזק אצל החברים את תחושת השותפות והאחריות.

 

מאיה שפיר,

רכזת המטה השיתופי בתנועות הקיבוציות

 

 

נכתב בתאריך
5/2/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו