עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (63) - בושה כחלופה לייאוש
 

לאן מכאן (63) - בושה כחלופה לייאוש

מאת חן יחזקאלי, 26/10/2014

 

לפעמים, כשמאור בני האהוב מתנהג בצורה נלוזה במיוחד, אני אומר לו שהוא צריך להתבייש. אני משתדל למעט בכך: בושה היא רגש חזק ולא נעים, והאמירה "אתה צריך להתבייש" היא אמירה קשה. מחנכים בכל העולם מביישים את תלמידיהם דרך קבע כי שואפים להחדיר בהם את הבושה כמצב רגשי קיומי, כלומר עקרוני. אני חושב שהם צריכים להתבייש.

 

אך למרות שאני נגד בושה, מזה זמן שאני בעצמי איני מצליח שלא להתבייש בהיותי ישראלי. זה מוזר אולי, בהתחשב בכך שאני שייך לקבוצה זעירה של אנשים שאומרים על עצמנו: אני ישראלי. אבל האמת היא שאני מתבייש. ועוד איך. הנה דברים מן השבועיים האחרונים בלבד. בעקבות גינוי הבנייה בסילוואן ב-2 לאוקטובר בפי ג'וש ארנסט, דובר הבית הלבן, אמר בנימין נתניהו כי "ערבים בירושלים קונים דירות באופן חופשי במערב העיר". בנוסף לשקר בוטה זה הוא גם רמז כי אין כל מחלוקת סביב סיפוחה של סילוואן לישראל. מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט הסביר כי "זה בדיוק כמו שמאפשרים זאת לאזרחים ערבים". גם לגבי גבעת המטוס אמר מנדלבליט כי אין מדובר במעשה של קביעת עובדות בסוגיה שנויה במחלוקת, אלא עניין טכני גרידא.

 

ב-16 לאוקטובר נשא מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי דברים בקבלת פנים שנערכה בוושינגטון הבירה לרגל חג הקורבן המוסלמי. הוא דיבר אודות הצורך בשלום הן בין ישראל לשכנותיה והן בכלל, ובצורך בשיפור המצב בזירה הגלובלית לכל בני האדם באשר הם. "...אני סבור שיותר חיוני מאי פעם שניאבק למען השלום...", אמר קרי, כי הסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים "גורם לגיוס ולזעם ברחוב ולתסיסה... ...ואנשים צריכים להבין את הקשר של זה" עם ההתגייסות לתנועות הטרור. בתגובה טען נפתלי בנט, שר הכלכלה הישראלי, כי קרי מאשים את ישראל בטרור המוסלמי ובכך נותן זריקת עידוד לטרור העולמי..." שר התקשורת הישראלי גלעד ארדן, טען על קרי שדבריו שוברים שיאים של "חוסר הבנה לאזורנו ולמהות הסכסוך במזרח התיכון, וכי הכרזותיו מייצגות חרפה לוגית ועלולות לעודד שפלות מוסרית". העיתונאי עמוס אריכא אמר כי הרעיון כי היעדר שלום בינינו לבין הפלשתינים תורם לחיזוק דאעש, הוא עלילת דם קלאסית שיש לדחותה כגזענות אנטישמית. העיתונאי דן מרגלית אמר על הקשר שקרי הצביע עליו כי "אין קשר בין הסוציולוגיה האסלמית לבין הסכסוך בארץ ישראל אלא בלשונו ובדמיונו של קרי"... ובן-דרור ימיני אמר כי קרי "שבוי בקונספציה הפוסט-קולוניאלית, שמאשימה את ישראל בכל צרות העולם".

 

אני מתבייש. כשאני אומר כך לחבריי מן הימין הם משיבים לי כי אני יכול להתבייש כמה שאני רוצה, אבל להם אין מה להתבייש, כי משימת הציונות לא הושלמה, כי עיקרון "דונם אחר דונם" עדיין תקף, כי יש לנקוט צעדים נגד השתלטות הערבים, וכי מי שכופר בזכותנו על הארץ הוא אנטישמי. כשאני אומר כן לחבריי מן השמאל הם משיבים לי כי אני יכול להתבייש כמה שאני רוצה, אבל להם אין מה להתבייש, כי הם לא בחרו בנתניהו ולכן נתניהו אינו ראש הממשלה שלהם.

 

כשאני שומע כדברים הללו אני נמלא ייאוש. ועולה בדעתי, מאור בני האהוב, כי לפעמים העדר בושה מוליד ייאוש. איני ממליץ על הבושה, בני, אלא רק כשהחלופה גרועה יותר. אני אומר לכל חבריי בימין ובשמאל, אני ממליץ לכם להתבייש. כי החלופה, לבושתי, גרועה לאין שיעור יותר.

 

למאמרים של חן יחזקאלי
נכתב בתאריך
3/11/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו