עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שיתופי - חדשני / לקסיקון "צוק איתן" (א)

שיתופי - חדשני / לקסיקון "צוק איתן" (א-כ)

מאת אורי הייטנר, 1/9/2014

 

עם תום מלחמת "צוק איתן" (בהנחה ותקווה שאכן הסתיימה), אני מביא את הלקסיקון השלם והמעודכן של השפה והמושגים שליוו אותה, מאונר"א עד תמונת ניצחון. אזהרה - הכותב אינו מהאו"ם ואינו מתיימר להיות ניטרלי

 

אונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלשתין במזרח הקרוב (מאנגלית: UNRWA, ראשי תיבות: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East). סוכנות נפרדת מנציבות הפליטים של האו"ם, שהוקמה בלחץ מדינות ערב אך ורק לפליטים הפלשתינאים אחרי מלחמת השחרור, במטרה להנציח את הבעיה כנשק נגד ישראל. במלחמת "צוק איתן" שימש אונר"א, בפועל, כזרוע כפולה של חמאס - רקטות הוסלקו במתקניו ההומניטריים ומנהרות תופת יצאו מתוכם, ובמקביל, פעיליו שימשו כסוכני תעמולה של חמאס בתיאור "פשעי המלחמה" של ישראל, כביכול.

 

אופק מדיני חדש - הבטחה של ראש הממשלה במסיבת עיתונאים, לאחר קריסת הפסקת האש.

 

אזעקה - צפירה עולה ויורדת, המתריעה מפני סכנה מלחמתית מידית, ומורה לאזרחים על כניסה מידית למקלטים או למרחבים מוגנים. בזיכרונו של כל ישראלי חרוטות חוויות אזעקה, על פי גילו. אני זוכר במעורפל את האזעקות של מלחמת ששת הימים, אך את האזעקה שקרעה את צהרי יום הכיפורים, אני זוכר כאילו הייתה אתמול וכמובן את האזעקות של מלחמת המפרץ ("נחש צפע"). ב"צוק איתן" האזעקות היו ממוקדות לאזור שאליו נורתה רקטה. בתוך עשר דקות מרגע האזעקה ניתן לחזור לשגרה. בעבר, הישיבה במקלטים הייתה מרגע האזעקה ועד השמעת צפירת הרגעה – צפירה ממושכת שאינו עולה ויורדת.

 

אחוות לוחמים - מלחמת "צוק איתן" העלתה על ראש שמחתנו כמה מן הערכים הטובים שדומה היה שצללו לתהום הנשייה, והתברר שהם חיים וקיימים ב"דור המסכים", לא פחות מכפי שהיו בדור תש"ח. אחד מהם הוא אחוות לוחמים. אחווה היא אהבת אחים. אחוות לוחמים, היא ההתייחסות לחברים לנשק כאל אחים, שהמחויבות אליהם היא ללא גבול, עד הנכונות להקריב למענם את החיים.

 

אחריי! - בעקבות מלחמת לבנון השניה, נמתחה ביקורת חריפה על המפקדים שניהלו את הקרב בשלט רחוק, באמצעות מסכי הפלזמה. "צוק איתן" החזירה לשיח את ערכי הדוגמה האישית ו"אחריי!", המפקד ההולך לקרב בראש חייליו. הסמל והמופת של הערך הזה הם המח"טים של חטיבות החי"ר: מח"ט גולני ראסן עליאן, מח"ט גבעתי עופר וינטר, מח"ט הצנחנים אליעזר טולדנו ומח"ט הנח"ל אורי גורדין. כל אחד מהם הגיע לתפקיד בזכות כישוריו ומצוינותו, אך יחד הם מייצגים את פניה השונים, היפים והמגוונים של החברה הישראלית.

 

אסון הומניטרי - האופן בו התעמולה של חמאס ועוזריו (ובהם ישראלים) מציגה את הפגיעה במגן האנושי של המחבלים, במסגרת פעילות ההגנה העצמית של ישראל.

 

א-סיסי - נשיא מצרים. האיש הטוב.

 

ארדואן - נשיא תורכיה. האיש הרע.

 

אשראי מדיני - התמיכה המדינית של מדינות המערב בזכותה של ישראל לממש את זכות ההגנה העצמית שלה, הייתה נכס אסטרטגי במלחמה. האשראי נשחק במהלכה, עקב מראות ההרג וההרס בקרב המגן האנושי של המחבלים ברצועת עזה, והתעמולה שהאשימה את ישראל בפשעי מלחמה.

 

ביגועים - זרוע הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס הפיק סרטון ביוטיוב, בעברית עילגת, שבו הוא קורא: "תקוף, תעשה ביגועים" (פיגועים).

 

בנק מטרות - רשימת יעדי התקיפה של חיל האוויר (מתחרה עם באן קי מון על תואר "הבנק של צוק איתן").

 

גבורה - אחד הערכים שהמלחמה החייתה, אחרי שבוזה לאורך שנים, הוא ערך הגבורה.

 

גיבורים - המלחמה סיפקה לנו שמות של גיבורים, ובהם סגן איתן, מח"ט "גולני" ראסן עליאן, בניה שראל ז"ל ואחרים. אולם כיוון שאני מגדיר את המלחמה מרגע חטיפת שלושת הנערים, הגיבורה שלי היא רחלי פרנקל, אמו של נפתלי ז"ל. אני רואה בה דמות מופת.

 

גל פתוח - הפקעת השידורים השוטפים של הרדיו והטלוויזיה למשדרי אקטואליה כמעט סביב השעון. במלחמה הממושכת הזאת, הגל הפתוח, שהחל למעשה כבר עם חטיפת שלושת הנערים, נמשך כמעט ללא הפסקה. ביקורת רבה נמתחה על הגל הפתוח ועודף המלל שבו, אבל נתוני הרייטינג מוכיחים שלציבור יש בו עניין.

 

גל שקט - ערוץ רדיו מודמם, המופעל רק לשידור אזעקות. הופעל לראשונה בלילות ובשבתות (למען שומרי שבת) במלחמת המפרץ.

 

דשדוש - ביטוי ביקורתי לדריכה במקום של כוחות צה"ל, במקום תנועה קדימה בחתירה להכרעה וניצחון. הביטוי רווח מאז מלחמת לבנון השניה ובמבצעים האחרונים ברצועת עזה.

 

הגנ"ש - הגנת יישובים. כוחות צבא שהוצבו בתוך היישובים במהלך המלחמה. שדרוג של אבט"ש – אבטחת יישובים בידי חיילים, שלרוב כוללת רק שומר בשער היישוב.

 

הדתה - תיאור סוציולוגי ביקורתי לתהליכים של התרחבות השפעת הדתיים בצה"ל (שיש בו יותר משמץ של פרנויה ודוסופוביה). הושמע במלחמה בעיקר בביקורת כלפי דף מפקד לקרב, שכתב מח"ט "גבעתי" עופר וינטר. ע"ע מגדף אלוקי מערכות ישראל.

 

הדרום - האזור אליו חמאס יורה רקטות. מזיכרון יעקב ודרומה.

 

הוכו קשות - שאלת השאלות אודות חמאס ב"צוק איתן". ע"ע הרתעה.

 

הוצאות להורג - לאחר חיסול בכירי חמאס, הוציא הארגון להורג, ללא משפט, בפומבי, עשרות עזתים, שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל.

 

הכיבוש - מדינת ישראל בלשון חמאס.

 

הכרעה - עמדה הדוגלת בלחימה שתסתיים בניצחון ישראלי ברור והכנעת חמאס, ולא בהסתפקות בהרתעה.

 

הכתשה - קופירייט של נתניהו, שילוב של התשה וכתישה. התגובה הישראלית לניסיון של חמאס לייצר מלחמת התשה קבועה.

 

המתווה המצרי - הצעה שהגישה מצרים ימים אחדים לאחר ראשית המלחמה להפסקת אש ללא תנאי. ישראל קיבלה את המתווה וחמאס דחה אותו. מאז הוא ניצב כנקודת ייחוס לכל תהליך לסיום המלחמה. חמאס רואה בו תכתיב ומנסה לסיים את המלחמה בהישגים שירוקנו אותו מתוכן. ישראל דבקה בו כדרך הראויה לסיום העימות.

 

הסדרה - פתרון, ולו זמני, לבעיית עזה, שיוסדר במו"מ עקיף בין ישראל לחמאס בתיווך מצרי ואחר, ויסדיר את התנהלות הרצועה עד הסבב הבא.

 

הסכם קטן - במסגרת האפשרויות הניצבות להסדרה בעזה, עלה רעיון של הסכם קטן; שקט והסדר מינוריים בנושאים כמו הגדלת מספר המשאיות העוברות במעברים, להבדיל מהסדרה מקיפה יותר, הכוללת נושאים כמו פירוז, נמל בעזה וכו'.

 

הפוגה - הפסקת לחימה זמנית בעיצומה של מלחמה, מתוך הבנה שמיד בסופה הלחימה מתחדשת. מקובלת כשונה במהותה מהפסקת אש או שביתת נשק, אך במלחמה זאת חל ערבוב בין המושגים השונים.

 

הפסקת אש - מצב שבו צדדים לוחמים מפסיקים את הלחימה ביניהם, בהסדרה זמנית שאינה הסכם שלום, ופחותה גם מהסדר ממושך לשביתת נשק. במלחמת "צוק איתן" חל ערבוב מושגים בין הפוגה והפסקת אש. במהלך "צוק איתן" היו 11 הפסקות אש, ורק הפסקת ה-12 סימנה את הפסקת המלחמה. ב-11 הפסקות האש הראשונות, המונח "הפסקת אש" ביטא חלוקת תפקידים בין ישראל לחמאס - ישראל לקחה על עצמה את ההפסקה וחמאס את האש.

 

הפסקת אש הומניטרית - הפוגה מוגבלת בזמן לצרכים הומניטריים כפינוי פצועים וגופות, הצטיידות אוכלוסייה אזרחית במזון וכד'.

 

הצבא המוסרי ביותר בעולם - צה"ל.

 

הצל - כינויו של הראפר יואב אליאסי, מן הצמד "סבלימינל והצל", המסמל את אחת התופעות המכוערות במלחמה – אלימות מילולית ופיזית נגד מתנגדיה. אליאסי הקים כנופיה אלימה – "האריות של הצל", שיחד עם גורמים כהניסטיים פעלה בבריונות כלפי "שמאלנים". אליאסי עצמו טוען שהוא נגד אלימות ושהאלימות הופעלה בניגוד לרצונו.

 

הקלות - אחד הנושאים בהם מתמקד המו"מ בקהיר להפסקת אש קבועה, הוא דרישת חמאס להקלות בסגר.

 

הקש בגג - נוהל הומניטרי של צה"ל ושב"כ, שנועד למנוע פגיעה באזרחים, במחיר ויתור על מימד ההפתעה. על פי הנוהל, דיירי בית שעומדים להפציצו מקבלים התראה טלפונית מוקדמת על הכוונה, ומצטווים לפנות את המקום. ע"ע - הצבא המוסרי ביותר בעולם.

 

הרעים לטיס - לצד גילוייה של הרוח הישראלית במלוא תפארתה במלחמת "צוק איתן", היו גם תופעות של הישראלי המכוער. הביטוי הנפסד ביותר של הכיעור, היה פשקוויל הסתה שכתב גדעון לוי ב"הארץ" נגד טייסי חיל האוויר, בו האשים אותם בפשעי מלחמה והסית אותם לערוק מן המלחמה. אחד מרגעי השפל בתולדות העיתונות הישראלית.

 

הרתעה - מדיניות שנועדה למנוע מהאויב לפתוח במלחמה או לנקוט במעשי איבה, מחשש שהתגובה על אותה פעולה תהיה קשה ולא תשתלם. הרתעה קלאסית מושגת ללא שימוש בכוח, רק באמצעות האיום. אולם נהוג להשתמש בה גם כמדיניות של הפעלת כוח, שנועדה לגרום לאויב להירתע מפני הפעלתו בעתיד. מלחמת לבנון השניה יצרה הרתעה מול חיזבאללה, וגרמה לכך שהגבול בין ישראל ללבנון שקט כבר 8 שנים. המטרה המוצהרת של מבצע "צוק איתן" הייתה לתת מכה כואבת לחמאס, כדי ליצור הרתעה שתגרום לו להפסיק את ירי הרקטות לעבר יישובי ישראל.

 

התנגדות - ההגדרה הערבית לטרור נגד ישראל.

 

התנתקות - עקירת יישובי גוף קטיף והנסיגה מרצועת עזה לקווי 49' בקיץ 2005. הוויכוח הציבורי על ההתנתקות לא הסתיים מאז, והתוקפנות מרצועת עזה לעבר ישראל בעקבותיה, מעידה על כישלון המהלך.

 

התשה - מלחמה ממושכת, בעצימות נמוכה, בין שני צדדים, שאינה מכוונת להכרעה ברורה, אלא להתיש את כוחו של האויב ולא לתת לו מנוח. החשש לקראת סוף המלחמה, הוא מפני ניסיון של חמאס לגרור את ישראל למלחמת התשה.

 

ועדת חקירה - על פי נוהל אוטומטי, ברגע שיש מלחמה מתחילות הקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור איזו תועלת הייתה לכל ועדות החקירה שהיו.

 

ועדת שאבאס - ועדה שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקר פשעי מלחמה במלחמת "צוק איתן". על סמך ניסיון העבר, סביר להניח שהמסקנות תהיינה מוטות נגד ישראל.

 

זכות ההגנה העצמית - זכותה החוקית של מדינה להפעיל את צבאה להגנת אזרחיה מפני תוקפנות האויב. במלחמת "צוק איתן" ישראל הפעילה את זכות ההגנה העצמית שלה.

 

חוסן לאומי - חוסן - משמעותו כוח, עוצמה. חוסן לאומי, הוא מכלול פרמטרים הבוחנים את עוצמתה של אומה. השימוש בביטוי אינו מקובל כהערכה לעוצמה הצבאית, אלא לעוצמה האזרחית - הלכידות החברתית, הערבות ההדדית, כושר העמידה וכד'. החוסן הלאומי נמדד בימי שגרה ובעיקר בעתות משבר. ב"צוק איתן" הוכיחה החברה הישראלית חוסן לאומי בעוצמה שלא הכרנו זה עשרות בשנים.

 

חטיפה - ההסלמה שהובילה למלחמת "צוק איתן" החלה בחטיפתם ורציחתם בידי חמאס של שלושת הנערים. במלחמה עצמה ביצע חמאס ניסיונות חטיפה של חיילי צה"ל דרך המנהרות, והצליח לחטוף חלקי גופות של שני חיילים.

 

חייל בודד - חייל המשרת בצה"ל ומנותק ממשפחתו מסיבות שונות. רבים מן החיילים הבודדים הם חיילים שעלו לארץ והתגייסו לצה"ל, בעוד משפחתם חיה בגולה. סוגיית החיילים הבודדים עלתה במלחמה לסדר היום הציבורי בעקבות נפילתם של שלושה חיילים בודדים ופציעתם של אחרים, והתגייסות המונית של אזרחים ללוות אותם לדרכם האחרונה, להשתתף בשבעה על החללים ולבקר את הפצועים בבתי החולים. התופעה הונצחה בשיר "עשרים אלף איש".

 

חיסולים, מדיניות ה - ההתנקשות בחיי מוחמד דף, חוזרת לדרך פעולה שנזנחה בשנים האחרונות, אך הייתה מקובלת מאוד באינתיפאדה השניה – חיסול של ראשי החמאס. השאלה היא האם מדובר בצעד חד פעמי או במדיניות. שם נוסף לחיסול הוא "סיכול ממוקד", אך הוא רווח בעיקר בנוגע לחיסול פעילי טרור בעת תכנון או לקראת ביצוע פיגוע ספציפי.

 

חמיצות - תיאור של תחושת חוסר הסיפוק בציבור מתוצאות המלחמה, שאינן מצטיירות כניצחון והכרעה.

 

חמש עשרה שניות - טווח ההתרעה ביישובי עוטף עזה. התושבים חוששים מפני חזרה לשגרת 15 השניות.

 

חניבעל - נוהל לתגובה מידית של צה"ל במקרה של חטיפת חייל. קיימת אגדה אורבנית, על פיה הנוהל מורה לסכל את החטיפה בכל מחיר, גם במחיר ירי מכוון לעבר החטוף, אולם אין לה אחיזה במציאות. הנוהל בוצע בעקבות חטיפת חלקי גופתו של הדר גולדין.

 

טיל - עצם מונחה הנע באוויר או בחלל לעבר מטרה מסוימת. השימוש בטיל הוא לרוב למטרות פגיעה מלחמתית באויב, או לצורך שיגור לוויינים וחלליות לחלל. היום מקובל להבחין, בשפה המקצועית הביטחונית, בין טיל, שהינו בעל מערכת הכוונה פנימית, המכוונת אותו ליעדו, לבין רקטה. בשיח העממי אין הבחנה בין השניים, ומקובל להשתמש במונח טיל גם לרקטות. על פי ההגדרה המקצועית הביטחונית, העצמים ששוגרו לעבר אזרחי ישראל במלחמה הם רקטות. אולם על פי מילון אבן שושן, הגדרת הרקטות כטילים נכונה. ההגדרה: "שם כולל לכל גוף המועף למרחק דרך קנה של כלי ירייה". בסלנג של הכדורגל, טיל משוגר גם שלא דרך כלי ירייה (אלא אם נגדיר ככזה רגל של כדורגלן). מקור המילה היא מהפועל להטיל.

 

טפטוף - ביטוי מכובס (ומרושע) למכסה מצומצמת של שיגור פצמ"רים ורקטות לעבר עוטף עזה, שכביכול ניתן להכיל אותה כחלק משגרת החיים.

 

טרויקה - שלישיה ברוסית. כינוי לצמרת הביטחונית שניהלה את המלחמה – נתניהו, יעלון וגנץ. יש לציין, שעד כה הטרויקה מתנהלת למופת, ללא הטחת האשמות והשמצות, שאותן הכרנו בעבר.

 

יירוט - פעולה שמטרתה הסטת עצם ממסלולו. במלחמה יורטו כמעט כל הרקטות ששוגרו לעבר ישראל ואמורות היו ליפול בשטחים בנויים, בידי מערכת "כיפת ברזל".

 

ירי בנגמ"ש - תיאור נפוץ להצגת התנהגותם של חלק משרי הקבינט, שתקפו בזמן המלחמה את ראש הממשלה.

 

ירי תלול מסלול - שם כולל לירי שאינו בכינון ישיר אל המטרה, ובכך הוא מאפשר הגדלת טווח הירי ועקיפת מחסומים המסתירים את המטרה. מקובל להשתמש בביטוי לכל סוגי הירי העקיף, ממרגמות נישאות ועד טילים בליסטיים.

 

כיפת ברזל - מערכת הגנה אווירית ליירוט טילים ורקטות קצרות טווח, תוצרת ישראל. אמורה להיות חלק ממעטפת הגנה נגד טילים מסוגים שונים, שיגנו על המדינה מפני מכלול איומים של ירי תלול מסלול. ההחלטה על פיתוח המערכת התקבלה בעקבות מלחמת לבנון השניה. המערכת הופעלה לראשונה במבצע "עמוד ענן" וביתר שאת ב"צוק איתן". המערכת הוכחה כהצלחה גדולה, כשיירטה כמעט את כל הרקטות שנורו לעבר שטחים בנויים בישראל. מזוהה עם שר הביטחון  לשעבר עמיר פרץ, שקיבל את ההחלטה המדינית לפתח אותה, ואף הצליח לקבע בתודעה הציבורית נראטיב לא מעוגן בעובדות ההיסטוריות, על פיה הוא התעקש והכריע על פיתוח המערכת, כנגד עמדת כל מערכת הביטחון שהתנגדה לה.

 

כתישה - פירור, שחיקה לפירורים קטנים. בסלנג הצבאי, ביטוי המתאר מכה קשה המרסקת את כוחו של האויב ושוברת אותו. אחד הביטויים בהם משתמשים תומכי ההכרעה של חמאס כיעד המלחמה. 

 

 

למאמרים של אורי הייטנר
נכתב בתאריך
1/9/2014



הרשמה לניוזלטר שלנו