עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (28)

 

לאן מכאן (28)

מאת חן יחזקאלי23/5/2013

 

אין טעם מר מטעמו של ניצחון טפל: היחס לדת, רשימה ראשונה

 

לפעמים מאור בני מתעקש ומתמקח על דברים חסרי שחר: מי יהיה ראשון ומי שני, באיזה ספל יוגש לו המשקה, באיזו כפית הוא ייבחש וכך הלאה. לפעמים נראה לי שהוא עושה ניסויים על מנת לגלות מה חשוב לו ומה לא, ואז אני אוהד את זה. אך לפעמים נראה לי שהוא סתם תאב-שליטה ואז אני אוהד את זה פחות.

 

התעקשות והתמקחות מקובלת אצלנו כעמידה על השקפותיך ועל האינטרסים שלך, וממילא, כביטוי למודעות מהם אותן השקפות ואותם אינטרסים. לצערי, נראה כי ההיפך הוא האמת. כלומר, נראה שכולנו נוטים להתעקש על דברים שאין לנו כל עניין בהם ולהיאבק בחירוף נפש למען מטרות שאינן מטרותינו. כמעט כל המלחמות הן דוגמאות לכך, אבל אצלנו זה בולט גם בעתות שלום. התחום שבו זה בולט ביותר הוא אולי תחום היחס לדת. הקיבוץ עמד והתעקש, מאז הקמתו, על היותו חופשי מעולה של הדת. בכל זאת, לימדו אצלנו את סיפורי התורה, כאילו הם אמת. לפחות בדבר אחד אנו קפדנים יותר מן הדת המסורתית - הוא עניין הגיור. בראש הנקרה מתגאים בכל שנה בגיורות שלנו שאותן אנו מציגים כממשיכות דרכה של רות המואבייה - ואת עצמנו כממשיכי דרכה של נעמי - בלי שימת לב לכך כי נעמי קיבלה את רות ללא תנאי, בעוד שהקיבוץ עצמו התנה את קבלתן של אותן נשים לחברות בגיור לפי ההלכה האורתודוכסית שהקיבוץ כה התגאה בדחייתה. אז על מה אנחנו מתעקשים ועל מה אנחנו עומדים כשאנחנו עומדים על חופש מן הדת? ומדוע?

 

אני מרבה לשאול שאלה זו, ולא רק בקיבוץ. אנשים אומרים לי, אנחנו עומדים על כך שהרבנים יכירו בזכותנו לחיות לפי אמונתנו. אני מודה שזה נראה לי מטורף פעמיים. ראשית, משום שבכך אנו למעשה דורשים מהרבנים לנהוג בניגוד לאמונתם ולדתם, שזה בדיוק מה שאנחנו מאשימים אותם שהם מנסים לעשות לנו. ושנית: מדוע זה בכלל אכפת לנו? מדוע אנחנו זקוקים להכרתם? אומרים לי, כי איננו מוכנים שהם יכפו עלינו לחיות לפי אמונתם. אני שואל: כיצד יכול אדם אחד לכפות על אדם אחר דבר כזה? אומרים לי: עלי ידי שהוא מתערב בענייני המדינה. ואני אומר: לא נכון! זה על ידי כך שהמדינה מגבה אותו! אומרים לי: לכך התכווננו. אלא שאם זו הכוונה, עלינו להתעקש לא נגד הרבנים, הפוסקים כפי שאמונתם ודתם מכתיבות להם, אלא כנגד זה שהמדינה נותנת בידיהם את הכוח לכפות זאת. על כך משיבים לי: וכי מה אתה רוצה, שנילחם נגד טחנות רוח?

 

לחליפין אומרים לי: זהו בדיוק הדבר שאנו נלחמים עליו. אלא שזו לא אמת. בישראל קוראים המונים להפרדת דת ממדינה, וכמעט איש אינו קורא להפרדה בין הרשות הדתית למדינה. אני עצמי שואל תדיר את אותם שקוראים להפרדת דת ממדינה אם לכך כוונתם. לפעמים הם אינם מבינים את השאלה, לפעמים הם משיבים בשלילה. לפעמים הם משיבים בחיוב, אבל אז הם מיד מעידים על עצמם שהם משקרים, כמו למשל בכך שהם מסרבים לתקן את לשונם, או בכך שהם אומרים כי יש להחליש את כוחם של הדתיים. עקרון הפרדת הרשויות הוא עקרון שמחזק את כולם.

 

וזה לא שאני תופס את הצד של הרבנים. הללו מתחזים ליהודים כשהם נאבקים נגד חוק החזיר, נגד תחבורה בשבת, ונגד היהדות הרפורמית. אילו היו יהודים לא היו עוברים בשתיקה על התעמרות בגרים, על הלנת שכר, על נשיאת שם האלוהים לשווא ועל עשיקת אלמנה ויתום. ואולי אינם מתחזים, רק מבולבלים? כמונו?

 

יש פה לקח חשוב בשבילך, מאור בני האהוב: לפעמים אנחנו מתבלבלים וטועים לא רק ביחס לעניינים חיצוניים אלא גם ביחס לאמונותינו שלנו, לערכינו ולרצונותינו. ואז אנו עומדים ומתעקשים ואף יוצאים למאבק לדבר שאין לנו בו למעשה כל צורך. לכן, בני, לעולם תמצא לך הזדמנויות - אפילו באמצעו של המאבק הצודק ביותר - לעצור ולשאול את עצמך ואת חבריך: מה אנו רוצים? במה אנו דוגלים? ומדוע? כי זאת עליך לדעת: אין טעם מר מטעמו של ניצחון טפל.

 

 

לקריאת המאמר - חלק 1 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 2 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 3 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 4 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 5 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 6 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 7 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 8 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 9 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 10 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 11 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 12 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 13 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 14 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 15 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 16 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 17 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 18 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 19 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 20 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 21 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 22 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 23 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 24 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 25 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 26 - לחצו כאן

לקריאת המאמר - חלק 27 - לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב בתאריך
23/5/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו