עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שר או עיתונאי?
 

שר או עיתונאי?

מאת עלי קדם, 14/4/2013

 

על פי התנהלותו עד כה שר האוצר הטרי יאיר לפיד, נראה שהוא טרם החליט אם הוא שר או עיתונאי

 

הנה רשימה אפשרית של תכונות ופעולות שעושות שר לשר מוצלח: כושר מנהיגות ויכולת להוביל אנשים ומערכות - ויחד עם זאת לעבוד בצוות. אינטגריטי, כריזמה, חזון ותכנון לטווח ארוך, אומץ ויכולת לקבל החלטות קשות, יכולת לבחור בעוזרים הנכונים, נכונות להכלת ביקורת, התעקשות על דרך שנראית לו נכונה, יכולת להיות לפעמים קשוח, רע ואפילו אכזרי, יכולת הקשבה והפקת לקחים.

 

ועכשיו רשימה עבור עיתונאי טוב: העיתונאי הוא בדרך כלל "לונר", זאב בודד. צריך שיהיה לו "חוש ריח" לסיפורים טובים, תחכום, יכולת ביטוי וניסוח, הבנה והתמצאות בנושאי כתיבתו, התמקדות בעיקר ודחיית הטפל, אומץ להתנגש עם בעלי השררה, יכולת להיות לפעמים קשוח, רע ואפילו אכזרי.

 

השוואה בין שתי הרשימות מראה, שאין הרבה משותף בין שני המקצועות הללו. אפשר לציין תבונה, חריצות ונכונות לעבודה קשה - אבל אלה הרי עוזרות לכל מקצוע ותפקיד. דבר אחד אכן שווה: גם לעיתונאי וגם לפוליטיקאי - בהנחה שבישראל שר מוכרח להיות איש פוליטי - אין צורך מחייב בתעודה או בדיפלומה. נכון שבגרמניה, למשל, שרים רבים הם בעלי תואר דוקטור, וגם בארה"ב אין כמעט שר שאינו בוגר מכללה יוקרתית, אבל אותנו זה לא מחייב. כל אדם יכול לכתוב בעיתון ככל העולה על רוחו במסגרת החוק. גם לתפקיד שר, או לצורך העניין חבר כנסת, יכול להיבחר כל אחד, ללא מבחני כניסה, ואולי טוב שכך.

 

על פי התנהלותו עד עתה של שר האוצר הטרי יאיר לפיד, נראה שהוא לא הפנים עד הסוף את ההבדל בין עיתונאי לשר. מדובר כאמור במעבר בין שתי פאזות שונות לחלוטין. הסיפור של ריקי כהן, למשל, הוא גימיק עיתונאי מעולה. העיתונאי חותר להשגת אפקט מיידי וסנסציוני, אחרת - מי בכלל ייקרא אותו. לכן לא מדקדקים איתו בעובדות, ויודעים שצריך לקרוא בעיקר את הכותרת. מחר הרי כולם ישכחו, ויעברו לאייטם הבא. הוא חייב להיות עכשווי, חד, בולט - לעיתים קרובות במחיר של שטחיות מסוימת. מותר לו אפילו להגזים, להקצין או לכתוב לפעמים שטויות - אף אחד עוד לא מת מכתבה או מטור בעיתון. תפקידו להציף נושאים בוערים וכואבים, כשאת הפתרונות הוא משאיר למערכת הביצוע או המשפט. לעומת זאת, כשסיפורי ריקי כהן באים מעטו של שר, יש להם משמעות אחרת לגמרי. כאן כבר נכנסים לפרטים הקטנים: זה ברוטו או נטו? ובאיזה עשירון בדיוק היא מצויה? האם היא באמת ממעמד הביניים, או שמא יש לה ג'יפון והיא נוסעת פעמיים בשנה לחו"ל? השר (בניגוד לעיתונאי) הרי איננו פרשן שעומד מהצד - תפקידו לחשוב לטווח ארוך, לפתור בעיות!

 

רוב השרים נעזרים בדוברים, ולא במקרה. התפקיד של תקשורת עם הציבור הוא התמחות בפני עצמה, הדורשת זמן רב ויידע מקצועי, ואי אפשר לעשותה כלאחר יד. הדובר מתפקד כ"באפר" בין השר לתקשורת ולציבור, ועשוי גם לספוג חלק מהאש. בהקצנה מסוימת לצורך העניין, תפקיד השר להחליט ולעשות, תפקיד הדובר- לדברר. לפיד בחר עד עתה לפנות ישירות לציבור מעל לראשיהם של הדובר/ת והעיתונאים הכלכליים. זו בלי ספק פוליטיקה חדשה, אבל לא בטוח שהיא משרתת אותו ואת העניין. פוסט בפייסבוק בכל יום מתאים לעיתונאי, או לדובר, שעניינו האינסטנט, המיידי והעכשווי. כששר כותב פוסט מיד בודקים אותו ב-70 עיניים, ואין כנראה מנוס מהחלקות ומנפילות.

 

הגדרת המעבר של אנשי תקשורת בישראל לפוליטיקה כהצלחה - ניצן הורוביץ, נחמן שי, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל ועכשיו לפיד - עדיין טעונה הוכחה. לדבר ולכתוב הם יודעים מצוין, על כך אין ויכוח, זה הרי היה המקצוע הקודם שלהם. האם יידעו גם לקבל החלטות נכונות, להוביל מערכות, לגבש תוכניות פעולה ואת התמיכה בהן? צריך לקוות שכן, ימים יגידו.

 

למאמרים של עלי קדם
מחבר
נכתב בתאריך
14/4/2013



הרשמה לניוזלטר שלנו