עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שיתופי-חדשני / הידברות כגימיק או כגשר
 

שיתופי-חדשני / הידברות כגימיק או כגשר

מאת אורי הייטנר, 28/11/2012

 

מה גורם ליואל מרשק ליזום מפגשים דווקא עם הקיצונים שבקיצונים שבין המתנחלים?

 

התקשורת הקיבוצית סיקרה בהרחבה את האלימות שהופעלה כלפי יואל מרשק והצעירים שהגיעו, ביוזמתו ובארגונו, למפגש הידברות ביצהר. ומיד, כמובן, המסקנה המתבקשת - הנה, ראינו את פרצופם האמיתי של המתנחלים. ויואל מודיע בגבורה על נחישותו להמשיך ולהידבר עם המתנחלים, כמצהיר - אמנם הם כאלה וכאלה, ופרצופם האמיתי הוא כזה וכזה, אבל אנו נשיב אהבת חינם ולא נרפה מהמפגשים אתם.

 

באותם ימים, סיפר הרב רונצקי, רב היישוב איתמר שבשומרון ולשעבר הרב הראשי לצה"ל, שהוכה בשל מאבק שהוא מנהל נגד תג מחיר, בו יצא נגד ההתנכלות לערבים והפגיעה במסיק הזיתים ונגד פגיעה בחיילי צה"ל. כן, רב יישוב בשומרון, הוכה בידי מטורפי תג מחיר. ממש כמו יואל מרשק.

 

אז מיהם המתנחלים האמיתיים? הרב המוכה או המתפרעים המכים?

 

אני מאמין בכל לבי בצורך להידברות אמת בין חילונים ודתיים, בין ימין ושמאל, בין קיבוצניקים ומתנחלים ובכלל בין חלקי החברה הישראלית. ואני שולל מכל וכל את ההידברות נוסח יואל מרשק. הידברות דווקא עם הקיצונים שבקיצונים שבין המתנחלים, דווקא עם אנשי יצהר, דווקא עם נוער הגבעות, מחטיאה את המטרה ועלולה להניב תוצאות הפוכות לתוצאות הראויות של ההידברות.

 

הידברות עם הקצה הרחוק, גורמת לראות את הקיצון כמייצג את הציבור האחר, ובכך מנציחה סטריאוטיפ כוזב. הידברות כזו, במקרה הרע תעמיק את השנאה והקרע ובמקרה הפחות גרוע, תהיה חד פעמית, כמו ביקור בגן חיות: ראינו את האחר והאחר ראה אותנו.

 

מה גורם ליואל מרשק ליזום מפגשים דווקא עם הקיצונים שבקיצונים?

 

אולי הוא מעדיף הידברות כגימיק תקשורתי על הידברות כגשר אמיתי, קונסטרוקטיבי בין חלקי העם. אולי הוא רוצה להנציח את הסטריאוטיפ ולהגדיל את האיבה ההדדית.

 

לא זו הדרך.

 

הדרך להידברות אמת, היא הידברות עם המיינסטרים של המתיישבים ביהודה ושומרון. המיינסטרים סולד מאנשי "תג מחיר", מקיצוני נוער הגבעות, רואה בהם אויב פנימי. מפגשים עם המיינסטרים המתנחלי - נוער ומבוגרים, הם מפגשים שוברי סטיגמות וסטריאוטיפים; מפגשים שבהם אנו נוכחים שהמשותף רב בהרבה על המפריד בינינו.

 

דוגמה להידברות כגשר, היא מפגשי ההידברות שמוביל לאורך כעשור וחצי אהרון ולנסי, ראש המועצה האזורית גליל עליון, העומד לסיים את תפקידו בקרוב, עם המועצה האזורית מטה בנימין. מאות מתושבי הקיבוצים בגליל העליון וההתנחלויות במטה בנימין נטלו חלק לאורך השנים במפגשים הללו, וחרף המחלוקות האידיאולוגיות, הפוליטיות והדתיות נוצרה קרבה אמיתית ותחושת אחווה וזהות משותפת.

 

דוגמה נוספת היא הקשר המבורך, הנרקם בין תנועות הנוער הכחולות ותנועת "בני עקיבא", שבא לידי ביטוי בעצרת המשותפת שנערכה ביום השנה לרצח רבין. "היה שווה לבוא לעצרת הזאת כדי לשמוע בפעם הראשונה מתנחלים המגנים את הגזענות ואת תג מחיר", נכתב בעיתונות הקיבוצית. לראשונה?! המילה הזאת מעידה בעיקר על בורותו של הכותב. כמו בספר הילדים המשובח של אפרים סידון "אוזו ומוזו מכפר קקרוזו", האחים שמעבר לחומה מצטיירים כמפלצות. הקשר בין התנועות לא החל בעצרת הזאת. הם היטיבו לשתף פעולה במאבק המשותף נגד הפרטת קרקעות הלאום. מתברר שהערכים המשותפים רבים ועמוקים יותר מן המחלוקות.

 

ניתן להצביע, כמובן, על דוגמאות נוספות של הידברות אמיתית, חיובית, בונה, מגשרת. סדנאות ההידברות של יואל מרשק אינן נמנות עליהן. הן עלולות להשיג תוצאה הפוכה.

 

למאמרים של אורי הייטנר
נכתב בתאריך
28/11/2012



הרשמה לניוזלטר שלנו