עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קיבוצים שיתופיים למהדרין
 

קיבוצים שיתופיים למהדרין

מאת דורון נדיב, 8/1/2012

 

פריחתן של הקבוצות השיתופיות, שהן קיבוצים שיתופיים לכל הדבר, מפריכה את הטענה השחוקה לפיה "הצעירים לא רוצים קיבוץ"

 

בתנועה הקיבוצית השתרשה וטופחה הטענה הדטרמיניסטית לפיה המעבר ממודל שיתופי לדיפרנציאלי הוא בלתי נמנע ושעתידם של כל הקיבוצים נגזר להפוך למעמדיים.

 

חסידי הטענה גורסים שצעירים לא רוצים לחיות בקיבוץ ולא מעוניינים לחיות חיי שוויון ושותפות. לראייה הם מצביעים על העובדה שכמאתיים קיבוצים עברו להתנהלות דיפרנציאלית. לכל היותר הם מוכנים להסכין לכך שצורת החיים השיתופית התאימה כמכשיר מגייס לתקופת המדינה שבדרך ולראשית המדינה, כאשר משימות ההתיישבות, קליטת העלייה וההגנה עיצבו את התודעה, ועתה התבטל הצורך בכך ומדובר בצורת חיים שאבד עליה הכלח.

 

התפישה הזאת משתלבת במערך הרעיונות הניאו-ליברליים שמציגים את הסדר המופרט כטבעי וכבלתי נמנע.

***

כנגד הטענה בדבר הדטרמיניזם של ההפרטה ניתן להציב את תנועות הבוגרים של תנועות הנוער הכחולות (הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר והמחנות העולים), יחד עם מעגל הקבוצות, בהן מתאגדים צעירים ומקימים התארגנויות שיתופיות חדשות ונרחבות.

 

אבל מדוע שנסתפק בסיפור אנקדוטי על תופעת הקבוצות השיתופיות החדשות כשקיים כבר גוף של ידע מחקרי ורציני עליהן? ד"ר ניר מיכאלי כתב את הדוקטורט שלו על הקבוצות השיתופיות וקבוצת חוקרים בראשות פרופ' יובל דרור הוציאו לאור בשנת 2008 את מחקרם הנרחב בספר "הקבוצות השיתופיות בישראל".

 

החוקרים מציינים שבשלושת העשורים האחרונים מתרחשת בישראל תופעה של תחייה מחודשת של הרעיון והמעשה השיתופי. ברחבי הארץ נפרשות עשרות רבות של קבוצות שיתופיות צעירות, הכוללות מאות רבות של חברות וחברים. לדברי החוקרים, קבוצות אלו הן תגובת נגד לתהליכי השינוי העמוקים בתנועה הקיבוצית ובחברה הישראלית, שהשפיעו על תנועות הנוער החלוציות.

 

צעירים בקיבוץ ובעיר, שבנעוריהם ספגו ערכים שיתופיים, תפישות ציוניות-סוציאליסטיות ומסרים אלטרואיסטיים, חוו בהתבגרותם, החל משנות השמונים של המאה העשרים, תהליכי שינוי תרבותיים-חברתיים רבי עוצמה. החלופות שעמדו בפניהם היו להשלים עם השינוי ועם תהליכי ההפרטה או לדבוק בעולם התפישתי שבו גדלו ולנסות לייסד מציאות אחרת המגשימה אותו. צעירי הקיבוץ והעיר נענו לאתגר ובחרו לייסד מציאות אחרת בקבוצות השיתופיות החדשות, בקיבוצים העירוניים, בתנועות הבוגרים ובקיבוצים החינוכיים.

 

החוקרים קובעים שאין ספק שהקבוצות השיתופיות הן ממשיכות התנועה הקיבוצית, אך הקיבוציות שלהם שונה. הם מקיימים קהילות שיתופיות משימתיות המקיימות אורח חיים חינוכי-קהילתי במקום חקלאי-תעשייתי; הם מקיימים חברותא אינטימית שבה עשרות בודדות של שותפים ולא התאגדות קהילתית של מאות נפשות; הקבוצות שותפות באופן מתמיד באזורי הפיתוח העירוניים ולא שותפות רק לתקופת בחירות ושנת שירות בלבד. לעתים קרובות הקבוצות פשוט חיות בערים ובמקרים אחרים הן מקיימות שם משימות קבועות.

***

כמי שמלווה מזה שנים, לא כפעיל אך כשותף לדרך, את הקמת קבוצות הבוגרים, המחקר מאשש ומחזק את התרשמותי שבוגרי התנועות ביצעו מהלך של התחדשות הרעיון והמעשה השיתופי בתנועה הקיבוצית ובישראל. מהלך זה בולט במיוחד לאור תהליכי השקיעה הציבורית, התודעתית והפיזית של התנועה הקיבוצית ושל כ-200 מקיבוציה.

 

עלינו לראות בקבוצות השיתופיות שהקימו קיבוצים חדשים - בעיקר בערים, אך גם באזורים חקלאיים - קיבוצים לכל דבר. קיבוצים שמקדמים בלבהּ של החברה הישראלית את הרעיונות בהם אנו מאמינים – כינון מדינת רווחה סולידרית וסוציאל-דמוקרטית השואפת לצדק חברתי. דבר זה התחוור כשקבוצות אלה עמדו בחזית המחאה החברתית של קיץ 2011 וניתן לזקוף לזכותן חלק נכבד מהתוויית דרך המאבק.

 

הקבוצות השיתופיות מונות היום כ-2,000 חברים צעירים, כאשר כל שנה מצטרפים לקבוצות אלה עוד כ-200 חברים נוספים. קיבוץ ממוצע בתנועה הקיבוצית מונה כ-200-250 חברים. זאת אומרת ש-2,000 צעירי הקבוצות השיתופיות שווים במספרם ל-8-10 קיבוצים. זהו מספר לא מבוטל בהתחשב בגידול בקבוצות אלה ובעובדה שכל חברי קיבוצים אלה הם צעירים.

 

חברי הקיבוצים השיתופיים יכולים לשאוב עידוד רב מהקמת תנועות הבוגרים של התנועות הכחולות ומהקמת קבוצות שיתופיות במסגרת מעגל הקבוצות ולראות בהם שותפים טבעיים לדרך. אם מצרפים את תנועות הבוגרים, מעגל הקבוצות ובני ובנות הקיבוצים השיתופיים מתקבלת ראייה לכך שבמאה ה-21 צעירים וצעירות רואים בקיבוץ השיתופי בית ודרך ושהטענה הדטרמיניסטית שגויה ומופרכת.

 

הברית השיתופית

 

לפני שנתיים הקמנו במטה השיתופי את "הברית השיתופית". זוהי ברית בין המטה השיתופי וחברי התנועות הכחולות שמטרתה לבחון כיצד להעמיק את הקשר והשותפות. ברית זו נותנת תקווה שבעתיד נוכל להקים את התנועה השיתופית, שתהיה מורכבת מהקיבוצים השיתופיים והקבוצות השיתופיות, שכוללת גם את מעגל הקבוצות שבחר להצטרף למטה השיתופי בשנת 2011.

 

הקמת התנועה השיתופית על-ידי קיבוצי הברית עשויה לחזק הן את קיבוצי המטה השיתופי והן את הקבוצות השיתופיות. קיבוצי המטה יחושו לראשונה מזה שנים את תחושת הגידול עם ההצטרפות לשורותיהם של עוד קיבוצים ועוד צעירים, הצטרפות שכבר קיימת בפועל אך אינה מגיעה לתודעה. הקבוצות השיתופיות יחושו את הגב הרחב שייתנו להם הקיבוצים השיתופיים הוותיקים והמבוססים.

 

הקמת התנועה השיתופית חיונית גם כדי לקדם - יחד עם עוד קבוצות בחברה הישראלית - את שינוי סדר היום החברתי-כלכלי במדינת ישראל. יידרשו הרבה תעצומות נפש, משאבים ואורך רוח כדי להפוך את המחאה החברתית של קיץ 2011 מרעיון נשגב למציאות.

 

מתוך "במקום" 34

נכתב בתאריך
8/1/2012



הרשמה לניוזלטר שלנו