עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חנוכה - בין 'תג מחיר' למחאת האוהלים
 

חנוכה - בין "תג מחיר" למחאת האוהלים

מאת רעות רון, 26/12/2011

 

איזה סיפור חנוכה נרצה? של פנאטיות דתית? של נסים אלוהיים? כדאי להזכיר שהמתייוונים היו עשירים בני המעמד הגבוה והמכבים - בני המעמד הפשוט, איכרים מן הפריפריה. חנוכה מזכיר לנו שבעלי הממון והשררה אינם בלתי מנוצחים

 

חנוכה הוא חג רווי סמלים וגם רווי פאתוס. חג של ניצחון דתי ולאומי, של התגברות האור על החושך במובן הקוסמי (היום הקצר ביותר בשנה), במובן התרבותי (נאמני היהדות מול מתייוונים) והצבאי (מכבים מול יוונים).

 

נשאלת השאלה מה לחילונים הומניסטים וסוציאליסטיים ולחג זה שראשיתו בפולחן פגאני, המשכו בקנאות דתית ואחריתו בסיפורי נסים? אבל התמונה התרבותית וההיסטורית מורכבת יותר.

 

עברייני "תג מחיר", אותן פעולות טרור המופנות כלפי ערבים, כלפי פעילי שמאל ולאחרונה גם כלפי כוחות הביטחון, יכולים היו למצוא (וודאי גם מוצאים) השראה בסיפור החנוכה. סיפור הקנאות של מתתיהו הכהן ש"כליותיו זעו" למראה יהודי העושה כמצוות חיילי המלך היווני וזובח לפסל, והוא הורגו במקום, מצביע על האופי הדתי הקנאי של מעשה המרד.

 

לכאורה אם כן, מרד החשמונאים הינו מרד דתי קיצוני, שמגיע לאחר מאבק פנימי קשה של מתייוונים - משכילים, אנשי העולם הגדול, פתוחים, המקבלים באהבה את השפעת תרבות המערב, מול המכבים - פנאטים שנאמנים לתורת אבותיהם, ולא מוכנים לקבל תרבות אחרת. האומנם זהו המסר אותו אנו רוצים לחגוג ולהעלות על נס?

 

ואם כבר בנס עסקינן, הרי שמוקד חג החנוכה לאחר חורבן בית המקדש והיציאה לגלות, אינו עוד המרד, הגבורה והניצחון הצבאי, אלא נס פך השמן. אותה אגדה תמימה שמסיטה הצִדה כל רמז לריבונות, ללחימה ולמעשה אנושי ומעמידה את מעשה האל הפלאי כהסבר האולטימטיבי לחג ולמנהגיו. מדוע שמונה ימים? כי השמן הספיק לשמונה ימים! מדוע סופגנייה ולביבה? כי מכינים אותן בשמן. מדוע חנוכייה? למען פרסום הנס!

***

האם זהו הסיפור כולו? האם עלינו לחוג את חג הקנאות והפנאטיות? את חג הנס האלוהי?

 

אם נעיין בסיפור ההיסטורי קצת יותר מקרוב, נוכל לגלות רבדים נוספים. המאבק בין המתייוונים למכבים לא היה רק מאבק דתי, הוא גם ואולי קודם כל מאבק מעמדי. המתייוונים היו עשירים בני המעמד הגבוה, הם ישבו במרכז הכלכלי והפולחני והיו מקורבים לשלטון וזכו לטובות הנאה בזכות מעמדם ותפקידם.

 

המכבים, לעומתם, היו בני המעמד הפשוט, איכרים מן הפריפריה. הם קרסו תחת נטל המסים שהושתו עליהם מהשלטון היווני באמצעות הפקידות של המתייוונים. יש כאן סיפור של ציבור רחב שלא מצליח לפרנס את עצמו כי הוא נאלץ לשאת על גבו קומץ אנשים עשירים ובעלי השפעה, שחיים על חשבון ההמון. עד שאותו ציבור מחליט: "לא עוד" ויוצא לרחובות לדרוש צדק חברתי, או במקרה זה, אל ההרים והמערות.

 

גם סיפור הנס, שבא לידי ביטוי מובהק בתפילת "על הנסים": "על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ...שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.... ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים" ניתן כנראה לפרשנות נוספת.

 

וכך כותב אהרון זאב בשירו "הנס של הלב האמיץ" (לצערנו, אנו מכירים רק את בתיו האחרונים שהולחנו)

הַנֵרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִים

עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת

שֶׁבַּיָמִים הָהֵם וּבַזְמַן הַזֶּה.

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּידֵי אֱנוֹשׁ –

 

הַנֵּס שֶׁל הַלֵּב הָאַמִיץ,

הַפֶּלֶא שֶׁל רוּחַ הָאָדָם,

זוֹ אֲשֶׁר גָּבְרָה עַל צִבְאוֹת מַמְלָכוֹת גְּדוֹלוֹת,

הֶאדִירָה דַּלִּים, חִזְּקָה מוּעָטִים

וְתִתֵן לָהֶם נִצָּחוֹן.

 

אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים,

זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ

וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ הַצָּמֵא לָאוֹר -

יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְיָבוֹא אֵלֵינוּ לָאוֹר

וְיָבוֹא !

 

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ, פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ

לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הֶהָרָה עָלִינוּ

מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת הַגְּנוּזִים גִלִינוּ

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ, פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ

בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם וַיְהִי אוֹר.

 

ובכן, הנס יכול להיות הלב האנושי והיכולת שלנו למצוא את הכוחות שבנו, ובעיקר למצוא את כוחות היחד שבנו.

 

הקיץ האחרון הזכיר לנו שאנו ציבור, שמה שכל אחד עובר בפינתו שלו גם חברו חש ושיחד יש לנו כוח. הזמן שעבר מאז המחאה הראה לנו, שוב, מה רבה הדרך בעמק ובהר ועד כמה קשה לחצוב בסלע, למצוא אור.

 

אבל חנוכה מזכיר לנו שהמעטים (בכוח ולא במספר) יכולים לנצח את הרבים, שהפריפריה החברתית, הכלכלית והגיאוגרפית יכולה להגיע למרכז, שבעלי הממון והשררה, גם כאשר הם מגובים בכוחות גדולים מן העולם, אינם בלתי מנוצחים, שהאור יכול לגבור על החושך ושכל אחד הוא אמנם אור מאוד קטן אבל כולנו אור איתן!

חג שמח

 

קיבוץ משעול, שיטים - מכון החגים

 

מתוך "במקום" 34

נכתב בתאריך
26/12/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו