עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

תג מחיר
 

תג מחיר

מאת עזרא דלומי, 7/12/2011

 

תג מחיר לחבר, עושה את ההבדל בין חברה שוויונית לחברת פערים. זהו ההבדל בין אדם לסחורה. זה לא קשור לחירויות ולא לחופש. ואלי ההיפך: מי שזקוק לתג מחיר כדי לתת מעצמו, הוא במידה רבה אדם פחות חופשי

 

מכל תהיותיי סביב נושא הפרטת הקיבוץ, התהייה הגדולה ביותר נוגעת לסירובם - מי יותר, מי פחות - של האנשים להמשיך להתקיים מתקציב שוויוני ולחלק ביניהם את ההכנסות בלא יצירת פערים. לא מדובר, כמובן, בכל החברים, אלא בעיקר באלה החושבים שהם "שווים" יותר ומכאן שגם "מגיע" להם יותר.

 

התהייה הזאת עולה משום שהסירוב לשוויוניות לא באמת קשור ל"קולקטיביזם", ל"בולשביזם", ל"שיתוף החונק" ולשאר מרעין בישין שמטיחים בקיבוץ המסורתי; הוא גם לא קשור לצורך להתקדם מבחינה מקצועית, שהרי רוב מקבלי השכר גבוה נמצאים ממילא "למעלה" בהיררכיה התעסוקתית.

 

התהייה הזאת עולה כיוון שהרצון הזה ל"עוד" לכיס הפרטי, איננו מייצר בהכרח גידול בתפוקה; שהרי ה"עוד" הזה, שניתן לחלק מן החברים, לא נוצר יש מאין: מקורו בעיקר ב"פחות" שיינתן לחברים אחרים, הנמצאים בתחתית שרשרת המזון.

 

ולבסוף, התהייה הזאת עולה גם משום שפערי שכר אינם תנאי הכרחי לתיקון שמבקשים לחולל אלה הסבורים שצריך שינוי בקיבוץ הקלאסי כי אין בו די חופש לפרט ואין בו חופש בחירה מקצועי ואין כסף להוריש לבנים. שהרי את אלה, אם יש רצון כן ואמיתי, ניתן להשיג גם ללא פתיחת פערי שכר.

 

כי אם קשה - ראוי "לחתוך" לכולם במידה שווה; אם מתרווחים - ראוי לחלק לכולם במידה שווה. מצוקה לא צריכה להתחלק באופן סלקטיבי רק כי מישהו נושא בתואר מנכ"ל או יו"ר והאחר נושא בתואר פועל יצור. כך גם העושר, כשהוא ישנו. זה לא קשור לחופש הפרט, לחופש הבחירה, למוסדות כופים. זה קשור למשחק פוליטי שבו מי שחזק יכול לאפשר לעצמו יותר. ולמה הוא חזק? כי הוא עם "היד על השלטר". אתמול הוא היה "חבר", היום הוא יו"ר או מנכ"ל והתפקיד נותן לו כוח לקבוע תג מחיר לכל עמדה ותפקיד.

 

תג מחיר לחבר, זה ההבדל בין חברה שוויונית לחברת פערים. זה ההבדל בין אדם לסחורה. תג מחיר קובע את מחירו של אדם, לא את ערכו, שהופך למשני. זה לא קשור לחירויות ולא קשור לחופש. ואולי אפילו ההיפך: מי שזקוק לתג מחיר כדי לתת מעצמו, הוא במידה רבה אדם פחות חופשי. הוא לא עושה זאת מתוך בחירה, מרצון טוב, מתחושת שייכות, הוא עושה זאת בשביל תג מחיר. תג המחיר עושה אותו ל"שווה", לא הוא כשלעצמו.

 

ו"הפרזיטים"? הו-הו הפרזיטים - קובעים להם תג מחיר נמוך. זה השוט שהעגלון אוחז בידיו כדי להאיץ ב"פרזיט" שלא להתעצל. זה השוט העושה את ההבדל בין חברה של אנשים חופשיים ושווים, מחויבים זה לזה, המקיימים ביניהם דיאלוג לחרבת פערים שה"חזקים" כופים את כלליה. יש להם שוט שבעזרתו הם קובעים תג מחיר לכל חבר.

 

מתוך "במקום" 33

 

למאמרים של עזרא דלומי
נכתב בתאריך
7/12/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו