עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

האם מרקס היה בוחר במרקסיזם?
 

האם מרקס היה בוחר במרקסיזם?

מאת גדעון שפירא, 14/11/2011

 

האם מרקס עצמו היה הופך מרקסיסט, אילו חי בחברות ובמשטרים שאימצו את שמו?

 

שיטת קרל מרקס הייתה אמורה להציג דרך להתפתחות החברה האנושית מפיאודליזם דרך בורגנות וקפיטליזם, עד קומוניזם וביטול המעמדות ולאחר מכן אף שקיעת המדינה. זאת, תוך העלאת האנושיות למדרגתה הגבוהה האפשרית. אך המרקסיזם לא נקלט בחברות המערביות שאליהן היה עשוי להיות מכוון. מדוע דווקא החברות הטבעיות ביותר למהלכים מהסוג המוזכר, לא התנדבו לאמץ את הצעותיו?

 

מדוע חברות עולם שלישי הפכו לקרקע הפורייה ביותר עבור התכתיב המרקסיסטי? הרי מצבן לא אפשר להן באמת לבחון את המרקסיזם אל מול שיטות אחרות, על מנת להחליט מה וכיצד לאמץ באופן חופשי.

 

מדוע דווקא פילוסופית החירות והשחרור, אשר מרקס ראה את עצמו בין מבשריה ומגדיריה, הייתה לבסיס הנוח ביותר עבור שלטונות טוטליטאריים, עריצים ורצחניים, לא ביחס לאויבים חיצוניים, אלא כלפי מיליוני בני עמם שלהם ממש?

 

מה יש בתיאוריה המרקסיסטית, שמאפשר לשלול בשמה את החופש והחירות מבני אדם באופן כל כך קיצוני, שיטתי ומקיף? אוהבים להאשים את סטאלין בסילוף המרקסיזם. לנין לא היה בהכרח קל יותר להמונים עד שהלך לעולמו. אולם כך-או-כך, ללא הדמויות הללו, כלל לא היה מתאפשר קומוניזם אירופאי.

 

מדוע בפילוסופיה של מרקס לא פותחה המלצה, שתשמש מכשיר להתמודדות עם אי הבנות יום-יומיות בין בני אדם המצויים בסביבה דומה? במילים אחרות, מדוע לא צמח בסביבתה כלי עזר מוסרי, כמו בפילוסופיות אחרות, לנהל בעזרתו את חייהם? מדוע מרקס התעלם מהאפשרות האנושית הזו?

 

מדוע במסגרת תיאוריה ששללה את הדת מכל וכל, צמחו הגירות שרק התפרצויות נוצריות ואסלאמיות בתקופות ידועות דמו להן? לא רק זאת, אלא שקמו דגמי אינקוויזיציה, ששמו בצל את האינקוויזיציה הנוצרית? ונזכור, ממול לאמירה המיוחסת למרקס - "הדת היא אופיום להמונים" נאמר, כי גם "האידיאולוגיה היא אופיום להמונים". כלומר, לאידיאולוגיה תפקיד הדומה לזה של הדת.

 

ישנן עדויות מתקופת מרקס, על אופיו הטוב והרחום ואף תמימותו הרבה. בתו העידה עליו מפיו, כי הדבר שהוא שנא במיוחד הייתה תופעת ההתרפסות בין בני אדם. אבל כידוע, בחסות שמו קמו מנגנוני שלטון, שההתרפסות הפכה למכשיר ודרך הניהול המובהקים ביותר להשתלבות בהם! שאלה מעניינת היא, האם מרקס עצמו היה הופך מרקסיסט, אילו הזדמן לו לחזות בחברות ובמשטרים שאימצו את שמו?

 

כלל זהב בפילוסופיה בכלל ובזו של המוסר אומר, כי האמצעים בהם נוקטים למעשה, קובעים את המטרה אליה מגיעים בפועל. הווי אומר, גם אם שלטון יצהיר על "לא-תרצח" כתפיסתו המובילה, אולם בתי הדין הכפופים לו וכוחותיו המזוינים, יעסקו בחיסול מתנגדים וברי פלוגתא, הוא יוכר כשלטון רצחני. האם נעלם מעינינו, שרוב המשטרים אשר נשאו את שם מרקס נחשבו ככאלה?

 

ידועים אנשים שהזהירו את מרקס עוד בחייו על העלול להתרחש, אם דוקטרינת המהפכה שלו תתגשם על בני אדם. המובילים בהם היו פרודון (הצרפתי) ובאקונין (הרוסי). הם טענו בין היתר, כי אם השלטון יימסר לפועלים, הם יחדלו מלהיות פועלים ויהפכו לשליטים הדואגים לאינטרסים של עצמם. באקונין אף אמר, כי "אם מונעים מבני אדם להתחרות על העושר, הם מתחילים להתחרות על מעמד או שררה וזה לא יותר טוב". והנה באה המאה ה-20 ורק אישרה את הטענות הללו. גם בובר, בין רבים, פרסם פולמוסים כנגד רעיונות מרקס במיוחד סביב הויכוח על הסוציאליזם האוטופי.

 

אפשר להוסיף גם על הגל, אביו הפילוסופי רוחני של מרקס, אשר לרוע מזלו מייחסים לו אבהות אף על הלאומנות הגרמנית, כפי שלמרקס על הקומוניזם וברור ששניהם לא התכוונו להרע. הדוקטרינות של הגל ומרקס מהוות דטרמיניזם היסטורי עקיב למדי. הם שללו, בדומה למחשבת הדת, יוזמות אנושיות היוצרות מהלכי חיים, על-מנת שלא לשבש את התכתיב ההיסטוריה הבלתי מובן ליצורים בשר ודם. בדת מכנים זאת "ההתערבות בשיקולי הבריאה" (כזכור, טענו זאת גם כנגד הציונות). תפיסת הגל ומרקס, הייתה העילה לפסילה הבוטה של מרקס את מחשבת האוטופיה, שהפכה בפיו לקללה. הוא הבין, כי מחשבה זו עלולה לשמש מניע ליוזמות חברתיות והגשמתן כאן ועכשיו (כפי שעשו למשל מקימי הקיבוצים). יוזמות אשר יש בהן כדי לשבש את כוונות הבריאה, קרי ההיסטוריה.

 

מקורות: אנשי הגות, הפילוסופים הגדולים, נתיבות באוטופיה, וויקיפדיה.

 

למאמרים של גדעון שפירא
נכתב בתאריך
14/11/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו