עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חצינו את הרוביקון
עין שמר
 

חצינו את הרוביקון

מאת אבישי גרוסמן, 26/10/2011

 

כעת, לאחר שעין שמר הפך לדיפרנציאלי, אני תוהה אם ייתכן קיבוץ דיפרנציאלי בעל צלם אנוש, ורוצה לקחת דוגמה מקיבוץ שמיר

 

אחרי שנים מלאות בסערות חברתיות הגענו לגדה השנייה. חצינו את הרוביקון. עכשיו גם הקיבוץ שלנו נכנס תחת הכותרת של קיבוץ המכונה מתחדש. אמנם מרוכך, לא חזירי, אבל דיפרנציאלי. במציאות החדשה, אליה שאפו להגיע רוב החברים, עלינו לבחור בין שלושה דגמים עיקריים הקיימים ומתפקדים בקרב הקיבוצים הדיפרנציאליים:

 

א. קיבוץ "חזירי", בו כל אחד לעצמו ובעצמו. ומי שאין לו יכולת פרנסה המאפשרת חיים ברמה סבירה שילך לחפש את הרוח ושיסתדר עם מה שהקיבוץ מוכן להעניק לו.

 

ב. קיבוץ שמקפיד לאפשר רצפה ברמה המאפשרת קיום ראוי לכל החברים על פי תפישתם של מובילי הקיבוץ. גם בקיבוץ כזה לא מגלים עניין, וכמובן שלא מטפלים, בפערים בהכנסות בין החברים ובהחלט אפשרי בו שחברים יחיו חיים עשירים מנקרי עיניים לצד חברים החיים בצניעות רבה.

 

ג. קיבוץ בו שומרים על פערים סבירים בין חברי הקיבוץ באמצעות מיסוי ותמיכה בבעלי ההכנסות הנמוכות ודואגים לשמור על רמת שוויון אופטימאלית בין חברי הקיבוץ.

 

הבחירה בין שלוש האלטרנטיבות הללו, שביניהן כמובן מתקיימות דרגות ביניים שונות, נתונה בעיקר בידי הנהגות הקיבוצים, כלומר, אלה המשמשים בתפקידים המרכזיים, המקבלים את ההחלטות שקובעות את המגמות.

 

קיבוץ שסייע לנו רבות לבחור באפשרות השוויונית יותר היה קיבוץ שמיר. פגשנו באנשים המובילים ומעצבים קיבוץ דיפרנציאלי, שרוצים בכל מאודם להישאר קיבוץ, למרות שהחליטו "להחליף את הדיסקט". הם דואגים לשימור פערים נמוכים בהכנסות בין החברים ולקיומם של מוסדות המאפשרים מפגש בלתי רשמי, כמו הפעלתם הסדירה של חדר האוכל, הספרייה ובריכת השחייה.

 

בנוסף לכך, בדומה מאוד לקיבוץ השיתופי הקלאסי מוסדות הקיבוץ דואגים לאיתור מקומות עבודה גם למי שמתקשה למצוא לעצמו מקום בו יוכל לעבוד ולהתפרנס בכבוד.

 

קיבוץ שמיר, כך התרשמנו, אינו שומר את יתרונות יכולתו הכלכלית רק לעצמו, אלא מסייע במשך שנים לקיבוצים ומוסדות שונים הנזקקים לסיוע. קיבוץ שמיר לא חיכה עד לשמיעת הסיסמאות הקוראות  לצדק חברתי כדי לממש את הרעיון הזה בפועל מתוך השקפה חברתית שכך צריך לנהוג.

 

אבל בעיקר, וזה החשוב מכל, התרשמנו שבעלי התפקידים המרכזיים בקיבוץ מהווים דוגמה אישית המצביעה על כיוון הראוי להגשמה: קודם כל לדרוש מעצמם לפני שמציבים דרישה לאחרים.

 

נכון, קיבוץ שמיר הוא קיבוץ מצליח מבחינה כלכלית, עובדה שמקלה עליו להתנהל בשיטה הדיפרנציאלית ובו זמנית לשמור על אורחות חיים קיבוציים קלאסיים. בהקשר זה חשוב לדעת שקיימים עוד קיבוצים שהצליחו מבחינה כלכלית, אולי לא פחות משמיר, אשר החליטו לעבור להתנהלות דיפרנציאלית והעדיפו התנהלות של קפיטליזם לא נאור במיוחד על פני אורחות חיים הנשענים במידה רבה על הקודים המסורתיים של הקיבוץ השיתופי.

 

התרשמנו שלקיבוץ שמיר יש הנהגה בעלת אופי אנושי, הומניסטי וקיבוצי ועובדה זאת יוצרת מציאות המאפשרת שילוב בין התנהלות דיפרנציאלית לבין שמירה על יסודות ערכיים, עליהם נבנה והתקיים הקיבוץ במשך שנים רבות. חווינו, למדנו ואני מקווה שנדע גם ליישם את הלקחים במשך השנים הבאות.

 

מתוך "במקום" 32

 

  

למאמרים של אבישי גרוסמן
נכתב בתאריך
26/10/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו