עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בונה קיבוץ ואמן גדול
 

בונה קיבוץ ואמן גדול

מאת אדם שבדרון, 24/10/2011

 

שמוליק שילה הוא דמות מופת עבורי. מחורבן השואה אל מוראות מלחמת העצמאות, הקמת קיבוץ ויצירה אמנותית כשחקן ובמאי שנמשכה עשורים רבים. לזכרו

 

ביום שלישי, 4/10/2011, ו' בתשרי תשע"ב, הלך לעולמו שמוליק שילה מקיבוץ צאלים - חבר, אדם יקר, אמן ושותף אמת לדרך.

 

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ח (2008), צפיתי בשידור הטקס ביד ושם. שמוליק דיבר ומה שאמר חצה את הקלישאות ואת הטקסיות. הוא סיפר על השחרור מהמחנה בסוף המלחמה, העמידה מול החורבן ומתוכו ההחלטה לעלות ארצה. סיפר על ההכשרה בעיירה סלבינו ועל העלייה. שנה לאחר תחילת לימודיו כחלק מעליית הנוער במשמר השרון פרצו קרבות בארץ: "לא עזרו השכנועים של המדריכים. הפסקנו את הלימודים ויחד עם בני הקיבוץ התגייסנו לפלמ"ח."

 

התקשרתי אליו למחרת בבוקר. שמוליק התרגש. השיחה הייתה קרובה, חברית. כך נוצר קשר שהשאיר בי חותם וגעגוע שיוסיף ללוות אותי.

 

חודש לאחר מכן הזמנתי אותו לקיבוץ נערן לשיחה על סיפור חייו עם חברי משלחת ההדרכה בשנת השירות של המחנות העולים. אני זוכר אותו בבירור מספר, שר ובוכה. שחקן בנשמתו וגופו אבל אמיתי כל כך. שמוליק סיפר על מציאת הטעם לחיים לאחר החורבן בבניין חברה בארץ ישראל, במלחמה ובשלום, בהקמת קיבוץ וביצירת תרבות בהקמת תיאטרון הנגב.

 

"ילדי 'סלבינו" הקימו שני קיבוצים בארץ: ראש הנקרה בצפון וצאלים בנגב. שרידי השואה הכו שורשים בכל הארץ. בנו בתים, הקימו משפחות: ילדים, נכדים ונינים. עבדו קשה בחקלאות, בבניין, בתעשייה, בצה"ל. רכשו השכלה גבוהה במדע, כלכלה, חינוך, ספרות, מוסיקה, תיאטרון. אנו אוהבים את ארץ ישראל ונאמנים לה ללא סייג. השיר 'אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות בה' אינו רק שיר - זו תמצית חיינו, אמת צרופה." (שמוליק שילה, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ח).

 

המפגש ההוא היה צעד טבעי ופשוט בשביל שנמתח ממפעל חייו של הילד שברח מהמוות ב-1944, למפעל חיינו, תנועה שיתופית מגשימה, בראשית המאה ה-21.

 

שנה לאחר מכן שמוליק הגיע אלינו לשיחה בקיבוץ העירוני "משעול" במגדל העמק. השיחה ההיא כבר הייתה מתוך הכרות אתנו ועם הדרך המשותפת. נפגשנו כחברים.

 

בתחילת אוגוסט שוחחתי עמו בטלפון. סיפרתי לו על מעורבותנו במאבק החברתי, בקשתי שיבוא לדבר באסיפה במאהל בירושלים. הוא שמח והסכים מיד. לא היה לו קל למצוא זמן בין 3 ההצגות בהן שיחק. לבסוף רשמנו ביומן תאריך בסוף אוגוסט. כמה ימים לאחר מכן עוד הספקתי לראותו בהצגה "הביתה" ולחוות את העצמה האדירה שלו כשחקן, מלא חיים וכוח. למאהל הוא כבר לא הגיע, חלה בסרטן אכזרי שהביא למותו חודש לאחר מכן.

 

עבורי ועבור שותפי לתנועה שמוליק שילה הוא דמות מופת של אדם ולוחם, בונה קיבוץ ואמן גדול.

יהי זכרו ברוך.

 

הכותב הוא חבר בקבוצות הבחירה של המחנות העולים

 

מתוך "במקום" 32

נכתב בתאריך
24/10/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו