עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

צדק חברתי תרדוף
 

צדק חברתי תרדוף

מאת אלעד הן, 6/10/2011

 

תנועת דרור ישראל קוראת להפסיק להילחם על הפירורים. שנים של הזנחת המגזר הציבורי מחייבות להרחיב את מסגרת התקציב. ראיון עם תומר שמוקלר, פעיל בתנועה

 

תנועת דרור ישראל הייתה מאוד מעורבת במחאה החברתית, כולל כינוס מעגלי שיחה והכנת ניירות עמדה. תוכל להרחיב בנשוא?

 

דרור ישראל היא תנועה חברתית-חינוכית הפועלת להגשמת שוויון ערך האדם. אנחנו פועלים בכל רחבי הארץ בקרב כל המגזרים בחברה הישראלית עם נוער וצעירים. חלק חשוב ומרכזי מפעילותנו הוא תנועת הנוער העובד והלומד. בוגרי התנועה, העוסקים בחינוך ובחברה בכל רחבי הארץ, חיים במסגרות שיתופיות-משימתיות בקיבוצי מחנכים.

 

הנוכחות הארצית והמעורבות החברתית אפשרו לנו להיות מאוד מעורבים במחאה. הניסיון והידע שצברנו בשנים של עיסוק בנושאי החברה והכלכלה הביא אותנו גם לחבר את "נייר הלקמוס" [קישור אל המסמך בסוף הראיון. א.ה.], מסמך מקיף על צעדי המדיניות הנדרשים לתיקון כלכלי-חברתי לישראל.

 

מה הכיוון הרצוי לכם עכשיו, בתום הפגנות הענק ועם התפזרות המאהלים?

ההפגנה הוכיחה מה שכבר לא היה צריך הוכחה - העם דורש שינוי מהותי, לא פירורים, לא עוד מאותו דבר. לאור זאת, אנחנו חוזרים ומדגישים: אי אפשר לעשות שינוי ללא הגדלת התקציב. לפני פחות מחודש, התראיין מנואל טרכטנברג, העומד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי ואמר: "אם רוצים יותר חמאה, צריך לוותר על כמה תותחים". אנחנו לא מסכימים. במהלך 11 השנים האחרונות ירד החלק מהתוצר המקומי הגולמי המוקדש לשירותים הממשלתיים מ-51.5% ל-42.33% - פגיעה של כ-20% בשירותים הממשלתיים. לא ניתן לשקם את שנהרס ב-2-3 מיליארד שקל ממשרד הביטחון. הסירוב להגדיל את התקציב לנוכח המצב הקיים מביא את ישראל לשפל חדש - שפל המלחמה הפנימית על פירורי התקציב. כל קבוצה, כל מגזר, כל נצרך רווחה מוצא את עצמו במאבק מול האחרים על התקציבים המצומקים. השיטה הקיימת אינה גזירת גורל. פרסמנו בתחילת החודש, יחד עם מובילי המחאה ועם יותר מ-30 ארגונים ומאהלים שונים, מסמך דרישות מפורט הכולל דרישה להגדלת התקציב. זהו מסר חד וחלק שהציבור לא מוכן שיסמאו את עיניו.

 

האם אין בהגדלה כזאת של התקציב סכנה ליציבות הכלכלית של המדינה?

נהפוך הוא. הגדלת התקציב מאפשרת השקעה נכונה במקומות שיחזירו למדינה כסף רב. למשל, לפי מחקר של הבנק העולמי, השקעה בחינוך מניבה תשואה של 700%! אך בשנים 1995-2006 בעוד ההשקעה בחינוך במדינות ה-OECD גדלה ב-39%, בישראל היא גדלה ב-9% בלבד! אם בודקים זאת ביחס לתוצר, ירדה השתתפות המדינה בכ-15%! דוגמה נוספת היא העלאת השכר במגזר הציבורי, שמשפיעה לרוב גם על השכר במגזר הפרטי. העלאה כזאת יכולה להביא לעידוד הצריכה המקומית, וגם ליצור מקומות עבודה איכותיים נוספים. כל זה יכול להביא להגדלת ההכנסות של המדינה ממסים.

 

כמובן שאנחנו לא מתעלמים מסוגיות של מיסוי, ובין דרישותינו מצויה גם העלאה של המסים הישירים: מיסוי על רווחי הון, מס חברות ומס הכנסה על הכנסות גבוהות.

 

מה באשר להמשך המחאה?

אנו ושותפינו מהתנועות והארגונים הנוספים מתכוונים לקיים אספות עם, נלמד סוגיות ונקבל החלטות. ניקח דוגמה ממחאת האוהלים בספרד, שהפכה לרשת של התארגנויות מקומיות שמתכנסות, מקבלות החלטות ופועלות להמשך המאבק למען חברה צודקת.

 

ל"נייר הלקמוס" - נייר העמדה של דרור ישראל בפייסבוק: www.facebook.com/lakmuspaper

 

מתוך "במקום" 31

נכתב בתאריך
6/10/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו