עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

יוחזרו המשכנתאות המסובסדות
 

יוחזרו המשכנתאות המסובסדות

מאת אלישע שפירא, 28/9/2011

 

התנועה הקיבוצית צריכה לחדול מתמיכתה העקיפה במדיניות הפרטת הקרקעות של נתניהו ולהתרכז ביצירת חזית חברתית רחבה למען "דיור בר השגה"

 

הקושי העיקרי המכביד על אנשים צעירים לרכוש או לבנות לעצמם דירות למגורים הוא המחיר. עלות הבניה בישראל גבוהה במיוחד והיא מעל ליכולתן של רוב המשפחות הצעירות. הדבר נכון בערים במרכז, בישובי הפריפריה וגם בקיבוצים בהם לא נדרש תשלום על הקרקע. אך גם במחיר נמוך יותר, נאמר חצי מליון ₪ לדירה של מאה מטר מרובעים, רוב המשפחות הצעירות עדיין לא צברו סכום כזה. רוב המשפחות אינן יכולות להשקיע סכומים כאלה בבנייה, בשנים בהן עליהן לכלכל ילדים בגיל החינוך. לשם כך נוצר מוסד הלוואות המשכנתא לזמן ארוך של 20-25 שנים. כך יוכלו אנשים צעירים, הנמצאים בתחילת קריירת העבודה שלהם, לממן את דירותיהם מהשכר העתידי. לשם כך יש לחדש את מוסד המשכנתאות לזמן ארוך, בריבית מסובסדת ובערבות המדינה. זו העזרה שאמורה להעמיד המדינה למשפחות הצעירות. הנה לכם עניין משותף אמיתי, לחברי קיבוצי (עין השופט), לחברי רוב הקיבוצים ולצעירים שאכלסו את המאהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב, בקריית שמונה ובכל מקום אחר בארץ.

 

נופלים בפח של נתניהו

 

ממשלת ישראל ובעיקר ראש הממשלה, עושים ככל יכולתם כדי להשתמש במצוקת הדיור ובכעס המוצדק, ולנצלם לקידום מדיניות הפרטת הקרקעות. מדיניות שאין בינה לבין פתרון המצוקה ולא כלום. במקום להציע פתרון ממשי להוזלת מחירי הדירות, הם משתלחים בוועדות התכנון ובמינהל מקרקעי ישראל, המייצג את הבעלות הלאומית על הקרקעות. כמי שעוסק שנים רבות בענייני הקרקעות והתכנון בקיבוצי, אני מודע לקשיים הרבים, לסחבת המעצבנת ולשרירות הלב של חלק מהפקידות. ולמרות זאת, אני מעיד שאלה מכשולים שניתן להתגבר עליהם. למרות הקשיים, אינני רוצה לוותר על מערכות התכנון, ואיני רוצה לוותר על הבעלות הלאומית על הקרקעות. אלה נחוצים לנו כדי להבטיח את קיימותה לטווח ארוך של המדינה ואת שמירת אופייה ותפקידה הציוני.

 

מעבר לשיקולי התכנון והבעלות הלאומית, מדיניות הפרטת הקרקעות לא תביא להוזלת הקרקעות והבנייה. הניסיון מלמד ש"השוק החופשי" אינו מיטיב בהכרח עם הצרכנים. במקרים רבים מביא "השוק החופשי" לשימושים ספקולטיביים בקרקע והוא גורם להתייקרות הקרקעות. מביך להיווכח איך הנהגת התנועה הקיבוצית נופלת לפח של נתניהו. איך אנשינו מפנים את כל מרצם להוצאת מינהל מקרקעי ישראל מהקיבוצים, ואיך הם יוצאים למלחמה מיותרת בועדות התכנון. אם היו דורשים ליעל את עבודת המינהל ואת עבודת ועדות התכנון הייתי מצטרף לדרישה. אך להחלישם, עד כדי נטרולם, זו טעות חמורה. זו תמיכה עקיפה במדיניות הפרטת הקרקעות של נתניהו.

 

אנחנו ו"תמ"א 35"

 

לפני ימים אחדים התקיים בקיבוץ רמות מנשה כנס תחת הסיסמה: "גם לבנינו מגיע בית". המכנה המשותף שאיחד את רוב הדוברים בכנס (על פי הפרסומים) היה הביקורת על המינהל ועל תמ"א 35, עד כדי השוואתה ל"ספר הלבן" מימי השלטון הבריטי בראשית ההתיישבות.

 

תמ"א 35 - תוכנית המתאר הארצית לתכנון הישובים הכפריים ולשמירת השטחים הפתוחים, אינה "ספר לבן". התוכנית היא מהלך נכון וחיובי בעיקרו, לאפיון ההתיישבות הכפרית, להגבלת תהליכי "הפרבור" של הכפר ולשמירת השטחים הפתוחים. התוכנית נועדה למנוע בנייה מוגזמת של "דירות צמודות קרקע" על חשבון המרחבים הפתוחים, ההולכים ומצטמצמים בארצנו. הבעיה המיידית של בני רמות מנשה נובעת מטעות קשה של קברניטי הקיבוץ. ברגע של חולשה החליטו ברמות מנשה להשתמש בכל הרזרבה התכנונית של זכויות הדיור, שעמדה לרשותם, לבניית ה"הרחבה הקהילתית" שלא יועדה לבני הקיבוץ. היום מבינים חברי רמות מנשה שזו הייתה טעות חמורה. הם חסמו במו ידיהם את אפשרויות הבנייה לבניהם. אך למרות אחריות הקיבוץ לטעות, צריך למצוא פתרון שיאפשר להרחיב את התוכנית כך שאפשר יהיה לבנות דירות נוספות. לשם כך נקבע מנגנון המאפשר, אחת למספר שנים, לפתוח את התוכנית ולדון על הרחבתה. אני מאמין שטיפול ישיר וענייני יביא למציאת פשרה סבירה בין רשויות התכנון לקיבוץ. אך מעבר לתקלה המקומית, תמ"א 35 אינה מגבילה ואינה עוצרת את הבנייה ברוב הקיבוצים.

 

שקר ההיוון

 

מאבק מיותר ומזיק נוסף מנהלת הנהגת התנועה על גובה "דמי ההיוון" של קרקעות הקיבוצים (ב"שטח המחנה"), בדרישה להשוותם לנהוג בישובים העירוניים. המאבק מיותר היות ואיש אינו דורש ואינו מחייב אותנו להוון את הקרקעות שברשותנו. אנחנו יכולים להמשיך לחיות ולבנות על הקרקעות שברשותנו, במחיר דמי החכירה המקובלים עבור המשבצת הקרקעית הכוללת. הוא מזיק היות ועצם הפיצול והפרדת התשלום, בין "השטחים החקלאיים" ל"שטח המחנה", יחליש את עיקרון "המשבצת הכוללת" - המשבצת הכוללת את שטח המגורים, מבני הציבור, המשק ושטחי העיבוד, כיחידה אחת. התוצאה עלולה להיות החלשת אחיזתנו בשטחים החקלאים, עד לאובדנם (וישנם רבים המצפים לכך). היו מי שחשבו שללא היוון חלקות המגורים לא יתאפשר שיוך הדירות למעוניינים בו. בינתיים התגבש הפתרון המועדף של "שיוך חוזי" (פנימי). שיוך שאפשר ועדיף לעשותו בתנאי החכירה הרגילים של המשבצת הכוללת, ללא היוון "שטח המחנה" או "חלקות המגורים".

 

***

התנועה הקיבוצית צריכה לחדול מתמיכתה העקיפה במדיניות הפרטת הקרקעות של נתניהו ועליה להתרכז ביצירת חזית חברתית רחבה למען "דיור בר השגה". זו החזית עליה דיברנו למעלה, הכוללת את תושבי הערים, הישובים הכפריים לסוגיהם והקיבוצים. חזית זו תיאבק על החזרת המשכנתאות המסובסדות לזוגות צעירים. משכנתאות בריבית נמוכה במיוחד, כנגד ערבות המדינה.

  

למאמרים מאת אלישע שפירא
נכתב בתאריך
28/9/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו