עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ממטה לתנועה
 

ממטה לתנועה

מאת אלעד הן, 26/9/2011

 

מאיה שפיר, הרכזת החדשה של המטה השיתופי סבורה שהמטה צריך להוות תנועה של קיבוצים שיתופיים ולהוביל רעיון ודרך בחברה הישראלית; לדבריה, יש מקום להקמת קיבוצים חדשים, לאו דווקא בדרכים הקיימות. ראיון

מאיה שפיר

מאיה שפיר (56) הגיעה ליטבתה דרך תחום עיסוקה. היא גדלה בחדרה, למדה בצעירותה אדריכלות נוף. היא ובעלה דורון והתאומות בנות השנה שלהם הגיעו לקיבוץ שדות ים, ואז, ב-1982, נוצר קשר עם יטבתה. "דובי הלמן, שהיה אז ראש המועצה האזורית, נזכרת מאיה "רצה להקים משרד תכנון בערבה לנוכח תנופת הבנייה שהייתה שם. הוא התחיל בי, כאדריכלית נוף ראשונה, ורצה להביא עוד אדריכלים ומהנדסים אבל בסוף נשארתי רק אני. השתלבתי בעבודת אדריכלות הנוף ודורון נכנס לעבוד כמהנדס המחלבה".

 

מאיה השתלבה בתחום ועסקה בו במשך 30 שנים. בינתיים, נוסף על בנותיה התאומות, איה ומיכל, היום כבר בנות 31, נולדו לה שלו, היום בן 27 וחבר בקיבוץ נערן ואדם, בן 24. היא סבתא לשלושה.

 

ואחר כך נכנסת למזכירות?

"כן. נבחרתי להיות מזכירה יחד עם הורסיו בוריחסון לפני שש שנים, ואנחנו מסיימים כעת קדנציה שלישית בתפקיד. במקביל, המשכתי בעבודתי במשרד האדריכלות, שבינתיים עבר מהמועצה האזורית לקיבוץ יטבתה".

 

איך מתפקיד המזכירות הגעת להתעניינות ומעורבות במטה השיתופי?

להורסיו ולי היה ברור שחברי יטבתה רוצים לחיות בקיבוץ שיתופי במלוא מובן המילה. להבנתנו זה מצריך תחזוק כפול: חיזוק ותחזוק השותפות מבפנים ובה בעת מציאת שותפים לכך מבחוץ. חיפשנו ומצאנו את השותפים באזור: הקמנו את 'המרכז להתחדשות שיתופית מקיימת בחבל אילות', שנועד לחזק את השיתוף בין קיבוצי האזור. ברמה הארצית חיפוש השותפים הביא באופן טבעי לפעילות במטה השיתופי.

 

איך את רואה את המטה היום? לאן את חושבת להובילו?

"הקיבוצים השיתופיים צריכים תנועה והמטה עוד לא עשה את הקפיצה המתבקשת לכדי תנועה. הקיבוצים המופרטים לעומת זאת לא צריכים תנועה באותה מידה. היות והם הרוב, התנועה הקיבוצית אינה מתפקדת כתנועה אלא כמשרד אינטרסים במקרה הטוב. המאמץ הראשון של המטה עכשיו צריך להיות יצירת זיקה אמתית בינו לבין הקיבוצים השיתופיים. להפוך למרכז הרעיוני, הפרקטי והייצוגי שלהם. ברגע שהוא יהפוך לכזה ויהיו גם 'חיילים' מאחוריו. כך הוא יהווה מוקד לשותפות עם גופים אחרים. חלק מזה הוא מאמץ להגדיל את התקציבים של המטה באופן שיאפשר להרחיב את פעילותו.

 

קשה מאוד להגיד היום לאן בדיוק צריך לכוון את המטה כי הציבוריות הישראלית בטלטלה ואני לא יודעת מה בדיוק יהיה רלוונטי עוד כמה חודשים. יש הרבה מקומות לשיתופי פעולה בתוך המציאות המתהווה הזאת. צריך לקחת חלק ולהצטרף לדברים הנכונים שיצוצו מהמחאה החברתית כלכלית, בין השאר עם השותפים מהקיבוצים העירוניים, תנועות הבוגרים ומעגל הקבוצות. יחד עם השותפים צריך לברר מה נכון לעשות יחד ומה להמשיך לעשות בנפרד מתוך הבנה והערכה הדדית".

 

מה למדת מתפקיד המזכירות ביטבתה שאת רוצה להביא למטה השיתופי?

"בעיקר למדתי לנהל תהליכים אנושיים באורך רוח. לדעת לתת להם את הזמן להבשיל".

 

האם יש משמעות מבחינתך לכך שאת כאישה נכנסת לתפקיד הזה?

"מן הסתם יש לזה משמעות, אבל אני מרגישה שבערבה ההנהגה של נשים הרבה יותר מוטמעת מאשר במקומות אחרים. פורום העתודה הניהולית למטה השיתופי נפגש עכשיו פעם בחודש, ומהערבה מגיע אליו רכב מלא נשים. אבל אין ספק שבמטה זה עדיין עניין. מזכירות המטה שאישרה את תפקידי הורכבה מ-29 גברים וממני".

 

מה תפקידו של המטה בשאלות כגון פנסיה, מאבקי קרקעות?

"במאבקים על הקרקע צריך לשמור היטב על הבידול שלנו; לחדד מול המדינה את האינטרסים השונים בין קיבוצים שרוצים להמשיך להחזיק ולעבד את אדמותיהם במשותף לבין מי שרוצים לנדל"ן אותן. בעניין הפנסיה, אנחנו בעד שוויון וצדק, אבל אנחנו מוגבלים בהשפעתנו בתוך הקיבוצים המופרטים".

 

האם יש למטה תפקידו בהקמת קיבוצים חדשים וקבוצות שיתופיות חדשות?

"הקמת קיבוצים חדשים צריכה להיות חלק מתפקיד המטה. זה מתאים לגישתי הבסיסית שהיא לעסוק פחות בקרבות מאסף ויותר ביצירת העתיד. אני מקווה שהמחאה החברתית במדינה מצביעה על שינוי בתנועת המטוטלת הרחק מהגישות האינדיווידואליסטיות והמנוכרות. אני חושבת שיש עתיד לשיתוף, אולי בפורמטים אחרים מבעבר".

 

כיצד את רואה את תפקידם של התנועה והמטה השיתופי בחברה הישראלית?

"המטה צריך לבנות את עצמו לפני הכול. יש ויהי לו תפקיד בחברה הישראלית בכללותה אבל קצת מוקדם להתחייב על הצורה המדויקת שהוא יתפוס. הייתי רוצה להשתחרר מהעמדה של סקטור בעל אינטרסים ונחזור למעמד של מובילי רעיון ודרך לכלל החברה".

 

משהו לסיום?

לאחרונה החל להישמע קולם של אנשים מהקיבוצים הדיפרנציאליים שרוצים לייצב אותם כצורת חיים בת קיימא ולא כמשהו שמתפרק הדרגתית עד ליישוב קהילתי. כצורת חיים שיש לה נכסים משותפים, ייצור משותף וקהילה משותפת. כשיהיו בקרב הדיפרנציאליים יותר אנשים וקיבוצים שמדברים בשפה הזאת יהיה לנו הרבה על מה לדבר איתם".

 

מתוך "במקום" 31

   

נכתב בתאריך
26/9/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו