עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

התשובה לטייקונים: קואופרטיבים
 

התשובה לטייקונים: קואופרטיבים

מאת יפעת סולל, 13/9/2011

 

שינוי אמיתי ועמוק של השיטה הכלכלית יוכל להגיע רק דרך הבחירות. אולם עד שיגיעו הבחירות, ניתן להתחיל להילחם בריכוזיות ובבעלי ההון דרך הקמת קואופרטיבים.

 

לא צריך לחכות לממשלה. צריך לבנות כוח כלכלי-אזרחי, שייצור תחרות אמיתית בשוק הישראלי - לא רק בין בעלי הון, שמנהלים תחרות בינם לבין עצמם על חשבון כולנו, אלא בינם לבין האלטרנטיבה המהותית, בדמות מבנים כלכליים שמטרתם מקסום האינטרסים של הציבור ולא של בעלי ההון.

 

אז מה עושים אחרי האוהלים? לא ניתן לצפות מנתניהו שישנה עורו. לכן כל מסמכי ועדות המומחים, הן של טרכטנברג והן של מטה המאבק - לא יביאו לשינוי השיטה הנדרש. השינוי ייעשה, אם ייעשה - בבחירות בלבד, אשר לא נמצאות מעבר לפינה. על כן צריך כיום לבחון כיצד ניתן לקדם את הכלכלה הישראלית לטובת אזרחיה, במצב של שלטון עוין. או במילים אחרות: איך מורידים את יוקר המחיה בישראל, גם בלי התערבות ממשלתית בפיקוח על מחירים והשקעות מדינה בשירותים חברתיים.

 

בשיח הניאו ליברלי מדברים על תחרות, כפתרון לכל בעיות המשק. אבל תחרות בין גורמים שפועלים לקידום בדיוק אותם אינטרסים, אינה תחרות של אמת. הדרך ליצור תחרות, היא באמצעות הקמת מיזמים כלכליים, שמטרותיהם שונות - במקום למקסם אינטרסים של בעלי המניות - למקסם אינטרסים של הציבור. כך פועלים בכל העולם המערבי, למשל קואופרטיבים צרכניים. בניגוד לשופרסל, למשל, מטרת הקואופרטיב הצרכני אינה לגבות מציבור הקונים את המחיר המקסימאלי שיהיו מוכנים לשלם (וזו התחרות היחידה שיש בין הרשתות היום) אלא מה המחיר המינימאלי שחברי הקואופרטיב יכולים לשלם על המוצרים באופן שהעסק יוכל להמשיך לפעול ולספק את השירות והמוצרים הטובים ביותר.

 

בעולם, הבינו מזמן, שהדרך הקואופרטיבית היא יעילה יותר מאחרות, בעיקר בתוך השוק הקפיטליסטי. בארה"ב הוקמו בשנים האחרונות קואופרטיבים של עסקים קטנים, אשר רוכשים יחדיו סחורה ומשווקים יחדיו את מוצריהם - כדרך התמודדות עם וול-מארט. רשתות מזון קואופרטיביות פרושות על פני כל אירופה והבנקים הקואופרטיביים בקנדה עלו מאז המשבר הפיננסי האחרון ב-2008 בכעשרה אחוז לשנה! 820 מליון איש חברים בקואופרטיבים בעולם. אחד מכל ארבעה אזרחי ארה"ב חבר בקואופרטיב, אחד מכל ארבעה גרמנים, אחד מכל שלושה קנדים.

 

שנת 2012 הוכרזה על ידי האו"ם כשנת הקואופרטיבים - מתוך ההכרה, שיש להפנות את הזרקור אל התנועה שעושה כלכלה אחרת: עמידה יותר - המפעלים הקואופרטיביים לא היו זקוקים לתמיכת ממשלות אפילו במשבר האחרון; יעילה יותר - אינה עוסקת בצריכה לשם צריכה, אלא באינטרסים הכלכליים של הציבור הרחב; וצודקת יותר מבחינת חלוקת המשאבים והעושר.

 

ומן העולם לישראל: תחשבו מה יקרה אם במקום לשלם למעון לילדכם, תקימו מעון בבעלותכם. הגננות יכולות להיות חלק מהקואופרטיב, או להיות שכירות בו - ההורים, יקבלו את כל ההחלטות לגבי הניהול השוטף, המקום והשירותים שינתנו, בלי שייווצר רווח לגורם חיצוני. כמה כסף תחסכו בכל חודש? מאות ש"ח לפחות.

 

תחשבו על דיור מוגן, בבעלות דייריו - כאשר כל הכספים הרבים המשולמים מיועדים אך ורק לרכישת המבנה, הציוד ולמתן השירות. החיסכון יהיה של עשרות אלפי ש"ח לאורך שנים.

 

חישבו על קואופרטיב צרכני, אשר פועל על בסיס שכונתי, אך עם קשר ניהולי וכלכלי עם שורה של קואופרטיבים שכונתיים נוספים - כולם פועלים אך ורק למען חבריהם, כלומר שהאינטרס התאגידי הוא כי מחיר המוצרים יהיה נמוך ויקבע רק בהתאם להוצאות, ללא בעל הון שגורף מאות אחוזי רווח על כל מוצר. אלמנטארי.

 

האחריות המשותפת שנוצרה בשדרות רוטשילד וביוקנעם, בחיפה ובמגדל העמק, בבאר שבע ובבקעה אל ערביה גורמת לנו להרגיש טוב לגבי עצמנו ולגבי החברה בה אנו חיים - והיא גם בעלת פוטנציאל של יעילות כלכלית. מחאת האוהלים, הורידה את האנשים מהמרפסת והפכה אותם לחלק מקהילה, שלא ידענו שיש לנו. עכשיו הגיע הזמן להפוך את קהילת המחאה לקהילה כלכלית פעילה שתמקסם את רווחי המחאה ליצירת העתיד של כולנו.

 

* הכותבת היא עו"ד, מתמחה במשפט ציבורי וזכויות חברתיות, חברת המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש חזן, במכון ון-ליר, חברת צוות המומחים שמייעץ למאבק החברתי בנושאי תעסוקה.

 

מתוך "עבודה שחורה"

נכתב בתאריך
13/9/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו