עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

למה שלי?
ח'כ שלי יחימוביץ'
 

למה שלי?

מאת חגי סבוראי, 8/9/2011

 

כדי להפוך למפלגה סוציאל דמוקרטית, על "העבודה" להעמיד בראשה את מי שמזוהה עם המאבק לצדק חברתי, וכנציג אותנטי של הדרישה לשינוי חברתי - את שלי יחימוביץ'

 

לבחירת ראש חדש למפלגת העבודה יש חשיבות מכרעת להמשך דרכה של המפלגה, ואולי אף לעצם קיומה. בעשור האחרון לפחות, מפלגת העבודה נמצאת בהידרדרות מתמדת, שהואצה כתוצאה מפעולותיו ומאישיותו של אהוד ברק. המפלגה הפסיקה לשמש אלטרנטיבה אמיתית לממשלות הימין, והפכה להיות סרח עודף שלהן, בעיקר בגלל הנטיה של הנהגתה להיצמד לעטיני השלטון, ולהיות חלק מכל ממשלה בישראל. היא חדלה מזמן להיות מפלגה סוציאל דמוקרטית, המייצגת את האינטרסים של השכבות החלשות ומעמד הביניים בישראל, ו"קדימה" תפסה את מקומה כמייצגת התפיסות המדיניות של השמאל הישראלי. כך, למעשה, מפלגת העבודה איבדה את ההצדקה לקיומה.

 

חמשת המתמודדים על הנהגת המפלגה הם כולם ראויים, הגונים בעלי תדמית נקייה. השאלה העיקרית היא, מי מהם מסוגל לשנות את תדמיתה של המפלגה בציבור, להעניק לה סדר יום חדש, ולהפוך אותה שוב לכוח פוליטי משמעותי.

 

חברת הכנסת שלי יחימוביץ היא היחידה מבין המועמדים שיש לה את היכולת לבנות מחדש את מפלגת העבודה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית, שתהווה אלטרנטיבה אמיתית לליכוד, ובטווח הארוך תוכל לחזור ולהנהיג את המדינה. במשך שנים רבות, תחילה כעיתונאית ושדרנית רדיו ולאחר מכן כחברת כנסת, שלי נאבקה ללא לאות למען האינטרסים של השכבות החלשות בישראל, ונגד מדיניות ההפרטה והשתלטות בעלי ההון על כלכלת המדינה. היא ניצבה בחזית רוב המאבקים החברתיים שנערכו בישראל בשנים האחרונות, ובתפקידה כחברת כנסת הצליחה להעביר שורה של חוקים, שנועדו להגן על האינטרסים של העובדים, בעיקר החלשים והמנוצלים שבהם, מפני שרירות ליבם של המעסיקים, ולדאוג להם לשכר ולתנאי עבודה הוגנים. היא דיברה על הצורך להפוך את ישראל למדינת רווחה - מדינה הדואגת להעניק לכלל אזרחיה שרותי חינוך ובריאות חינם ברמה נאותה, דיור בר השגה, שכר הוגן וביטחון תעסוקתי - הרבה לפני שהמחאה החברתית של השבועות האחרונים החזירה את המושגים "מדינת רווחה" ו"צדק חברתי" לאופנה.

 

אין כיום בזירה הפוליטית בישראל מפלגה היכולה לקרוא לעצמה סוציאל דמוקרטית. מפלגה המעמידה את המאבק למען חלוקה צודקת יותר של ההון ושל משאבי המדינה בראש סדר העדיפויות שלה. אפילו מרצ, המתימרת להיות מפלגה כזו, מעולם לא התמקדה במאבקים חברתיים ומתמקדת ביחסי דת ומדינה, יהודים וערבים, מאבקים ירוקים וכו'. הואקום הקיים בתחום החברתי מהווה הזדמנות אדירה, אולי בלתי חוזרת, למפלגת העבודה, לחזור למרכז הבמה הפוליטית ולהפוך למובילת הדרישה לשינוי המדיניות החברתית-כלכלית בישראל. אולם כדי להפוך למפלגה סוציאל דמוקרטית אמיתית, העבודה חייבת להעמיד בראשה אדם, הנתפס על ידי הציבור כמי שמזוהה עם המאבק לצדק חברתי, וכנציג אותנטי של הדרישה לשינוי חברתי.

 

מתנגדיה של שלי טוענים, שהיא איננה מתאימה להנהיג את המפלגה, משום שהיא מסתירה את עמדותיה בתחום המדיני-ביטחוני, ונמנעת כמעט לחלוטין מלהתבטא בנושאים אלו. שלי עונה להם, ובצדק, שמפלגת העבודה הזניחה במשך שנים רבות את התחום החברתי לטובת העיסוק בנושאים המדיניים, ושמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמתין להשגת פתרון מדיני לסכסוך עם הפלסטינים, שבכל מקרה איננו נראה כיום באופק, לפני שתתפנה לעסוק בבעיותיה החברתיות הבוערות. יש לה השקפות מדיניות מגובשות וידועות, שאינן שונות באופן מהותי מהשקפות המועמדים האחרים לראשות המפלגה ביחס לקווי המתאר של פתרון הקבע של הסיכסוך עם הצד הערבי.

 

עין חרוד מאוחד

 

נכתב בתאריך
8/9/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו