עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שיתופי - חדשני / שפת 'הבכיר'
 

שיתופי - חדשני / שפת "הבכיר"

אורי הייטנר, 21/8/2011

 

לא במקרה חבר המאבק נגד פתיחת משק החלב ליבוא, למאבק הכולל למען צדק חברתי: זהו מאבק בין גישת הרווח מעל לכל, לגישה של סולידריות ואחריות חברתית

 

בספרו "ערבה בוכיה" מספר ישראל זמיר על שיחת רקע עיתונאית שניהל עם אחד מבכירי משרד החקלאות, שבו אמר: "האינך סבור שיותר זול לקנות בקבוק חלב מתאילנד מאשר להקים בארץ ישראל רפת מודרנית עם מכון חליבה אוטומטי, שיעמוד בדרישות המחמירות של הוועדה הארצית לאיכות הסביבה, כך שהשתן שפולטות הפרות לא יתאחד עם מי התהום שאנו שותים? הוסף על כל אלה הוצאות על זריעת שטחי תלתן, חציר, קנייתם של דשנים, תערובות, וזה עדיין לא הכל. עליך לשמור על העדר מפני חמסנותם של השכנים בעזרת גדרות עמוסות חיישנים אלקטרוניים. ברמה האזורית עליך להקים מכון להזרעה מלאכותית, לשכור שירותי רפואה וטרינריים - וההוצאות הן עד בלי די. במקום להביא עשרים אלף תאילנדים ארצה, מדוע לא להשאירם בארצם ולקנות מהם חלב, ביצים ושאר פירות וירקות? כך אפשר לחסוך למדינה מיליונים!"

 

כותב המספר: "שאלתי אותו מה היו אומרים על כך בר בורוכוב, א.ד. גורדון, דוד בן גוריון, אברהם הרצפלד, לוי אשכול, פינחס ספיר ושאר קברניטיה של הציונות המעשית - הללו שחלמו להפוך עם של 'לופט מענטשן' לעם חקלאי פרודוקטיבי, החי מיגיע כפיו והמוציא לחם מן הארץ? - והוא צחק. 'תן לחולמים לנוח בשלום על משכבם. העולם כיום הוא כפר גלובאלי פתוח לרווחה, בלי חומות הגנה, בלי מכסים, מבוסס על תחרות חופשית של היצע וביקוש'".

***

איני יודע האם אכן נערך ראיון כזה, אך כפי שכתב המשורר משה אבן עזרא: "מיטב השיר כזבו". כלומר, דווקא באמצעות הבדיון הספרותי ניתן להציג את האמת לאמיתה. והאמת לאמיתה, היא שדבריו של אותו "בכיר במשרד החקלאות", להלן - "הבכיר", הם תמצית השיח הישראלי בעשרים - שלושים השנים האחרונות. זאת השפה הישראלית מאז שנות השמונים.

 

אני כותב את השורות הללו, בשובי ממעגלי שיח במאהל המחאה בראש פינה. השפה במאהלים הללו, היא אנטי תזה של שפת "הבכיר". השפה באותם מעגלים, היא זו שחשבנו כי חלפה מן העולם, ולפתע היא נשמעת כשפת נעורים חיה, תוססת ובועטת - שפה של צדק חברתי, של סולידריות חברתית, של שוויון, של ערבות הדדית, של דמוקרטיה השתתפותית.

 

המאבק נגד מימוש חזון "הבכיר", שאותו מנסה הממשלה לממש באמצעות אימוץ המלצות ועדת קדמי לפתיחת משק החלב ליבוא, כלומר להרס ענף הרפת בישראל ושבירת מטה לחמן של מאות או אלפי משפחות חקלאים בישראל, חבר למאבק הכולל לצדק חברתי, ולא בכדי. זהו מאבק בין שתי השפות; שפתו של "הבכיר" - שפת הרווח מעל הכל, לעומת שפת הסולידריות והאחריות החברתית.

 

היום, אחרי שהקיבוץ אימץ את שפת "הבכיר", החברה הישראלית מתחילה לאמץ את ... שפת הקיבוץ. מתי גם הקיבוץ ישוב ויבכר את שפת הקיבוץ על שפת "הבכיר"?

למאמרים של אורי הייטנר
נכתב בתאריך
21/8/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו