עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לנשום את רוח האחווה
 

לנשום את רוח האחווה

מאת אלית חביב-גלעד, 19/8/2011

 

אני ממליצה בחום לכל מי שטרם ביקרו במאהל מחאה לחפש את המאהל הקרוב לביתם או לליבם, לבוא, להביא את הילדים, להיות שותפים, אפילו לרגע, לנשום את רוח האחווה החדשה

 

בשבועות האחרונים ביקרנו אני ומשפחתי בכמה מאהלים ורציתי לשתף מחוויותינו בקבלת שבת במאהל בחיפה: אנשים מהעיר וסביבותיה נאספו ברחבה לקבלת שבת מרגשת של מחאה ושמחה. היו שם אוהלים, שיחות, שירה, גיטרות, תופים, ריקודים, שוק יד שנייה חופשי, לוחות מודעות מלאי השראה, ושמחה, המון שמחה. ואיך לא, גם שולחן עמוס מטעמי שבת שאנשים הביאו מבתיהם לחלוק עם כולם. ערב קהילתי של קהילת אנשים שעד אתמול, או אפילו עד אותו רגע, היו זרים זה לזה. אחד הרגעים המרגשים היה מעגל ענקי שלוב זרועות של "הנה מה טוב ומה נעים" שגדל וגדל תוך כדי השירה. מעגל מלא תקווה של אנשים שרוצים לחיות כאן אבל אחרת.

 

פתאום ברגע אחד אנשים הבינו שבעצם אנחנו שותפים. שותפים לרצון לחיות יחד במדינה שאזרחיה יכולים להתקיים בכבוד, שותפים לרצון לחיות במדינה שבה טוב לגדל את ילדינו. שותפים להבנה ש"אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד", וכל ישראל ערבים זה לזה. שותפים ברצון לחיות במדינת רווחה.

 

פתאום רבים מבינים שבשיטה הקפיטליסטית אין לנו עתיד. שאנחנו מאבדים תוך כדי מרוץ העכברים אחרי כסף ומעמד גבוה יותר את היכולת להבטיח לעצמנו חיים בכבוד, להבטיח את עתידנו ואת עתיד ילדנו. פתאום גילינו שאנחנו רצים בתוך גלגל של אוגרים שלא מוביל אותנו לשום מקום, בתוך כלוב שקוראים לו בשם המתעתע "שוק חופשי" וזו אשליה שבמוקדם או מאוחר סופה להתנפץ. נדמה לי ש-300,000 איש הודיעו בקול גדול שהאשליה שלהם כבר התנפצה. מי שלא במאבק הישרדות היום יהיה מחר ומי ששפר עליו מזלו וגם המחר שלו מובטח, קרוב לוודאי שזה יקרה לו מחרתיים.

 

גם אם נבחרי הציבור (יחד עם אלו שאינם נבחרי הציבור) ימשיכו בעזות המצח שלהם למכור לנו אשליות, לרמוס אותנו ולהתעלם מהזעקה, זה כבר לא משנה. קורה כאן משהו שהוא גדול הרבה מעבר למנהיג זמני זה או אחר.

 

קורה משהו בין האנשים שחיים במדינה הזו זה לצד זה: סובבנו את מבטנו אחד כלפי השני, הבטנו אחד לשני בעיניים. ראינו גם אחד את השני ובאותה עת כל אחד את דמותו והשתקפותו בעיניו של רעהו. הבטנו יחד על הדרך המשותפת שעומדת לפנינו. אנחנו כאן יחד באותה הסירה ורק יחד יהיה לנו הכוח להיאבק על זכותו של כל אדם לחיות ברווחה.

 

בהפגנה המדהימה בה צעדנו 30,000 אנשים מכל המגזרים ומכל הגילאים בקרית אליעזר בחיפה, עלה אחד הדוברים ואמר יפה שכל חיינו העסיקו אותנו במאבקים רוחביים בין מגזרים: מזרחים מול אשכנזים, יהודים מול ערבים, עירונים מול חקלאים, ועוד ועוד. מאבקים שהסיתו את עינינו מהמאבק האמיתי, מהמאבק המעמדי, מאבק שהוא אנכי: המאבק שבין רב העם שנדחק מטה-מטה לבין מי שמנסה לשלוט בו ולקחת לעצמו יותר ויותר.

 

הדרך עוד ארוכה ורבים הפילוגים שינסו לפלג אותנו, לשסות אותנו זה בזה כדי להשכיח מלבנו את המאבק האמיתי והראוי. כולי תקווה שתחושת הסולידאריות והשותפות החדשה תיצרב היטב בתודעתנו ובזיכרוננו.

 

אני ממליצה בכל ליבי לכל מי שעוד לא ביקרו במאהל מחאה לחפש את המאהל הקרוב לביתם או לליבם, לבוא, להביא את הילדים, להיות שותפים, אפילו לרגע, לנשום את רוח האחווה החדשה. לראות בעיניים את המהפכה החברתית קורמת עור וגידים ולעזור לה להתרחש, להיות חלק מההיסטוריה הראויה ביותר שתוכל להיכתב על מדינת ישראל בשנות האלפיים.

 

הכותבת היא מבית אורן ורכזת מעגל הקבוצות לשעבר

נכתב בתאריך
18/8/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו