עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הזדמנות לתיקון וקריאה לפעולה
 

הזדמנות לתיקון וקריאה לפעולה

מאת טל אלמליח, 4/8/2011

 

המצוקה הקיימת בחברה הישראלית, מעבר לעניין המוסרי והמצפוני, צריכה לעניין גם את הקיבוצים. הם כבר אינם "מדינה בתוך מדינה"

 

המאבק החברתי המתפשט בישראל לא מעניין את רוב הקיבוצניקים, אלא אם כן הם מקיבוצים מופרטים וחיים בעיר, ואי לכך "נהנים" מקשיי החיים של המעמד הבינוני. לקיבוצניקים שחיים בקיבוץ השיתופי, יש "סידור" יותר סוציאליסטי ממדינת רווחה בשביל עצמם. לאלה שחיים בקיבוץ המופרט, יש חברת רווחה בזכות רשת הביטחון והבעלות המשותפת על אמצעי הייצור. לאלה ואלה גם יחד אין לכאורה קשר לתהליכים שמתחוללים בחברה הסובבת. לכן, גם נחלשה, ואולי אף נעלמה הסולידאריות הבסיסית ביותר כלפיה.

 

היום יש הזדמנות לתיקון. המצוקה הזו, מעבר לעניין המוסרי והמצפוני, צריכה לעניין גם אותנו, בגלל שהקיבוצים כבר אינם "מדינה בתוך מדינה". הם יותר ויותר מחוברים למערכות הלאומיות של חינוך, בריאות, תשתיות, השכלה גבוהה ועוד. אם נרצה בזה או לא, כבר אין לנו את הפריבילגיה של התנהגות אינטרסנטית צרה. החברה הקיבוצית נאלצת לוותר כיום על עוד ועוד מזכויותיה ובסופו של דבר, צריך להפנים, גם אנחנו מעמד בינוני נשחק. כולם שוכחים שהראשונים שנפגעו מהמדיניות הקפיטליסטית הפרועה שנגדה כולם יוצאים עכשיו, היו הקיבוצים, בתחילת שנות ה-80. בתוך כמה שנים חוו רוב הקיבוצים משבר כלכלי נוראי, כמו זה ששאר המעמד הבינוני חווה עכשיו. אז, לא הייתה סולידאריות כלפינו. החברה הישראלית עמדה מהצד, והקיבוצים עברו לינץ' פוליטי וכלכלי. אם לא נפתח עכשיו את הסולידאריות, אם לא נראה את עצמנו כחלק מהם, דבר כזה יקרה שוב. גם תורנו יגיע. ואם לא נאבק עכשיו, שוב לא יהיה מי שיאבק עבורנו.

 

הדבר היפה שקורה "שם", דומה למה שקורה בסופו של משחק פוקר: כולם הניחו את הקלפים על השולחן, והודו שאף אחד לא באמת מצליח להסתדר בשיטה הקיימת, ושנמאס מההצגות. השמחה האדירה שקיימת "שם" נובעת מהסרת המסכות ההדדית, ומהמפגש האמיתי בין אנשים. נגמרה עבורם העמדת הפנים שכיף וטוב בתוך השעבוד למרוץ אחר סטאטוס כלכלי וחברתי חמקמק. והגילוי הזה משחרר. בואו נהיה חכמים. בואו נחסוך מעצמנו את המרוץ אל עבר השום מקום. הם, הבנים והבנות של אלה שלא הלכו לקיבוץ ושל עוזבי הקיבוצים עושים לנו טובה וחושפים בפנינו את המציאות שבגללה פעם הקימו קיבוצים: מציאות די גרועה, שדווקא לנו מוכרים אותה היום, בעידן ההפרטה, כדבר הרצוי.

 

"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", כתב זמר צעיר מקיבוץ משמרות לפני כמה עשורים. זה יהיה טמטום בשביל קיבוצניקים להישאר עכשיו בבית. אם המדיניות הנוכחית תימשך, גם אנחנו ניפול בשלב כלשהו. זה יהיה בגלל שיורידו סבסוד מהחקלאות או שיפגעו בתעשייה, שיעלה מחיר הקרקע או שיורידו תקנים מבתי הספר האזוריים, או הכול ביחד. כל הדברים האלה כבר קורים. אין סיבה לחכות עד שזה יגיע לפתח הבית האישי של כל אחד. אז, כאמור, כבר לא יהיה מי שיצטרף.

 

הצטרפו לדף הפייסבוק: ב' זה אוהל - קיבוצניקים במאבק החברתי

 

נכתב בתאריך
4/8/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו