עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

עד שיוסר הכתם
 

עד שיוסר הכתם

מאת גוגה קוגן, 14/7/2011

 

הכתם הזעיר של הפנסיה מסרב לרדת מהבגד הלבן, החגיגי של השינוי

 

הזמנתו של פרופסור איתן ששינסקי כאורחו של כנס הקיבוץ המתחדש, הייתה בחירה של איש אקדמיה מכובד, אך הייתה זו בחירה טקסית תלושה מהמציאות. הרצאה על קטע כלכלי שאין לו שום קשר לנשואים שלשמם נציגי המתחדשים התכנסו ובלעה זמן יקר מן הדיון בעיקר: "השינוי בקיבוץ - מכורח המציאות ליצירה שיתופית חדשה". לא שמענו על קיבוץ מתחדש שקודח בים. מקסימום בנסד"ק. וכאשר חש ששינסקי שעליו לומר משהו על הקיבוץ המתחדש (כדרישת הקהל), הוא הסביר כי "החשוב הוא שיוך הנכסים הכלכליים, בהם תהיה קיימת תמיד שאלת השליטה ... כי זה הקטע המסובך ... ותהיה שאלת המגבלות על השליטה עליהם, כאשר מכירתן לאנשים חיצוניים יועמדו למבחן במערכות חיצוניות..", אמר וירד מהבמה, בהותירו שובל של שאלות.

 

כל היתר היה במקום. אולם מלא של נציגי הקיבוץ המתחדש שמע שיצאנו מהמשבר, שהשינוי היה מבורך, שעתיד גדול של קליטת בנים הולך ומתגשם. יש התחדשות חברתית, בתינו הומים מתינוקות. חזרנו להיות יקירי החברה הישראלית שראתה בנו אנאכרוניסטים. שכחו לנו את הבריכות של בגין.

 

נותר הכתם הזעיר של הפנסיה (על פי ולוולה: "שבעה קיבוצים בלבד עדיין אינם משלמים לגמלאים את הפנסיה המחויבת בחוק..."), כתם המסרב לרדת מהבגד הלבן החגיגי של השינוי. ועכשיו גם התקשורת העוינת קנתה את הנרטיב של "פנסיה בראש". ובדיוק ערב הכנס. מעשה שטן.

 

לכן ניר מאיר, ראש שולחן הארגונים הכלכליים, שטיפול העיתונות בסוגיית הפנסיה "מרתיחה את דמו", קבע ש"הגמלאים בקיבוץ המתחדש מקבלים יותר ממה שקיבלו בקיבוץ לפני השינוי ובכלל הם בעלי ההכנסה הפנויה הגדולה ביותר(!), אך בכל זאת "אפשר להגדיל את הפנסיה" ו"יש קיבוצים מבוססים שמסתפקים במתן פנסיה מינימום". לכן "ראוי שקיבוצים ישלמו יותר פנסיה כי הסוגיה מטילה צל כבד עלינו".

 

***

כאן התחלנו לזוע במושבנו טיפה באי-נוחות. האם דבריו סותרים את מה שאמר המזכיר? האם איש כמו ניר מאיר, עתיר ידע על הנעשה בקיבוצים, להם ניפק לא מעט מנהלים ויו"רים שקובעים לגמלאים גובה הפנסיה, סבור שבכל זאת יש צורך בתיקון?

 

אי הנוחות גברה כאשר ישראל עוז, היום יו"ר הארגונים הכלכליים של הגליל העליון ולא מזמן אדריכל השינוי בקיבוצים רבים, (אותו הגדיר "סטיכי, כאוטי, פשרה בין כוחות ולא הייתה אסטרטגיה. שנעשה כי לא הייתה ברירה, רק מתוך אילוץ חיצוני"), אמר במפורש: "בכל הקיבוצים יכולים לשלם יותר לפנסיונרים". ועוד: "פנסיונר לא יכול לחיות ממיסוי הפנימי" ו"חבורה מסוימת לא יכולה להחליט שהמיסוי הוא מקור תשלומי הפנסיה. כי, לדעתו, המיסוי הפנימי לא יכול לסחוב התחייבויות סוציאליות וחברתיות". לכן יש לנצל נכסים אחרים לתשלום הפנסיה. למשל: "שכירות מהמפעל חייבת להיות משועבדת לפנסיה...". והעיקר: צריך ליצור שקט בנושא הזה.

 

כל אלה, משום מה, לא הופיעו בדיווחי העיתונות, שלא לדבר על "דיווחי התנועה" של דובר התנועה, שכנראה היה נפעם מגודש הקהל שהגיע. כנראה כל העניין הזה של הפנסיה הוא פיפס קטן לעומת הצלחת השינוי שעבר על המתחדשים, שעכשיו דוהרים קדימה בשבילי שיוך הדירות והנכסים.

 

בשל כך הוקדש לכך פאנל חפוז שלא כיסה ולו כזית את גודל הבעיה ואתגר הבעלות המשותפת על הנכסים, הקרקע והמים ועמידה מול יורשים או בעלי הון חיצוניים. חתיכת סוגיה שכאמור חייבים לא רק כנס מיוחד - סמינר שלם.

 

הכנס התפזר בתחושה של שביעות עצמית ועם הרבה סוגיות לא פתורות שהיום מציפים את הקיבוץ המתחדש. לכן הוא לא הסתיים בשירת "התקווה", כי הקייטרינג חיכה בחוץ. אבל היה מקום לשיר משהו דומה.

 

נכתב בתאריך
14/7/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו