עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

טול קורה, גדעון שפירא
 

טול קורה, גדעון שפירא

מאת אמרי רון, 10/7/2011

 

מרוב להיטות להאשים את הקיבוצים השיתופיים "הקופצים בראש" בעניין הפנסיה, מתעלם גדעון שפירא מכך שרובם הגדול של אנשי "פנסיה בראש" הם חברים מקיבוצים מעמדיים

 

במאמרו "טובלים ושרץ בידם" ("שווים" 26.6.11) מתקיף גדעון שפירא את "השיתופיים הקופצים כהרגלם" ותוקפים, כביכול, את "המתחדשים" בנושאי הפנסיה, ואף מרחיק עדותו על "אשמתם ההיסטורית בשיתופיותם".

 

כידוע, את הנושא הכאוב של קצבת הגמלאים מובילה עמותת "פנסיה בראש" שנמצאת מזה שנתיים במו"מ עם מוסדות התנועה על ניסוח פנסיה הוגנת, לקראת אישורה במועצה. אנשי "פנסיה בראש" טוענים כי ההחלטה להצמיד את גובה הפנסיה ל-35% מהשכר הממוצע במשק הרעה את מצבם בלפחות 20%, לעומת החלטות ועדת בן רפאל שאושרו על ידי הממשלה. כמו כן הם טוענים, כי בחלק מהקיבוצים יד אחת נותנת והשנייה לוקחת, דרך מיסים רגרסיביים, חלק נכבד מכספי הפנסיה.

 

ועוד נטען, כי אם ישנה בעיה עם "יכולת הקיבוץ" - גם שכר המנהלים צריך להיות מקוצץ, לא רק שכר הגמלאים.

 

מה דעתו של גדעון בנושאים הללו? לא ידוע... במקום זה הוא נותן ביטוי לכמה טענות שווא, שראויות לתגובה.

 

טענה א': הקורא במאמריו של גדעון מתרשם כאילו ה"שיתופיים" הם "הקופצים", כלומר דורשי השינוי בהסדרי הפנסיה, במזכירות ובמועצת התנועה.

אבל - יש חדשות מרגיזות: אנשי "פנסיה בראש" רובם ככולם מקיבוצים "מתחדשים"...

בתוכם כאלה שהובילו את ה"התחדשות" בקיבוצם ובתנועה. בכנס "המתחדשים", נתן טל, מזכיר ההתחדשות, הרחיק לכת מבועז אפלל ומחגי מירום (אנשי "פנסיה בראש"), וישראל עוז אף הרחיק לכת ממנו.

אז מה נשאר מהטענה ההזויה של גדעון, ש"השיתופיים קופצים כהרגלם" וכד'? שום-כלום, קליפת השום.

 

טענה ב': הקשר שגדעון מוצא בין "שיתופיות" לאי-דאגה היסטורית לפנסיה.

לפי גדעון, האידיאולוגיה "השיתופית" היא שמנעה צבירת קרנות פנסיה. מדוע לא ה"אידיאולוגיה הציונית", למשל? כידוע, בניית הארץ והקיבוץ הייתה אכן מועדפת על ידי הדורות הראשונים. במידה שהצליחו לצבור הון עצמי בנו משק ומפעלים שמהם אפשר יהיה לפרנס את הדורות הבאים בארץ. הם גם האמינו ביכולתם להעביר לדורות הצעירים את רגשי האחריות למפעל הציוני והקיבוצי. אז נניח, למשל, שהקיבוץ המאוחד טעה ולא הרחיק ראות, כאשר במקום להקצות כספים לקרנות פנסיה הוא שלח את אנשי הפלמ"ח ליפתח לצובה ולקליה. האם הייתה זו "טעות שיתופית" (גרסת גדעון)? או אולי פשוט יותר לכנותה: "טעות ציונית"?

 

טענה ג': כזכור, הזדמנות פיננסית אמיתית הייתה במחצית השנייה של שנות השבעים, ובראשית שנות השמונים. כסף רב ב"ריבית שלילית" (אשראי בלתי צמוד באינפלציה דוהרת) זרם לתנועות ולקיבוצים. הקיבוץ הדתי אסר על קיבוציו לעסוק ב"משחקים אסורים" בבורסה ובעסקי נדל"ן ואת הכסף הגדול הוא השקיע... בקופות גמל ופנסיה במערכת התנועתית ובקיבוצים. ואילו לתק"ם ולקיבוץ הארצי הייתה מדיניות אחרת.

עכשיו נעביר את העובדות הללו במבחן ה"לוגיקה" של גדעון, ונשאל: האם המדיניות האחרת של התק"ם והקבה"א נבעה מ"שיתופיות יתר" שלהן לעומת הקיבוץ הדתי? האם אשמתם ב"שיתופיותם"? ברור שזו טענה בטלה.

 

טענה ד': אשר לטענת "הרוב המיוחס הבלתי דמוקרטי" - מומלץ להשאיר את התשובה בידי השופט אהרן ברק, אשר טען כי באגודה שיתופית אין למיעוט זכות לשנות עקרונות יסוד, וכי רק 100% של חברי האגודה יכולים לשנותם (כלומר מספיק חבר אחד שיתנגד כדי למנוע שינוי עקרונות יסוד). או למשל, המשפטנית פרופסור סמדר אוטולנגי, אורים ותומים בחוקים ובתקנות האגודות השיתופיות, אשר טענה כי אין בסמכותה של אסיפת הקיבוץ לשנות עקרונות יסוד.

 

מכאן ששינוי עקרונות יסוד של הקיבוץ ברוב מיוחס (75% או 66%) זו בסך הכל פשרה שאפשרי לחיות עימה. זו גם הסיבה שכל הניסיונות שנעשו לבטלה נכשלו, וכך אני מקווה יקרה גם ליוזמה ה"חדשה-מתחדשת" של גדעון.

 

נכתב בתאריך
10/7/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו