עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

תחלואים מיובאים
איור מאת יעקב גוטרמן
 

תחלואים מיובאים

מאת אבישי גרוסמן, 28/6/2011

 

החלום שלנו נסדק, המציאות הייתה חזקה ממנו. האם לסדק חייבת לחדור המציאות החיצונית על כל תחלואיה?

 

"יהיה כאוס. אני אומר לך שיהיה כאן כאוס!" אצבעו ננעצה בחזה בן שיחו, ועיניו שידרו כעס נחוש. "עליכם, השיתופיים, מוטלת האחריות לעתידנו. אתם מתעקשים, דוחים את ההחלטה, והקיבוץ כולו ישלם את המחיר".

 

יהיה כאן כאוס, דיברו הבעות פניו כאשר נפגשנו בכלבו. הייתכן שהצדק אתו? הסדר ישתבש וגם התוכן יעלם? בעולם של כאוס וכוחנות רצינו תמיד להיות אי של שפיות. רצינו אחרת: צודק יותר, הוגן יותר, תורם יותר - ייחודי.

 

החלום שלנו נסדק, המציאות הייתה חזקה ממנו. האם לסדק חייבת לחדור המציאות החיצונית על כל תחלואיה?

 

ואולי באמת יהיה כאן כאוס? החלשים ישאו עיניהם אל החזקים, ואלה ישקלו, יעשו את חישוביהם, ואולי גם יתרצו וישלחו יד לארנקיהם? אחרי הכול, לא נעים לראות חברי עבר הנזקקים לסיוע, עניים ברוח ובחומר גם. הזמן החולף, המפגשים המתמעטים, יעשו את שלהם. ננהג כדרך הטבע, כמו בכל מקום, כל אחד לעצמו ובעצמו.

 

יהיה לנו כאוס נורמאלי. והרי הכל הופך עכשיו לזהב. ולעניים, שיני זהב. ואנחנו, המאמינים שעדיין לא מאוחר, שעדיין ניתן לתקן, האם נעלה על הטריבונה, נתבונן במתרחש כמו צופים בהצגה?

 

האם חיים "סתם בעולם" יספקו לנו את הכוחות הנדרשים לבניה מחדש? מהי המטרה? מהי התקווה? מהו הסיכוי להצלחה? האם ניתן לאסוף את השברים? את ניצוצות האמונה שנתנה משמעות לחיינו? השאלות נשאלות והתשובות מתקשות לבקוע.

 

יהיה כאוס. סביבתנו מתהפכת על ציריה ואנחנו מפריטים את עצמנו לדעת. תופי המלחמה רועמים, מדינות אויב חורשות רע ואצלנו עולם כמנהגו נוהג.

 

נכון, יהיה כאן כאוס. המפגש שבין החיצוני המאיים לפנימי המתפרק יוליד אותו, את הכאוס שיבוא אחרי הצונאמי הגדול.

 

אבל אנחנו בשלנו, בדומה לשלושת הקופים: מתבוננים, שומעים ושותקים.

 

מתנגדינו האידיאולוגיים קבעו בעבר ששקט הוא רפש. האם צדקו?

 

שיהיה. כזה כאילו. יאללה ביי.

 

מתוך "במקום" 28

נכתב בתאריך
28/6/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו