עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פיקציה ושמה ערכי ליבה משותפים
 

פיקציה ושמה ערכי ליבה משותפים

מאת פלג מור, 14/6/2011

 

כוונתה של התנועה לנסח ערכי ליבה שיביאו לכלל ביטוי זהות קיבוצית משותפת. היא מהלך סרק. אין היום זהות משותפת לכלל הקיבוצים

 

גורלם המר של ערכי הליבה - בעודם בעלי ערך ומשמעות לארגון אותו הם מגדירים, הרי הם כאבן שאין לה הופכין ואיש אינו עוסק בהם. כאשר מתחיל העיסוק בהם, סימן שאינם יותר בעלי ערך ומשמעות לאותו ארגון.

 

בידיעה ששוגרה באי מייל לחברים, (ב"מבזק תנועה") נאמר כי במועצת התנועה נקבעה תוכנית עבודה שתעסוק גם בנושא "עיצוב דמות הקהילה הקיבוצית לעת הזאת". לצורך זה יכונסו צוותי משנה, אחד מהם מופקד על המישור הרעיוני ואמור להביא למושב ב' של ועידת התנועה "ניסוח עדכני של ערכי הליבה שיביאו לכלל ביטוי זהות קיבוצית משותפת".

 

כמה דברים משמחים בידיעה זו: ראשית, למי שכבר אכל בו הספק, יש תנועה קיבוצית. עובדה, יש מועצה, יש ועידה בעלת שני מושבים, יש עדיין אפילו, כמה מפתיע, מישור רעיוני. שנית, למרות שכנסים אלה עוסקים בתנועה ובגורל קיבוציה, אין הם מאורגנים על ידי חברות יועצים או משרדי עורכי דין, רואי חשבון לא מעניקים להם את חסותם הברוכה, אלא התנועה עצמה היא היוזמת. אכן, חידוש מרענן.

 

שלישית, יש אופטימיות. שהרי כיצד נכנה את המחשבה שאפשר להגיע לזהות קיבוצית משותפת, בהנחה שמדובר על זהות בעלת משמעות, לקבוצת חברים שפערי השכר בתוכה מגיעים למאות אחוזים? מהם ערכי הליבה של הקהילה הקיבוצית ה"מתחדשת" שיכולים להיות משותפים לחברי האגודה השיתופית ולסוגים שונים של תושבים, רובם חיים בה במקרה או מטעמי נוחות? אבל אולי גם דבר זה יתכן בימינו.

***

עד לפני זמן מה מי היה מאמין כי מזכיר התנועה יודה למשפחת בעלי הון על תרומתם הנדיבה שאפשרה, גם היא, את קיום חגיגות המאה לתנועה הקיבוצית? (הודעות לעיתונות 'קינוח של שטראוס' 4.1.11 ). בשעתו נפרשה תהום של ערכי ליבה בין שני גופים אלו. תרומה מסוג זה לא הייתה עולה על הדעת. כלומר, יש מי שחושב שנוצר צורך להזמין את הציבור לצאת ולקושש ערכי ליבה חדשים, מן הסתם כאלה שיאפשרו את המשך החיבור שנגלה כאן, בין התנועה הקיבוצית לבעלי ההון.

 

למשימה זו בוודאי לא יתאימו ערכי הקיבוץ המקוריים. נראה שבהזדמנות חגיגית זו תרמו בעלי ההון לא רק סכום כסף אלא גם מערכי הליבה שלהם עבור התנועה הקיבוצית שאת ערכיה שלה ניערה מעצמה וזרקה מאחרי גבה.

 

אמר בן אהרון, בהקשר לערכי התרבות הקיבוצית שייצאו לדעתו בני הקיבוץ אל החברה החיצונית, למרות שבביתם פנימה היא הולכת ונעלמת, "תרבות אינה נעלמת, היא נספגת.." אולי,אחרי כמה שנות שינוי ניתן לתקן מעט את דברי בן אהרון - התרבות הקיבוצית המקורית, כולל ערכי הליבה, נספגת עד כדי היעלמות.

נכתב בתאריך
14/6/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו