עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אין דבר כזה 'קיבוץ מתחדש'
 

אין דבר כזה "קיבוץ מתחדש"

מאת יזהר בן נחום, 12/6/2011

 

התנאי לכך שהבנות והבנים ישובו לגור ליד הוריהם ב"קיבוץ המתחדש" ולשמח את ליבם, הוא שאף אגורה ממשכורתם לא תופרש למען הוריהם המזדקנים

 

במועצה האחרונה של התנועה הקיבוצית (פורום שבו אני מייצג כעשרים אחוזים מקהילת בית קמה המשתייכים לתנועה הקיבוצית) חילקו פלקטים גדולים, המזמינים ל"כנס הקיבוץ המתחדש". לא לקחתי פלקט לתלייה על לוח המודעות של בית קמה, כי למיטב הבנתי, אין היום בבית קמה אף אדם שכנס כזה רלוונטי עבורו. יש לנו חברי קיבוץ שיתופי, חברי קיבוץ בעצמאות כלכלית, שוכרי דירות וחברי קהילה, שאינם חברי קיבוץ כלל.

 

אבל האמת היא, שאין בכלל דבר כזה "קיבוץ מתחדש". אלה שיבואו לאותו כנס אינם חברי קיבוצים מתחדשים, אלא חברי יישובים המתקראים שלא כדין בשם שקרי. במילון אבן-שושן מוגדרת המילה "חדש": "שלא היה קודם, שהופיע בזמן האחרון, שעדין לא השתמשו בו". אין בקיבוץ ה"מתחדש" שום דבר שמתאים להגדרה הזו. כל מה שקורה בו נעשה כבר בימי אברהם אבינו. המילה "משכורת" מופיעה לראשונה בספר בראשית (פרק כט, פסוק טו). המילה "שיתוף", לעומתה, מופיעה לראשונה רק בתלמוד (מאה שלישית לספירה).

 

מילה שקרית נוספת, שהמתקראים "מתחדשים" אוהבים להשתמש בה, היא המילה "אומץ". מהלך ה"התחדשות" הוא מהלך "אמיץ". אומץ? לזה אתם קוראים אומץ? מה כל כך אמיץ בצמצום הערבות ההדדית? מה כל כך אמיץ בחיוב קשישים בתשלום עבור תרופות? נכון, החזרה לשיטה הכלכלית של ורשה וקובנה, שמהן יצאו הורינו להקים קיבוצים, היא זו שמביאה היום משפחות צעירות ומחזירה את הבנים בהמוניהם הביתה, גם בבית קמה. התנאי לכך שהבנות והבנים ישובו לגור ליד הוריהם ולשמח את ליבם עם נכדות ונכדים, הוא שאף אגורה ממשכורתם לא תופרש למען הוריהם המזדקנים. בלי התנאי הזה הם לא יבואו ומכיוון שהפנמנו שזה המצב, קיבלנו אותו.

 

***

יש גם תנאי נוסף. קוראים לו כסף. ליבו של מי לא יתרונן משמחה (ובייחוד שלי, בכל עלון ובכל הזדמנות אחרת, בכתב ובעל-פה) למראה הנתונים הדמוגראפיים של בית קמה? 700 נפשות, 600 מתוכן מתחת גיל 50 ו-350 מתוכן מתחת גיל 18. אבל כל מאות הצעירים האלה נמצאים בבית קמה כי יש להם כסף - כסף לקנות מגרש בהרחבה ולבנות עליו בית, או קצת פחות כסף לבנות בית בתוך הקיבוץ במסגרת הסדר הבנים. מי שאין לו כסף, יישאר מחוץ לגדר ומי שהיה לו כסף ונקלע לקשיים כלכליים, יוּצָא אל מחוץ לגדר, גם אחרי שכבר היה בתוכה.

 

"אחוזת בית", ששמה שונה מאוחר יותר לתל-אביב, נוסדה שנה לפני דגניה. היא נוסדה באותה שיטה שבה הוקמה ההרחבה בבית קמה - הגרלה של מגרשים בין משפחות שהיה להן כסף לקנות מגרש. מייסדי דגניה, כמו מייסדי "ספיח" ב-1949, ידעו שיש אופציה כזו. הם גם ידעו שהאופציה הזו הרבה יותר אטרקטיבית להרבה יותר אנשים. עשרות תינוקות שנולדים כל שנה בבית קמה זה פנטסטי, אבל כמה תינוקות נולדים כל שנה בבודפסט ואפילו בפתח-תקווה? מקימי הקיבוצים עזבו יישובים שנולדו בהם אלפי תינוקות כל שנה. הם עזבו אותם כי הם רצו משהו אחר, משהו שלא כתוב בתנ"ך וקוראים לו שיתוף. רצו, אבל לא יצא, כמו שאמר פולי ז"ל במערכון "הסיידים".

 

אז מה עושים כשרוצים וזה לא יוצא? עושים מה שאפשר ומשתדלים לעשות את זה כמה שיותר טוב. אנחנו, בבית קמה, מצאנו דרך להביא לקהילה משפחות צעירות מבלי שמייסדי הקיבוץ יידרשו לשלם בעד תרופות. מצאנו גם דרך לקיים בקהילה שהיא "לא קיבוץ", חיי תרבות וחברה שנראים כמו קיבוץ הרבה יותר מאשר בהרבה "כן קיבוצים". בינתיים, לפחות, אנחנו גם לא רצים כל שעתיים לבית המשפט המחוזי, כמו בהרבה "כן קיבוצים". אז אל תדברו אתנו על "התחדשות", אל תזמינו אותנו לכנסים ואל תשלחו לנו פלקטים ענקיים וצבעוניים. כאן זה לא "קיבוץ מתחדש". כאן בית קמה.

   

לאמרים של יזהר בן נחום
נכתב בתאריך
12/6/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו