עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

דייג אוהב ספר תורה?
 

דייג אוהב ספר תורה?

מאת: אלעד הן, 9/6/2011

 

זאב קוליקובסקי, מזכיר קיבוץ גן שמואל, הוא ביולוג ורב חילוני. לצד גידול דגים וטיפול בענייני החברים, הוא מטפח מסורת חגים ותרבות יהודים-חילוניים בקיבוץ, ברוח הדורות הראשונים, שעיצבו את חגי הקיבוץ ואת תרבותו היהודית-ציונית

 

"אני קודם כל דייג מדופלם", אומר על עצמו זאב קוליקובסקי (53) מזכיר גן שמואל, שהוא גם רב חילוני. "יש לי תואר שני בביולוגיה בו כתבתי תזה על דגים. אחרי שבע שנים בהן חינכתי ילדים במוסד הלכתי לגדל דגי נוי, ובזה התמדתי קרוב לעשרים שנה”. הוא ואשתו אורית הגיעו לגן שמואל כשכירים לפני שלושים שנה ולאחר מספר שנים החליטו להפוך לחברי קיבוץ. "הייתה לנו הכשרה קודמת כי באנו מרקע של תנועת נוער. היינו בגרעין משותף של הנוער העובד והצופים שהיה הראשון שהתעקש ללכת לעיירת פיתוח ולא לקיבוץ, דבר שהכעיס מאוד את התנועה בזמנו. הלכנו למעלות והיינו שם ארבע שנים. בסוף, דווקא אנחנו הגענו לקיבוץ”. ללימודי הרבנות הוא הגיע לאחר שחיפש משמעות נוספת לחייו הציוניים. יש לו סיפוק מכך שבשנים האחרונות קמות קהילות וקבוצות המבקשות לחלץ את היהדות מן הלפיתה האורתודוקסית.

 

לאורית וזאב שלושה ילדים והוא גאה על כך שאחד מהם הוא רכז המפעלים בשומר הצעיר.

 

מה פירוש "רב חילוני"?

"אי אפשר להתחיל ישר ממה זה רב חילוני, אלא מה זו יהדות חילונית. יהדות חילונית היא תפיסה שרואה את היהדות כתרבות וציוויליזציה ולא רק כדת. הדת היא אחת מאפשרויות הביטוי של היהדות, אבל גם ביהדות הדתית יש הרבה וריאציות, שלחלקן אין כל כך ייצוג בישראל: מהאורתודוקסיה ועד רפורמים, קונסרבטיבים ורה-קונסטרוקציוניסטים. הזרמים האחרונים הם זרמים מעניינים ומרכזיים מאד ביהדות ארה"ב אך הם כמעט ולא זוכים לייצוג בישראל. השורה התחתונה היא שאין למישהו מונופול על היהדות ועל הקביעה מה היא יהדות. חלק מהשאיפה הבסיסית של היהדות החילונית היא להוציא את היהדות מידי המונופול האורתודוקסי.

 

מה השורשים של רעיון היהדות החילונית?

"הרעיון לא נולד אתמול. תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-19 התפתחה במקביל לחילוניות הנוצרית והחלה לעצב תרבות יהודית חילונית. הדבר הזה הכניס את היהדות הדתית ללחץ. זאת הייתה התקופה בה החת"ם סופר אמר "חדש אסור מהתורה", מפחד החילוניות ויצר את האורתודוקסיה ומאז הם תקועים במקום. בהמשך, הציונות די זרקה את הדת והחליטה ללכת לכיוון מדיני ופוליטי – דרישה למדינה. גם החלוצים זרקו את הדת והעדיפו את העבודה וההתיישבות, אבל עם ההגעה לארץ והצורך לבנות פה חיים הם התחילו לבחור את מה שהתאים לתפיסת העולם ההומניסטית והציונית שלהם מתוך היהדות ומה שהביאו מבית אבא כדי ליצור תרבות חיים רלוונטית. הם חשבו שצריך לציין את סוף שבוע העבודה, אז הם עיצבו קבלת שבת ברוח זה, שציינה את שבוע העמל ואת עבודת האדמה. את פסח הפכו לחג של חירות ושחרור לאומי. את שבועות הפכו מחג מתן תורה לחג הבאת העומר. את סוכות מחג הנדודים במדבר לחג האסיף.

 

בשנות העשרים והשלושים הקיבוצים היו המובילים של התחום הזה ופיתחו דפוסים של חגים, קבלות שבת ועוד. והכל מנקודת מבט חילונית, בה האדם במרכז ואלוהים, אם הוא בכלל קיים, הוא רק מטאפורה ספרותית.

 

באיזה מידה פיתחו בקיבוצים גם טקסי חיים?

"נכון שהדגש היה יותר על החגים, אבל עד שנות ה-60 התחתנו בצורה קיבוצית והדור הראשון ולעתים גם השני התחתנו בלי רב. פשוט היו ידועים בציבור. אגב, לפי היהדות אין צורך ברב לקידושין. לא שאנחנו צריכים את הגושפנקא הזאת, אבל מעניין לדעת. לוויות קיבוציות, בלי רבנים מתרחשות עד היום. בתחום הבריתות למיטב ידיעתי לא פיתחו אלטרנטיבה של ממש.

 

בשלב מסוים הקיבוצים זנחו את החלוציות בפיתוח החלופה ליהדות האורתודוקסית. מי שעשה את המהלך הבעייתי ביותר בנושא הזה היה בן גוריון, שנתן את האחריות לדיני האישות וטקסי החיים לידי הדת. זה נתן לאורתודוקסים המון כוח שדיכא את ההתפתחות של דברים אחרים. בארה"ב הזרם האורתודוקסי הוא מיעוט ואצלנו הם מנהלים את העניינים”.

 

אז מה בכל זאת החזיר את העניין ביהדות חילונית?

"בעשרים השנים האחרונות יש התעוררות בכל מני קהילות לא רק בקיבוצים, שרוצים לנכס את היהדות מהאורתודוקסים. זה לא רק "תמורה" - התנועה שאני חלק ממנה - יש עוד התארגנויות רבות: אלול, בינ"ה, קהילת ניגון הלב ועוד רבות. יש התעוררות רבתי מלמטה של אנשים שאומרים: אנחנו חילוניים, אבל היהדות היא גם שלנו”.

 

מה הביא אותך, עם הרקע הקיבוצי שלך, דווקא ללימודי רב חילוני?

"הגעתי לכך מתוך חיפוש משמעות. גדלתי בבית מאד ציוני אבל גם מאד אתיאיסטי, של עולים מברזיל העשירה שיכלו להמשיך לטבול בסיר הבשר ועלו לישראל מתוך ציונות.

 

ככל שהתבגרתי, וילדי התבגרו, ראיתי שאני לא יודע מהי יהדות. התחלתי ללמוד יהדות, לחלוטין לא ממקום של חזרה בתשובה. לדעתי, רוב החזרה בתשובה וחיפוש הגורואים נובעת ממצוקות אישיות משפחתיות. אני באתי מחיפוש משמעות. למה אנחנו בארץ הזאת? מה זה להיות יהודי בשבילי? במקרה גיליתי את תמורה וראיתי שהתפיסות שלהם התלבשו לי בדיוק כמו כפפה ליד”.

 

מה היה מסלול הלימודים בתמורה?

"תמורה הוא המכון הגבוה להכשרת מנהיגות יהודית, חילונית והומניסטית. זה מכון שהוקם על-ידי יהודים עם מודעות ורצון לחזור למקורות אבל לא ממקום דתי. לדעת תנ"ך, תלמוד ומשנה, אבל לא לקיים תרי"ג מצוות. דרישות הקבלה שם די גבוהות, כגון תואר שני בתחום שקשור ליהדות. כביולוג, הייתי זקוק להשלמות כדי להתקבל. הלומדים שם הם בעלי תארים מתקדמים בתחום היהדות, מקרא, מחשבת ישראל ועוד. במחזור שלי היו גם דוקטור למשפטים, ופרופ' מהטכניון. למדתי שם ארבע שנים בשביל לקבל את ההסמכה.

 

הנושאים הם לא רק יהדות אלא גם תפיסת עולם חילונית כללית. למדנו שם תורת מוסר ופילוסופיה, כיאה ליהדות הומניסטית וחילונית: מאריסטו ואפלטון ועד ניטשה, בובר, ועוד. גם המרצים הם מיטב אנשי הרוח: יהודה באואר, רחל אליאור, פרופ' רון מרגולין ועוד. בשנה הרביעית, מתחילים בפרקטיקה רבנית: עורכים טקסי קהילה טקסי חיים ועוד”..

 

באילו טקסים אתה עוסק כיום כרב חילוני?

"בחרתי לעסוק מעט בטקסי חיים, שהרי יש לי פרנסות אחרות. אין הרבה רבנים חילוניים שמתפרנסים רק מזה, אבל זאת בהחלט הכנסה. עמיתי, הרבנים החילוניים, עושים בראש ובראשונה הרבה חתונות חילוניות, בעיקר כי הממסד הדתי לא מכיר באחד מבני הזוג או בשניהם כיהודים. יש רבנים שעושים בר מצווה חילונית והלוויות חילוניות. מעטים עורכים טקסי זבד הבת וברית מילה.

 

הכיוון אותו אני העדפתי לפתח הוא קבלות שבת בקיבוץ. גיבשנו חבורה בקיבוץ שיצרה טקס מקורי. בעוד שבהרבה תחומים החג והתרבות היו מאד מפותחים בגן שמואל, קבלות שבת לא עשו פה מעולם. בקבלת השבת שיצרנו משולבים סיפורים מקומיים שקשורים לתקופת השנה ולפרשת השבוע. כל שבוע עושים דרשה על פרשת השבוע. ערכתי את קבלות השבת הללו במשך שלוש שנים. לאחרונה זה קצת דעך ואנחנו עומדים לחדש את זה.

 

עיצבתי גם יום כיפור חילוני: יצרנו טקס שמדבר על סליחה וכפרה מזווית חילונית. מהי מחילה? מהי סליחה? היה טקס מוצלח מאד, בהשתתפות של שבעים חברים, בסך הכל סיפור הצלחה. חוץ מזה, אנחנו מקיימים זה שנה שלישית סדר ט"ו בשבט בו האדם והטבע במרכז וקושרים את זה גם לפרדסים, למטעים ולאיקליפטוסים של גן שמואל.

 

האם יש קשר בין פעילותך זו לבין הקיבוץ והשיתוף?

"הקיבוץ השיתופי שהוא מאפשר מרחב ליצירה של תרבות מהסוג הזה. גן שמואל לא חרט את היהדות החילונית על דגלו. אני חרטתי זאת. אבל בגן שמואל יש השקעה בתרבות, אז ונותנים לי גב ומאפשרים לזה לצמוח. האתגר הגדול הוא גיוס האנשים. בהתחלה בכלל חשבו שאני מחזיר אנשים בתשובה. הייתי צריך להסביר שזה ממש לא כך.

 

קושי שהוא גם ברכה בקיבוץ הוא הרב דוריות. אפשר להגיד "תשאירו את הילדים בבית, שלא יעשו רעש”. אני חושב להיפך. הילדים צריכים להשתתף בטקסים כחלק מהסוציאליזציה שלהם. הם מביאים ערך מוסף, גם אם זה כרוך בקצת רעש ובצורך להתאים את התכנים.

 

בגן שמואל יש מסורת מפוארת שעוצבה עוד לפני בואי לכאן. חג הביכורים, סוכות ופסח מצוינים בצורה חילונית ומיוחדת. אני מקווה שבפעילותי הוספתי נדבך.

 

איך משלבים בין תפקיד רב חילוני ותפקיד מזכיר קיבוץ?

"לצערי הרבה פעמים זה רק מקשה אחד על השני. להיות מזכיר זה תפקיד מורכב ולפעמים אני מרגיש שזה קצת פוגע במה שפיתחתי”.

 

מתוך במקום 27

נכתב בתאריך
9/6/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו