עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שיעור בטבע האדם


 

שיעור בטבע האדם

מאת עזרא דלומי, 2/6/2011

 

כאשר טוענים שהקיבוץ מנוגד לטבע האדם, ראוי לזכור ש"טבע" זה מושפע מן החברה הסובבת. ספרטה גידלה ספרטנים, אתונה צימחה אתונאים, ישראל הסוציאל דמוקרטית ראתה בקיבוץ חברת מופת, עבור ישראל המופרטת הקיבוץ מנוגד לטבע האדם

 

הקיבוץ נהנה לאחרונה מפריחה אמנותית יפה; פריחה פוסט מורטום, בספרות, בקולנוע, בתערוכות: מן שעת סיכומים לירית כזאת, שהיא תערובת של אירוניה, געגועים, ביקורת, כעס, לעג ואהבה - כל החומרים מהם עשויים רגשות - כלפי המפעל שהיה ויש אומרים ישנו ואף ימשיך להיות. אחרי הספר המונומנטאלי "הביתה" של אסף ענברי, בא "היינו העתיד" של יעל נאמן; וגם לסביון ליברכט יש סיפור בשם "קיבוץ", על אודות השנה בה הייתה בשל"ת בניר אליהו; עולם הסרטים הנפיק לנו את "אדמה משוגעת", "ילדי השמש", "אסקימוסים בגליל", "שדה האפונים הירוקות" ולפני כן את "מבצע סבתא". כל סרט והדגשים שלו כל במאי-תסריטאי זיכרונותיו וחוויותיו מן הקיבוץ. ולא תיפקד התערוכה "לינה משותפת", שבה הוצג הקיבוץ כסוג של "גולאג." ויש כמדוני, גם תערוכה על תולדות הארכיטקטורה הקיבוצית. מן הסתם זו, בוודאי, רק רשימה חלקית. הגודש הזה יכול ללמד על מעמדו החשוב, המורכב והמסובך של הקיבוץ בחיי המדינה, בהיסטוריה שלה ושלנו.

 

 אל הספרים, הסרטים והתערוכות ואל הדיונים ורבי השיח אודותיהם, שעיקרם עוסק ב"עלייתו ונפילתו של", נלווית באופן קבוע - פעם בגלוי, פעם במובלע - השאלה: האם הקיבוץ "מתאים" לטבע האדם? האם "השיטה הקיבוצית" של מכל אדם לפי יכולתו לכל אדם לפי צרכיו, יכולה לענות על כמיהותיו וציפיותיו? בדרך כלל התשובה היא "לא". והמהדרין יוסיפו: לא רק שהקיבוץ איננו מתאים לטבע האדם, הוא אפילו מנוגד לו. רוצים לומר, מדובר בתאונה קשה שארעה אי-שם בראשית המאה הקודמת: לאבותינו לא היה מודיעין טוב על טבע האדם והם נכנסו לקרב אבוד. הם צעדו בעיניים עצומות אל תוך מארב שלא היה סיכוי לצאת ממנו חי. הם כשלו בקריאת המפה.

 

***

בקביעה שהקיבוץ מנוגד לטבע האדם טמונה יומרה להבין מהו "טבע האדם". כאילו מדובר בסט של מרכיבים קבועים, מדידים, שניתן לאבחן, לשקלל ולפלוט מסקנה: למשל, טבע האדם דוחה שוויוניות, מבקש תחרות, עושר, אינדיבידואליזם; או ההיפך: לטבע האדם מתאימים שיתוף, סולידאריות, ערבות הדדית ואחווה אנושית.

 

הבעיה היא שהאדם, לאורך ההיסטוריה, הציג כל כך הרבה תכונות טבע ואופי, שונות אלה מאלה, לעתים אף הפוכות זו מזו. באמצע המאה הקודמת, למשל, (1933-1945) הוא הופיע במהדורה חייתית וצייתנית במיוחד, עד שהתעוררה השאלה "הזהו אדם"? מנגד, היו לו תקופות של פריחה אומנותית וגילויים מדעיים, בהן הוא נחשף בסקרנותו, בצדדיו ההומאניים והסולידאריים, תלוי בזמן ובמקום; והיו, למשל, חסידי אומות עולם שחירפו נפשם למען חיים של אחרים, בלא לבקש תמורה, מתוך הכרה בערך החיים ומתוך תחושת ואהבת לרעך כמוך. חיים מסוכנים של תרומה ללא תמורה חומרית. התמרה היחידה היא התחושה האישית. והיו אינקוויזיציות וגרדומים ומסעי צלב; והיו תקופות של שפל שהביאו לייאוש ולקפיצות מגורדי שחקים, למרות שבטבע האדם טמון הרצון לחיות; ובימינו ישנם אנשים המאמינים שהעולם האמיתי הוא העולם הבא, שראוי להתפוצץ עבורו. זה "טבעם".

 

טבע האדם נחשף באופנים שונים לאורך ההיסטוריה, לטוב ולרע. המון דברים קיצוניים, ובלתי נתפסים - שליליים וחיוביים - הם פרי רוחו ומעשיו של אדם. ואולם נדמה שעל שום דבר מכל הדברים הללו לא טענו בכזו נחרצות שהוא "נוגד את טבע האדם" כפי שנוהגים לטעון כלפי הקיבוץ...

***

עם זאת, ראוי לשים לב, שעיקר הטענות הללו אינן מתמקדות בעקרון הליבה המרכזי של הקיבוץ - מכל אדם לי יכולתו לכל אדם לפי צרכיו - אלא "בתוצרי הלוואי" שהיו הכרחיים לתקופה של בניה וגיוס כוח - קיבוצי, כלכלי, תנועתי ולאומי. צרכים אלה הכתיבו תכנון מרכזי של מוסדות וועדות, יציאה ללימודים על-פי צרכי המשק, סידור עבודה, דין תנועה במילוי תפקידים ועוד כל מה שמתחייב מחברה משימתית מגויסת, שאנשיה הם סוג של "חיילים". אלה תנאים שהיו נחוצים לזמנם, הם אינם הכרחיים לקיומה של חברה שיתופית-שוויונית המתנהלת על בסיס וולונטרי ומתוך בחירה חופשית של חבריה. כך שהשאלה המהותית איננה אם השיטה הקיבוצית כפי שהתקבעה בעבר מתאימה או מנוגדת לטבע האדם, אלא האם חיים של שיתוף ושוויון ראויים יותר מחיים של פערים ותחרות.

 

***

קשה לומר דברים מוחלטים על מה שמכונה "טבע האדם". הדבר המרכזי שניתן לומר הוא שטבע זה מושפע מאוד מן החברה בה מתקיימים ומתפתחים האנשים ואכן לא טעה המשורר שכתב כי האדם הוא תבנית נוף מולדתו: ספרטה גידלה ספרטנים, אתונה צימחה אתונאים, ישראל הסוציאל דמוקרטית של פעם ראתה בקיבוץ חברת מופת והעניקה יחס של כבוד לחבריה, עבור ישראל הקפיטליסטית והמופרטת חברה שיתופית שוויונית נוגדת את טבע האדם.

 

מתוך "במקום" 27

נכתב בתאריך
2/6/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו