עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הקרקע רועדת


 

הקרקע רועדת

מאת אלעד הן, 16/5/2011

 

בראיון עימו, טוען אמרי רון, כי בנייר העמדה של התנועה הקיבוצית לוועדת רוטקופף, מצויים זרעים של המשך הפרטת הקרקעות ושיוך הדירות - מגמות שפגעו בתנועה הקיבוצית ובדימויה הציבורי, ופוגעות ביכולת לקיים מדיניות קרקעית אחראית בישראל

 

- מי היא 'ועדת רוטקופף'?

אמרי רון: "ועדת רוטקופף הוקמה לבקשת התנועה הקיבוצית במושב הממשלה המיוחד שנערך בדגניה לציון מאה שנה לתנועה הקיבוצית. הממשלה לא הקימה ועדת שרים - כפי שביקשה התנועה - אלא ועדת פקידים שבראשה מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף, ללא ייצוג לחקלאים, כדי לדון בנושא מדיניות הקרקעות החקלאיות. ועדה של התנועה הקיבוצית, בריכוזו של רזי יהל, עשתה עבודה מצוינת ויעילה שכללה דיונים עם אנשי מקצוע, וכן קיום סדנה שבסופה נכתב נייר עמדה כלפי ועדת רוטקופף. בהמשך שיתפה התנועה הקיבוצית את תנועת המושבים והאיחוד החקלאי בגיבוש מסמך משותף, המדגיש את החשיבות בהמשך קיום משטר הנחלות, ודורש המשך חתימת חוזים ארוכי טווח עם הישובים (פחות מ-50% מהקיבוצים חתומים על "חוזה לדורות" ל-49 שנים, שמהווה עוגן חשוב ביותר לזכויות ולחובות החקלאים בקרקע)".

 

- אם כך, מדוע המטה השיתופי שיגר מכתב עמדה נפרד?

"בצד הניסוחים המצוינים במסמך התנועתי בכל הקשור למעמד החקלאות בשמירה ועיבוד קרקע הלאום, לשמירה על שטחים פתוחים וירוקים וכיו"ב, המסמך כולל התייחסות שונה ל'שטח המחנה' (כלומר, שטח המגורים ביישוב) שם נדרשת המדינה לראות בו 'קרקע עירונית', שם גם נדרש 'היוון' דמי החכירה בתנאים של המגזר העירוני (3.75% במקום 33% הנדרשים מקיבוצים משייכי דירות על פי תקנה 751 או 979 של ממ"י). הניסוחים הללו נועדו רק למי שמפריט את הדירות, כלומר מעביר אותן מחכירת האגודה לחכירת הפרט. לדעת המטה השיתופי הדבר יביא לפיצול חוזי החכירה ויזיק לרוב הקיבוצים שאינם משייכים דירות באורח קנייני (כלומר, באופן בו החבר עומד לבדו מול מינהל מקרקעי ישראל).

 

הוויכוח על 'שיוך דירות' נמשך כבר כעשור. מזכירי התנועה גברי ברגיל ונתן טל הגדירו את שיוך הדירות לחברים כמטרה ראשונית בכל תכנית עבודה, ואף הקציבו כספים רבים למטה מיוחד שהוקם לנושא השיוך. כיום, רוב הקיבוצים יודעים שהשיוך הקנייני (הפרטת הדירות מול המינהל) מהם והלאה והוא הולך ומתרחק באשר נדרש סכום גדול לשלם בגין היוון דמי החכירה, וכעת גם בגין היטל השבחה.

 

אשר על כן עברו בקיבוצים רבים ל'שיוך חוזי', החבר מול האגודה, אבל הליך זה איננו דורש כלל התערבות המינהל, איננו דורש 'היוון', וודאי שלא פיצול הנחלה ל'קרקע חקלאית' ו'קרקע עירונית', כפי שמוגדר במסמך התנועתי".

 

- מה הקשר לרפורמה בקרקעות המדינה?

"ברפורמה שביבי נתניהו העביר בממשלה ובכנסת לפני כשנה וחצי מדובר בה על קרקע עירונית בלבד. התנועה הקיבוצית החליטה ברוב גדול במועצה מיוחדת להתנגד לרפורמה. אולם בפועל, נעשו פעולות פוליטיות על ידי מזכירות התנועה ושליחיה למען אישור הרפורמה, ובניגוד מפורש להחלטת המועצה. הנימוק היה: אנחנו אמנם מתנגדים, אבל אם כבר הפרטה אז גם אצלנו, החקלאים... יש לראות את דרישת התנועה היום לפצל את חוזי החכירה ל'שטח מחנה עירוני' ולשטח חקלאי כהמשך לאותה 'מדיניות כפולה', וחבל.

 

ראשית, מפני שזה מחליש את מאבקנו להמשך שיטת הנחלות האחודות מול גורמים במינהל ובאוצר, שפועלים לבטל אותה כליל. שנית, רוב הקיבוצים כבר אינם זקוקים להגדרות 'שטח המחנה' כ'קרקע עירונית', היוון זהה לעירונים, 'גירוש המינהל מחצר הקיבוץ' וכיו"ב הגדרות שנועדו למהלך של שיוך קנייני של הדירה לחבר. רוב הקיבוצים מסדירים שיוך פנימי, מול האגודה, מה שאיננו דורש כל התערבות של המינהל".

 

- האם עלתה הדרישה גם להפרטת קרקע חקלאית?

"לא. עמדה זו, שהופיעה בשם התנועה לפני הרפורמה (בניגוד להחלטת המועצה) לא חזרה על עצמה בנייר העמדה לוועדת רוטקופף. אבל בנייר עמדה אחר שהוגש על ידי ראשי מועצות אזוריות, היא הופיעה בריש גלי: העברת קרקע חקלאית לבעלות פרטית של החקלאי. הדרישה מנומקת בכך שחקלאים רבים במושבים זונחים את הקרקע והיא נותרת בלתי מעובדת, תוך הבעת חשש מכניסת גורמים בלתי רצויים אליה.

 

לדעתנו, יש להתמודד עם בעיית קרקע-נחלה בלתי מעובדת על ידי מתן האפשרות לעיבוד על ידי אגודה אחרת או חקלאי אחר מהאגודה, לא על ידי הפרטתה. מה שכן נמצא במסמך התנועתי הוא התייחסות לשעבוד קרקע חקלאית לצרכי קבלת אשראי. כידוע, ניתן לראות בקרקע בטוחה לאשראי בנקאי רק אם היא נזילה, כלומר מופרטת. לכן אנחנו מסתייגים גם מהדרישה לשעבודה".

 

- כיצד מתקבל המאבק הקיבוצי בנושא הקרקעות בציבור?

"במשבר שנות ה-80 וה-90 שררה תחושה של אמון בין הקיבוצים לבין רשויות שונות כולל מנהל מקרקעי ישראל ורשות המסים. באווירת האמון הזאת הגיע דני רביב ז"ל מיגור, שהוביל את הטיפול בנושא מטעם התנועה, להישגים יוצאים מהכלל: למשל, להעביר את חוזי החכירה מחוזים קצרי טווח תלת שנתיים לחוזים ל-49 שנה ואופציה לעוד 49 שנה. כמעט חצי מהקיבוצים חתמו על החוזים לטווח ארוך שעיגנו בצורה חזקה את זכויותינו בקרקע. גם התאפשר לעשות שימוש מסחרי מוגבל בקרקע חקלאית: תחנת דלק, מפעל קומפוסט וכד', ובלבד שהקיבוץ יהיה בעלים של מעל 50%. באווירת האמון ששררה אז זה היה אפשרי.

 

שני הדברים הללו חוסלו לא מעט בגלל הנזק התדמיתי שעשה המהלך לשיוך הדירות, ולא רק בגלל "שונאינו" שהגדירו אותנו "תאבי נדל"ן". במינהל מקרקעי ישראל אמרו: למה שנעשה חוזה חכירה ארוך טווח עם הקיבוצים? אולי הם יפריטו. גם השימוש המסחרי המוגבל הופסק. התנועה הפכה להיות שק האגרוף של הציבור, ושל מוסדות השלטון והמינהל. זה לא רק הקשת הדמוקרטית המזרחית. גם הבג"צ של אהרן ברק מדבר על 'צדק חלוקתי' חדש. כתוצאה התחיל גם מתח גדול עם המינהל. בחוזה החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל כתוב, למשל, שאסור לקיבוץ להתנהג כאילו הוא הבעלים מבלי ששונה החוזה. אז המנהל עשה את הפעולה האכזרית ביותר, שהיא איסור בניה בקיבוצים בלי אישור המנהל, בגלל הטענה שיש לוודא שהבניה איננה בניגוד לחוזה החכירה...

 

גזירה זו הוסרה זמנית, עד שרוטקופף יסיים את דיוניו, אך היא מבטאת את אי האמון שנוצר.

 

בקיבוצי - משמר העמק, שהוא קיבוץ גדול עם הרבה בנים מצטרפים, היחסים עם המנהל מצוינים ואנחנו יכולים לבנות כי אנחנו מצהירים שאנחנו קיבוץ שיתופי, לא משייכים דירות לא בונים שכונה לתושבים ומתכוונים לעמוד בחוזה. יוצא, שמלבד המחיר הכלכלי יש גם מחיר ציבורי כבד מאוד למהלך שיוך הדירות, שמאפשר להציג את התנועה הקיבוצית כרודפי נדל"ן ורודפי בצע, כאילו דרישתם לזכויות בקרקע איננה נובעת מרצונם 'לעובדה ולשומרה'".

 

- מה כולל המסמך של המטה השיתופי?

"זהו מסמך קצר, שמתאר את מחויבות התנועה הקיבוצית בפרט והשיתופית בכלל (כולל המושבים בעלי אגודות חקלאיות משותפות, וכולל ישובים של האיחוד החקלאי) לשמור על קרקעות הלאום ולמנוע הפרטתן. לדעתנו יש לקיים ולחזק את משטר הנחלות האחודות ואי פיצולן יש לקיים ולחזק. עודפי קרקע מעל למספר הנחלות יצורפו למשבצת הקיבוץ ויתאפשר עיבוד קרקע על ידי חקלאי אחר מהאגודה או אגודה אחרת. יצוין כי מלבד ניירות העמדה הנ"ל הוגש נייר עמדה על ידי מטה המאבק נגד הרפורמה, בראשות "דרור ישראל". הוא מפורט יותר מהדף של המטה השיתופי, אך מבטא עמדות זהות".

 

מתוך "במקום" מס' 26

 

נכתב בתאריך
16/5/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו