עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שתיים שהעניקו הזדמנות לשמאל
 

שתיים שהעניקו הזדמנות לשמאל

מאת ק. טוכולסקי, 8/3/2011

 

מאמר חגיגי ליום האישה על שתי נשים שעשו את העבודה

 

לכבוד יום האישה אני רוצה להוקיר תודה מיוחדת לשתי נשים שלדעתי נתנו השנה הזדמנות נפלאה לשמאל הישראלי לקום מעפרו, כל אחת מהן עשתה זאת תוך הפגנת נכונות לשבירת המוסכמות ולקיחת אחריות, כל אחת מהן הצליחה לעשות מה שעמיתיה הגברים בוששו לעשות ו/או לא יכלו לעשות בלעדיה. בשלושת החודשים שחלפו מאז תחילת השנה, הוכיחו שתי נשים אלו יכולת לקרוא את המפה הפוליטית ולאפשר לשמאל בישראל להתעצב מחדש. שתי הנשים הללו הן חברת הכנסת הד"ר עינת וילף וחברת הכנסת שלי יחימוביץ.

 

נתחיל בחה"כ וילף. בסך הכל לא נתתי לה מעולם מחמאות רבות ובשנותי במפלגת העבודה לא הצבעתי לה מעולם, ובכל זאת לחברת הכנסת וילף היה את האומץ לנתק את הקשר הגורדי שבין אהוד ברק ואנשיו ומפלגת העבודה. חה"כ וילף הבינה שהמרחק בינה ובין מה שנותר מהעבודה והבוחרים שנותרו לעבודה רב, שהדעות שלה אינן הדעות של מי שנותר נאמן לעבודה ולא ערק לקדימה ועשתה את הדבר הנכון, הניתוק שהיא אפשרה בהצטרפותה לכנופיית השרים והשררה של ברק, בלי לקחת לעצמה סגנות שר או כיבודים אחרים. היא עשתה למען מפלגת העבודה את השרות ששלי יחימוביץ לדוגמא לא השכילה לעשות בשנתיים האחרונות - לנתק בין אהוד ברק ובין המפלגה ולתת למפלגה סיכוי מחודש לפני עוד התרסקות. רבים התייחסו בזלזול לאמירתה שהפרישה אפשרה לעבודה להיות מפלגת שמאל סוציאל דמוקרטית, אני מוותר על הציניות, אני אומר תודה.

 

חברת הכנסת יחימוביץ בצעה לאחרונה שני מהלכים חשובים שנועדו לתת למפלגת העבודה עתיד ברור: הראשון - עצם הכרזתה על ריצה לראשות העבודה קרמה לראשונה עור וגידים במחנה הס"ד במפלגה. הדרך עוד ארוכה ויש צורך במפקד רציני, פיוס בהנהגה הס"ד במפלגה וכיוצא באלו, אבל בשעה טובה הפור נפל וחה"כ יחימוביץ חצתה את הרוביקון (בכל זאת שבוע מיום האישה זה יום הירצחו של יוליוס קיסר, אידי מארס (ה-15 במארס). לא עוד רק פרלמנטארית חרוצה ומוכשרת, לא עוד אחראית נישה במפלגה ללא יומרות נוספות, אלא מועמדת למנהיגות שבעצם ריצתה להנהגה מכריזה על תפיסת המפלגה שלה - לא עוד מפלגת סופרמרקט עם שלי יחימוביץ וערימה של משרתי הון וגנרלים לשעבר אלא המפלגה של שלי יחימוביץ עם דור חדש של ס"ד, חזון ס"ד ודרך ס"ד.

***

המעשה השני, חשוב לא פחות ואולי אף יותר. לקול זעקות השבר של השמאל הרדיקלי, חה"כ יחימוביץ מיהרה לסמן את ההבדלים בין מפלגת העבודה כפי שהיא רואה אותה - ולפחות לתקוותי המפלגה שהיא תנהיג - לבין כל מה שנמצא משמאלה לה, או יותר נכון כל מה שנמצא מעבר לקווים המסורתיים של הציונות הסוציאליסטית. לאכזבתם של אנשי השמאל הסוציאליסטי / קומוניסטי / רדיקאלי בישראל, חה"כ יחימוביץ פונה למרכז.

 

הכרזותיה של יחימוביץ ולא פחות חשוב מכך התגובה הפבלובית של השמאל הרדיקלי מעידות על חוכמת הכרזתה של יחימוביץ ועל ראייתה ארוכת הטווח. חה"כ יחימוביץ לא מתכוונת להתכתש עם חד"ש ומה שנותר ממרצ או אם שאר רמצי השמאל על בוחרים, היא מתכוונת להביא בוחרים אבודים הביתה, את אלו שחדלו להצביע, את אלו שנטשו לקדימה, את אלו שמצביעים ישראל ביתנו אבל יכולים לשבת בעבודה או להבין מה קורה בתלוש המשכורת שלהם בזכותה.

 

היא לא תתחרה בציפי לבני על יוניות ולא תתחרה בברק על ביטחוניות. היא תפגין ס"ד, מודעות חברתית כלכלית מעמדית, היא לא תריב עם חד"ש על פרס ישראל בטהרנות ובכך היא תסייע גם למחנה משמאל לעבודה להתגבש מחדש. כמו הקמפיין של רבין ב-1992 שאפשר לקולות צפים לנוע לעבודה ולקולות מהשמאל בעבודה לנוע למרצ, כך יחימוביץ ב-2011, רק שתמשיך כך, תביא קולות בחזרה לשמאל מרכז ותאפשר לשמאל לבנות את עצמו בצד העבודה. לי תקרוץ מן הסתם האלטרנטיבה שמשמאל לעבודה של יחימוביץ אבל ברור לי שאלטרנטיבה שכזו סביב חד"ש עם חלק ממרצ ועוד גורמי שמאל רדיקלי יכולה להיות מפלגת לווין של העבודה, אבל לפחות בעשור הקרוב לא אלטרנטיבה שלטונית.

 

שתי נשים עשו בשבל הס"ד בישראל מה שמנהיגיו הגברים לא עשו בשבילו שנים. בפועלן הן השלימו אחת את השנייה, חה"כ וילף אפשרה את פיצול העבודה, חה"כ יחימוביץ עשויה להנהיג את המפלגה ולהפכה מחדש לס"ד. לכבוד יום האישה אני אומר לשתיהן בלי שום טיפה של ציניות תודה, ליחימוביץ אני גם מאחל המון בהצלחה.

 

מתוך "עבודה שחורה"

 

נכתב בתאריך
8/3/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו