עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מנת יתר
 

מנת יתר

מאת עזרא דלומי, 2/3/2011

 

היה ברור שמתי שהוא תבוא הנפילה ונמצא את נרקומן התקשורת מוטל על אם הדרך. היה צפוי שהלוויין התנועתי - האגף למשימות לאומיות-תקשורתיות - ייצא ממסלולו ויאבד במחוזות לא לו

 

לרוב, נרקומנים זוכים לטיפול גמילה רק לאחר אירוע טראומטי; כשמוצאים אותם ממוטטים על אם איזו דרך; כשהבית כבר לא יכול לשאת את הכאב, הצער והמחיר שיש בהתמכרות; כשהקלון שכרוך בה מכביד ומעורר רחמים. עד אז נותנים לדברים לעבור. עוד הזרקה ועוד הזרקה, עניין כמעט שגרתי. הרי יש עוד הרבה מכורים בסביבה.

 

במקרה שלנו מדובר בהתמכרות לתקשורת. בחיים מכותרת לכותרת. זאת לא התמכרות שחייבת להסתיים בפגיעה נפשית קשה, אבל יש בה עוגמת נפש וביזיונות ציבוריים.

 

בהתמכרות הזאת אתה נרגע רק לאחר שזכית להופיע בכותרת של עיתון או במהדורה כלשהי של חדשות, או באיזו תכנית בוקר בטלוויזיה. זה רגע הסחרור שאחריו באה היקיצה ואחריה החיפוש אחרי מנה נוספת, אחר הטריפ התקשורתי הבא, שיהיה חזק ועוצמתי מקודמו.

 

זהו השלב שבו זקוקים למנת היתר, כי המנה הרגילה "כבר לא עושה את זה".

 

סתם עוד הפגנה, סתם עוד עצומה, זה כבר לא מספיק מרגש, עכשיו צריך משט מאשדוד לעזה, או מפגש אישי עם ראשי החמאס ברצועה. משהו שידברו עליו. פחות מכך - לא יביא כותרת.

 

התמכרות קשה כרוכה בהתמסרות לספק או לדילר, כדי שיביא את החומר שאין להשיג בפיצוציות, או בקרן הרחוב. בשביל מנת יתר צריך להגיע למקומות לא לגאליים, לגייס כסף בחשאי, באמצעים שונים ומשונים, כשבמקרים רבים אין יכולת החזר.

 

מצד שני, איך יחיה הנרקומן בלי המנה הבאה, בלי הפיצוץ התקשורתי הבא, בלי הכותרת שתבשר את יפי עמלו וזהר תפארתנו.

 

היה די ברור שמתי שהוא תבוא הנפילה ונמצא את נרקומן התקשורת מוטל על אם הדרך. היה ברור שהלוויין התנועתי - האגף למשימות לאומיות-תקשורתיות - ייצא ממסלולו ויאבד במחוזות לא לו.

 

יואל ידידי, גם אם לעתים מטרותיך ראויות, אתה זקוק לגמילה דחופה. הדרך לגיהינום רצופה כוונות תקשורתיות טובות.

נכתב בתאריך
2/3/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו