עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

החרקירי של המעמד הבינוני

החרקירי של המעמד הבינוני

מאת ק. טוכולסקי, 25/1/2011

 

המשך תמיכתו של המעמד הבינוני בשלטון ההון, מתוך תקווה להשתייך אליו, מכה במעמד זה ומחסלת את הסיכוי לקדם מדיניות סוציאל דמוקרטית. לתיקון כלכלי-חברתי נחוצה סולידאריות בין המעמד הבינוני לנמוך

 

במוסף סוף השבוע של דה-מרקר התפרסמה כתבה על כך שהעבודה במקצועות חופשיים נחשבים כבר אינה משתלמת במיוחד. סמלי הסטאטוס של המעמד הבינוני הולכים ומחווירים ופתאום להיות אדריכל או רופא, וטרינר או דיפלומט זה לא מה שהיה פעם. הרבה דברים, לטוב ולרע, הם לא מה שהיו פעם, אבל השחיקה במעמדו של המעמד הבינוני בישראל היא עוד איתות מסוכן בדרכה של ישראל ממדינת רווחה דמוקרטית לפלוטוקרטיה.

 

ברבע השלישי של המאה ה-20 הגיע המעמד הבינוני במערב לשיאו, מאז הוא שוקע. יש מדינות כמו רוב חברות האיחוד האירופאי, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד בהן המעמד הבינוני מחזיר מלחמה, יש מדינות או יותר נכון יש ישראל וארצות הברית שהמעמד הבינוני בהן נותר משותק. לשיתוק הזה יש מחיר, המחיר הוא הידרדרות והידלדלות המעמד הבינוני.

***

רופאים, אדריכלים, שמאים ודיפלומטים מרוויחים פחות ועובדים יותר, ובעצם כולנו (שכירים) מתבקשים לעבוד יותר ולהרוויח פחות. גם רואי חשבון ועורכי דין מרוויחים פחות ועובדים יותר. השוק מוצף, תודות לשבוע עבודה של 45 שעות (לא כולל שעות נוספות) בישראל שמאפשר למעסיקים להעסיק פחות עובדים ולנצל יותר את מי שעובדים. האוכלוסייה גדלה, המכללות נוספו לאוניברסיטאות ומבטיחות לשוק החופשי יותר עובדים במקצועות בהם יש גם כך עודף.

 

המעמד הבינוני צריך לבחור (לא סתם הוא חיוני לדמוקרטיה), בין הערצת שלטון ההון והטייקונים ובעיקר שיתוף הפעולה עימם כנגד העניים ובין התחברות עם העניים כנגד שלטון ההון. לרוב המעמד הבינוני בוחר בצד של ההון, אורוול כתב על זה ב"דפוק וזרוק בפריז ובלונדון". ואולם, כאשר המעמד הבינוני בוחר אחרת, נוצרות קואליציות שמזעזעות את החברה: מהברית בין עורכי הדין של הפרובינציה הצרפתית והסנקילוטים של פאריז בשנים 1789-1794, דרך עליית הלייבור בבריטניה לשלטון והקמת מדינת הרווחה הבריטית בשנים 1945-1951, ועד מהפכת היסמין של טוניסיה שבה חברו צעירים משכילים מובטלים להמונים זועמים על האמרת מחירי האוכל. לברית שבין המעמד הבינוני ומה שמתחתיו בסולם כנגד האליטות הכלכליות, יש יכולת מוכחת בשינוי סדרי עולם.

***

הס"ד לגווניה היא המקום שבו נפגשים האינטרסים של המעמד הבינוני והעניים. מדינת הרווחה מבטיחה את התרחבותו והתחזקותו של המעמד הבינוני ואת הצטמצמות ריכוז ההון מצד אחד והעוני מהצד השני. כל עוד האדריכלים ימשיכו לחלום על דירת פאר בתל אביב, משכורת של שש ספרות בחודש וכל דרך אפשרית לחמוק מתשלום מס בצד תמיכה גורפת בהורדות מסים בלי לחשוב על ההנדסאים שלהם, או עובדי הבניין שהם מקימים, על איכות החיים של החברה כולה, גם לאדריכלים יהיה פחות ופחות. כדאי שכל אותם בעלי מקצועות חופשיים יפנימו שכאשר הם נותני יד לשלטון ההון ולכרסום מדינת הרווחה, הם מהווים בעת ובעונה אחת התליינים שמספקים את הקולות הנדרשים למפלגות כמו קדימה, הליכוד, לפחות עד לחסד שעשה עם כולנו אהוד ברק גם לעבודה, לישראל ביתנו ולש"ס, והקורבנות של המדיניות שהם תומכים בה. חיסול מדינת הרווחה יפגע בעניים ובחלשים אבל גם יפגע במעמד הבינוני, המעמד שהפך למעמד המוני בזכות מדינת הרווחה ושחיקתה מכרסמת בעצם קיומו.

 

עיון בסקרי דעת הקהל של אחרי המפץ הקטן בעבודה מראים שהמעמד הבינוני לא מפנים את הלקח: רואי החשבון והווטרינרים, עורכי הדין והרופאים ממשיכים להעדיף את קדימה על משרתי ההון שבה - יואל חסון ורונית תירוש, יולייה שמלוב וזאב בוים ושאר חבריהם - על פני מי שידאג להם, ישים בראש סדר העדיפויות את העובדים והנזקקים, את קץ הסכסוך וצמצום הפערים, את איכות הסביבה וטובת הכלל. לאורך ההיסטוריה הלכו והשתכללו מנגנוני הגיוס, בעזרתם אליטות כלכליות שמרו לצידם את המעמד הבינוני כגורם התיווך בינם ובין המון המנוצלים. כל עוד ימשיכו אנשי המעד הבינוני להעריץ את ההון, לרצות להיות חלק ממנו ולהצביע למשרתיו, זה לא ישתנה. שלי יחימוביץ היא היום האופציה הטובה ביותר של המעמד הבינוני. עד שהוא לא יפנים זאת, תנחומי, למעמד זה בפרט ולכל מי שאינו טייקון בישראל בכלל.

 

המאמר מופיע ב"עבודה שחורה"

 

נכתב בתאריך
25/1/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו