עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שלום בוז'י, ולא להתראות

שלום בוז'י, ולא להתראות

מאת אלמה ביבלש, 24/1/2011

 

בוז'י הרצוג בנה סביבו הילה של מושיע גדול של משרד הרווחה וגיבורן של האוכלוסיות החלשות בישראל. בפועל הוא שימש עלה תאנה לכל תחלואי ההפרטה

 

תרשו לי בבקשה לא להזיל דמעה על הסתלקותו של השר בוז'י הרצוג ממשרד הרווחה. השר היקר נכנס לתפקידו לפני כארבע שנים אחרי תקופה ארוכה בה איש לא היה מעוניין בתיק זה, שמשום מה נתפס כשולי וחסר משמעות. מיום כניסתו בנה הרצוג סביבו הילה של מושיע גדול של המשרד וגיבורן של האוכלוסיות החלשות בישראל. הוא השקיע בבניית הדימוי הזה יותר ממה שעבד על ענייני משרדו... בפועל הוא שימש בשנים האחרונות עלה תאנה לתחלואי ההפרטה, שתסלחו לי אם אומר זאת בלי למצמץ עולה בחיי אדם.

 

אפשר לדבר ארוכות על המצב במשרד הרווחה: על מצב הלשכות בהן עובדות סוציאליות מועסקות ללא תנאים ובשכר שדורש מהן השלמת הכנסה מביטוח לאומי, מטפלות ב-200 משפחות ונדרשות למשפטי שלמה כואבים - במי לטפל ואת מי לזנוח: אפשר להציג דוגמאות רבות נוספות מאגפים ותחומי אחריות שונים של המשרד הכושל הזה, אבל אני עובדת בחסות הנוער ועליה אני יכולה לספר.

***

רשות חסות הנוער של אגף התיקון היא הרשות האחראית על טיפול חוץ ביתי סמכותי כופה בצל חוק הנוער, ומספקת מסגרות טיפול והתערבות לנערים ונערות במשבר ומצבי סיכון קיצוניים. זהו נוער הנמצא ע"פ הגדרת החסות בקצה הרצף הטיפולי. אלא שכוונות לחוד ומעשים לחוד.

 

עובדי החסות חיים חלק נכבד מהזמן בעולם מקביל הנסתר מעיני רוב רובה של האוכלוסייה בישראל, בוודאי מעיניהם של פקידי האוצר ואפילו מאלה של משרד הרווחה. זהו עולם בו ילדים משתמשים בסמים קשים, שותים אלכוהול עד אבדן הכרה, חיים ברחובות ללא מזון ומחסה לתקופות ארוכות, מוכים, נאנסים, עוסקים בזנות, מבצעים פשעים אלימים על בסיס יומי, נכלאים בדירות מסתור ומועסקים בכפיה, נרצחים ומתאבדים.

 

לפני כמה שנים הופרטו שרותי חסות הנוער על ידי משרד הרווחה והתפעול המשותף של מסגרות החסות, כולל העסקת העובדים, הועבר לידי מספר עמותות שזכו במכרז. את רוב העמותות, אגב, הקים משרד הרווחה עצמו. כצפוי, כמו ברובם המכריע של תהליכי ההפרטה, איכות השירותים ירדה בהדרגה. זה התבטא בהפחתת שעות לימוד והעשרה, צמצום תקנים של אנשי חינוך וטיפול, שחיקה של ציוד ושאר רעות חולות. תנאי העסקתם של העובדים הורעו וכל גל של עובדים חדשים הוחתם על חוזה גרוע מקודמו.

***

כשהתקוממו העובדים ובקשו להיות מוכרים כעובדי מדינה נכנס משרד הרווחה לבהלה ובצעד אלים ומסוכן הכריז על הקפאה מוחלטת של קליטת עובדים חדשים לחסות עד שימצא פתרון לבעיה. נשמע מופרך, אבל ההקפאה הזאת נמשכה שנתיים. אז מה קרה בפועל? המסגרות סבלו ממחסור כואב של שירותים וכוח אדם, צוות שעזב לא הוחלף ע"י צוות חדש, נסגרו קבוצות, מרחבים ומסגרות שלמות. מה זה אומר?

 

זה אומר ילדים וילדות, נערים ונערות ברחוב, לא כקלישאה, אלא באמת ברחוב. נערים שאינם יכולים להשתלב באף מסגרת טיפולית נופלים בין הכיסאות, מתדרדרים לעבריינות, קשה, אלימות וסמים, מאבדים צלם אנוש, נופלים לבורות מהם ספק אם נוכל להוציאם.

 

אני מזכירה ומבקשת לא לראות בכל העניין סקירת מצב יבשה של נתונים או דרמה קלישאתית. לכל נער כזה יש שם ופנים וחלומות ורגשות ופוטנציאל, כל נערה כזאת שאובדת לנו היא עולם ומלואו של יופי וכישורים ואהבה וכוח וחיוך שמיוחד רק לה, והיא שוכבת ממש ברגע זה חבולה ורעבה בדירת המסתור הקרובה לביתכם ושואלת את עצמה אם העזרה בדרך. לא, וכנראה שהעזרה איננה בדרך. שר הרווחה עסוק בפוליטיקה והציבור עסוק בעולמו הפרטי, עולם שלך נערה אין בו חלק, עולם שבו את נתון סטטיסטי מדאיג, לא יותר.

 

***

בוז'י הרצוג נכנס לתפקיד וישר יזם מיני רפורמה. ממש האביר על הסוס הלבן. קיצוצים ממוקדים ובעיקר הפרדה מוחלטת בין המשרד לעמותות כדי למחוק כל זכר ליחסי עובד מעביד בין המדינה לעובדים, שלא יוכלו לבוא שוב בדרישות וטענות. כשגיוס העובדים התחדש, בא לציון גואל:..כל אנשי החינוך והטיפול בחסות הנוער - הם עובדי קבלן! החוזים הם השתנו ללא הכר, התנאים ירדו לרמות משפילות.

 

לא אספר לכם כמה אני מרוויחה אבל הנה כמה רמזים - שכר בסיס לשעה קרוב למינימום; 12 שקל לשעה במהלך הלילה; משמרות של 17 עד 25 שעות, ללא תשלום של שעות נוספות; החזרי נסיעות חלקיים בלבד, ואלה רק מקצת מן הדוגמאות. כלומר, עובדי הקבלן שעובדים בעבודה קשה מורכבת ושוחקת, עוסקים בדיני נפשות, עבודה שוחקת דורשת כוחות נפש, חוסן רגשי, אישיות מכילה ומקבלת, אמות מוסר גבוהות ביותר - אינם יכולים להתפרנס. התוצאה היא שהצוות אינו מחזיק מעמד לאורך זמן, יש תחלופה גבוהה של עובדים, היכולת המקצועית נפגעת ועימה האוכלוסייה המטופלת.

 

נוצר קושי אדיר לגייס עובדים חדשים, שאינם מוכנים לעבוד תחת התנאים המוצעים ומי שכבר מגיע לא תמיד עונה לצרכים ורואה בעבודה בחסות סוג של תעסוקה זמנית. ישנם אנשים טובים ויקרים שבאים עם המון כוונות טובות ואהבה אך לעיתים קרובות הם חסרים את הכלים המתאימים.

 

לפני מספר חודשים, כמו בכל שנה, ותוך התעלמות כמעט מוחלטת מהמשבר, ערכו מנהלי החסות כנס עובדים. נדרשנו כולנו להגיע לערב רב רושם רווי בנאומים מתלקקים על העידן החדש ועל כבוד השר המהולל שהציל את האוכלוסיות החלשות ואת הנוער האומלל שלנו מאבדון. בפועל הוא לא הציל איש. הוא בנה לעצמו מעמד שאיננו מגיע לו על גבם של העובדים ועל גבן של הנערות האהובות שלי שלא מעניינת אותו באמת.

 

הכותבת היא מדריכה מאיגוד עובדי חסות הנוער

 

נכתב בתאריך
24/1/2011



הרשמה לניוזלטר שלנו