עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לקראת סוציאליזם קואופרטיבי
לקראת סוציאליזם קואופרטיבי
מאת רייפי גולדמן, 13/12/2010
 

בניגוד למציאות בישראל, המשק הקואופרטיבי הבינלאומי צומח ומגיע להיקפים משמעותיים ביותר. המחזור העסקי המצרפי של 300 התאגידים הקואופרטיביים הגדולים בעולם מגיע ל-1.3 טריליון דולר
 

לאחר קריסת המשטר הסובייטי ב 1989 עברו מתנגדי הקפיטליזם זעזועים קשים. למרות שרבים מהם מעולם לא ראו בברית המועצות (או בסין או בקובה) דגם לסוציאליזם או חלופה למשטר הקפיטליסטי, הם הפנימו למעשה את המסר העיקרי של תומכי הקפיטליזם: אין חלופה למציאות הקפיטליסטית הנוכחית. סוף עידן המשטר הסובייטי היה סוף החלום הסוציאליסטי

 
ואולי לא? הרי אנו חווים היום את המשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות. לאחר התמוטטות חלק מהבנקים הגדולים בעולם במהלך 2008 פעלו ממשלות העולם לתמוך באופן חסר תקדים במערכת הפיננסית הבינלאומית. בהנהגת ממשלת ארה"ב הוזרמו סכומי עתק לתוך המערכת על מנת לעצור את הידרדרות המשק העולמי לעבר התהום. ואכן המערכת הפיננסית התייצבה ואף חזרה לייצר לעצמה רווחים עצומים על חשבון משלמי המיסים בארה"ב, אירופה ויפן. אך היום חוזרים ומתגברים החששות לגבי מפולת כלכלית בינלאומית נוספת ואף קשה יותר. שעורי האבטלה עולים ורמת הייצור הן של מוצרים והן של שירותים שונים רחוקה מאד מרמתה טרם פריצת המשבר בסוף 2007.

 
חמורה עוד יותר העובדה שהדיון הציבורי במדינות רבות בעולם חוזר לשיח הניאו-ליברלי של קיצוצים והקטנת מעורבות הממשלה במשק. וזאת למרות העובדה שרבים מהכלכלנים השמרניים בעולם מודים היום שהמודלים הכלכליים המקובלים זה 40 שנה תרמו ליצירת המשבר הנוכחי. במציאות זאת יש לבחון מחדש חלופות מעשיות לסדר החברתי-כלכלי הקיים. אנסה להציע שהתיאוריה והמעשה הקואופרטיבי מהווים חלופה משמעותית למשק הקפיטליסטי הקיים.

 
נוכח התפתחויות היסטוריות מקומיות, הציבור הישראלי (כולל הארגונים החברתיים השואפים לתיקון עולם) אינם מכירים את ההיקף והמשמעות הגלובאלית של התנועה הקואופרטיבית הבינלאומית. חשוב אמנם להבין את התהליך שהפך את הציבור הישראלי מגורם מהותי ביצירת מודלים קואופרטיביים שונים (הקיבוץ, המושב, חברת העובדים, זרם העובדים בחינוך ועוד) לציבור הסולד מהרעיון והמעשה, אבל כאן נתמקד דווקא במציאות המאפיינת את הצמיחה הקואופרטיבית הן באירופה והן בארה"ב. מציאות זאת מאפשרת בחינה של חלופות ממשיות ומעשיות למציאות הקפיטליסטית הנוכחית.

 ***

את המשמעות של המודל הקואופרטיבי ניתן להבין באמצעות בחינה יסודית של הגדרת הקואופרטיב כפי שנוסחה בוועידה העולמית של ברית הקואופרציה העולמית בשנת 1995:

 
הקואופרטיב הוא התאגדות עצמאית של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צרכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלות המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית.
 

הקואופרטיב הינו התאגדות עצמאית של בני אדם. לא ניתן לארגן לאחרים את הקואופרטיב שלהם. אפשר לסייע להם לארגן את עצמם. ההתארגנות העצמית והחופשית של בני אדם היא לב ליבה של החוויה והמעשה הקואופרטיביים. אם בני אדם אינם רוצים ליטול לידיהם את גורלם ולארגן לעצמם פתרונות לצרכיהם ורצונותיהם אזי פעילים חברתיים אינם יכולים לעשות כך במקומם. בניגוד לשיח המקובל אין באפשרות פעילים "להעצים" קהילות או קבוצות שונות. פעילים קואופרטיביים יכולים לסייע לחבריהם להעצים את עצמם. ההתארגנות העצמית השואפת לאפשר לאנשים לפעול יחד להעצים את עצמם הוא התנאי הראשון למאבק נגד המשטר הקפיטליסטי.

 
ומה היא המשמעות של העצמה עצמית? בני אדם שואפים לספק את צרכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים. השיח הקפיטליסטי שואף להציג את המציאות האנושית כמערכת של תחומי חיים שונים ונפרדים שאין ביניהם קשר אמיץ והכרחי. אנו מתחנכים לחשוב על עצמנו כגבר או אישה, הורה, בעל מקצוע, שותף בקהילה דתית, חבר מפלגה או ארגון אזרחי נוסף וכן הלאה. מטרת הצגת המציאות הזאת להחליש את היכולת לפתח כושר ניתוח המשלב את חלקי המציאות לתובנה בעזרתה ניתן יהיה לדמיין ולפעול למען מציאות אחרת. אבל אפשר לבצע ניסוי חשיבה פשוט: דמיין מטבע של עשרה שקלים. שני הצדדים שונים ואין ביניהם דמיון. אבל אם ננסה להפריד בין צדדי המטבע הוא יפסיק להתקיים כמטבע. המציאות האנושית אכן מורכבת מפנים רבות אך איננו יכולים להפריד ביניהם ומימושם המלא מתאפשר רק אם נראה בהם כלים שלובים. התנועה הקואופרטיבית במיטבה מכירה בכך ועל כן היא רואה חובה להגדיר את תחום פעילותה כמלוא הקשת המאוחדת של החוויה האנושית. פיתוח גישה זאת למציאות הקיימת מערער בהכרח את הבסיס הרעיוני הבסיסי של המשטר הקפיטליסטי.

  ***

איך מספקים את הצרכים הרב גוניים של ציבור? פועלים באמצעות מיזם עסקי בבעלות משותפת ובשליטה דמוקרטית. הקואופרטיב הוא מיזם עסקי השואף למקסם רווחים. בקרב פעילים חברתיים שונים יש קושי להפנים עובדה זאת. הרי עסקים במציאות קפיטליסטית הם כלי לניצול ונישול של יחידים וקהילות שלמות. אכן זה נכון לגבי עסקים קפיטליסטיים רבים ולעיתים נכון גם לגבי תאגידים קואופרטיביים מסוימים. אם כן מה ההבדל בין תאגיד קואופרטיבי לבין תאגיד בבעלות פרטית? ההבדל אינו נמצא בעצם השאיפה לייצר רווחים. ההבדל הוא בתפקיד הרווח במיזם העסקי. בתאגיד קפיטליסטי הרווח הוא המטרה. בתאגיד קואופרטיבי הרווח הוא האמצעי.

 
המטרה היא העצמה עצמית של חברי הקואופרטיב. סיפוק צרכים והתעצמות מחייבים השגת משאבים שונים, וביניהם גם משאבים כספיים. במציאות הנוכחית בני אדם השואפים לעצמאות ושליטה עצמית על גורלם חייבים לייצר לעצמם את המשאבים הכספיים הנדרשים. הניסיון מלמד שיחד ניתן להשיג יותר. לכן החשיבות של הבעלות המשותפת על המיזם העסקי. אבל אם בני אדם רוצים לשלוט במקצת בגורמים המשפיעים על חייהם ולפעול להעצים את עצמם אזי השליטה במיזם המשותף חייבת להתנהל בצורה דמוקרטית.

 
שליטה דמוקרטית חורגת הרבה מעבר להשתתפות בבחירות לכנסת והצבעה באסיפת בעלי מניות של חברה עסקית פרטית. דמוקרטיה מתייחסת בראש ובראשונה לאפשרות שבני אדם אכן יוכלו לעצב את תנאי קיומם בצורה מודעת וחופשית. בחירות לכנסת הן כלי חשוב בקיום משטר דמוקרטי. לא פחות חשוב היא האפשרות לעצב ולו במקצת את תנאי המחיה הבסיסיים שלנו. הקואופרטיב נועד ליצור תנאים מאפשרים אך לא מספקים בהקשר זה וזאת בניגוד מוחלט לרעיון והמעשה הקפיטליסטי. 

   
***  

הקואופרטיב במימושו המלא מציג, אם כן, חלופה למשטר החברתי הכלכלי הקיים. אבל אין להתעלם מהקשיים במימוש חלופה זאת. בניגוד למציאות בישראל, המשק הקואופרטיבי הבינלאומי צומח ומגיע להיקפים משמעותיים ביותר. ניתוח יסודי של דוחות כספיים מבוקרים שנעשה לאחרונה על ידי ברית הקואופרציה העולמית מגלה שהמחזור העסקי המצרפי של 300 התאגידים הקואופרטיביים הגדולים בעולם מגיע ל-1.3 טריליון דולר. סכום זה שווה לתוצר הלאומי המקומי של ספרד, הכלכלה מספר 13 בגודלה בעולם. אבל היקפם של רוב התאגידים הקואופרטיביים המוצלחים קטן בהרבה. על מנת להשיג יתרונות לגודל המתחייבים מתחרות מוצלחת במשק הקפיטליסטי יש צורך לארגן שיתופי פעולה בין קואופרטיבים.


ניסיונות מסוג זה הם מעטים. בנוסף, השמירה על הליכי קבלת החלטות דמוקרטיים היא קשה ומסובכת אם הקואופרטיב מגיע למימדים גדולים של אלפי חברים; תאגידים קואופרטיביים מוצלחים נתקלים בקשיים רציניים בניסיונם לגייס מימון לפיתוח עסקי בלי לוותר על מהותם הקואופרטיבית מול ספקי אשראי משמעותיים; מנהלים קואופרטיבים רבים מפנימים את מערכת הערכים של עמיתיהם בעולם העסקים ומפנים את גבם למהות הקואופרטיבית של תפקידם; נקודה אחרונה וחשובה - המערכת הקואופרטיבית איננה משנה את העובדה שחיסול המשטר הקפיטליסטי ובניית חלופה סוציאליסטית ראויה יחייבו פעילות פוליטית מאורגנת לתפיסת השלטון, וגם לא בטוח שהיא מקדמת מטרה זו באופן ישיר.

 
למרות קשיים אלה העולם הקואופרטיבי מהווה תשתית למשק מודרני חלופי. איננו חייבים לדמיין מערכת אוטופית שתחליף את המשטר הקפיטליסטי. אנחנו חייבים לבחון את המערכות הקיימות ולגלות את העוצמות הגלומות בהן.

 
רייפי גולדמן הוא חבר קיבוץ אורים ומנהל המרכז לפיתוח קואופרטיבי דוא"ל:
rafig@nisped.org.il

 
המאמר מתוך גיליון 46 של "חברה"

 

נכתב בתאריך
13/12/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו