עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מסע בנפשו של הקיבוץ

מסע בנפשו של הקיבוץ

מאת אבישי גרוסמן, 9/11/2010

 

הרוח הדיפרנציאלית שסחפה קיבוצים רבים, התמתנה. מתברר, שמחוז החפץ אליו הובילו, הקיבוץ המעמדי, גם בו כמו בקיבוץ השיתופי מתגלים קשיים

 

מה באמת רוצים רוב חברי הקיבוץ: שינוי דיפרנציאלי באורחות החיים, או להישאר במציאות הקיימת עם שינויים שאינם סותרים את עקרונות התפיסה השיתופית? שאלה זאת הפנתה אלי חברתי משכבר הימים, בעודנו מרימים כוסית לכבוד חתן וכלה שזה עתה באו בברית הנישואין. הרהרתי ביני לבין עצמי ותשובתי התקשתה לבקוע. ימים אחדים מאוחר יותר ניסיתי לנסח לעצמי, מדוע כל-כך קשה לי להשיב על השאלה, שלכאורה התשובה עליה אמורה להיות פשוטה וברורה.

 

"נעים בהיסוס ובתנועת זיג-זג"

 

עלעול מקרי בספר הוליך אותי אל השורות, שסייעו לי להבין את הקושי להשיב לשואלת תשובה, שיהיה בה ממד של אמינות. וכך כותב הפרופסור אביעד קליינברג: "... אחרי הכול, מה שמפעיל אדם ברגע ב' אינו בהכרח מה שמפעיל אותו ברגע א'. יש שמתוך לא לשמה מגיעים לידי עשייה לשמה, ויש שהכבוד והכוח, ההרגל והעייפות, שוחקים את הכוונות הטהורות. אנשים אינם מצייתים לתוויות חדות וברורות, אלא נעים בהיסוס ובתנועת זיג-זג בין תוויות שונות. בכל רגע נתון פעולותיהם מבטאות את מאזן הדחפים והנסיבות התקף לסיטואציה קונקרטית וחד פעמית" (לקוח מתוך הספר: "רגל החזיר של האח ג'ינפרו"). קביעתו של פרופסור אביעד קליינברג תואמת למספר תובנות, אליהן הגעתי במהלך השנים הרבות בהן אני מנסה להבין את ההתנהגות האנושית, ובמיוחד זאת המתקיימת במסגרת החברה הקיבוצית.

 

א.    העצמת החסרונות
היתרונות של השיטה הקיימת נתפסים על ידי רוב חברי הקיבוץ כמובנים מאליהם. החסרונות, לעומת זאת, מועצמים במידה גדולה ביותר.

ב.     עמדה התלויה במצב
כאשר מתקיימות בחברה עמדות מנוגדות בנושאים מסוימים, רוב בני האדם נמצאים בתווך ועמדתם לגבי הנושאים העומדים להכרעה אינה יציבה וברורה. פעם נראה להם, שעמדה זאת צודקת, ולאחר מכן, במציאות אחרת, הם יכולים לתמוך בעמדה מנוגדת. עמדתם של רבים היא תלוית מצב קונקרטי, המכיל בתוכו אמונות שונות, רגשות ואינטרסים מתחומים שונים ומגוונים.

ג.      זבנג וגמרנו
נטייה אנושית נפוצה היא ללכת אחרי אנשים בעלי כריזמה, רהוטי דיבור, המביאים לידי ביטוי עמדות נחרצות המצוירות בשחור ולבן. דיבור מהוסס, מגומגם, הרואה את הצדדים השונים של השאלה העומדת לדיון, מרתיע רבים ואינו מושך לתמוך בבעלי דעה זאת. רבים רוצים לסגור עניין, בבחינת זבנג וגמרנו, ורק שלא יעייפו אותם בדיונים ארוכים הנוגעים בשאלות של צדק וערכים.

ד.     הבטחות החדש
החדש תמיד מבטיח, בעוד הקיים והמוכר נתפס כעוד מאותו הדבר. ומי לא רוצה שהבטחות הגלומות בחדש אכן יתקיימו בפועל?

ה.     רוח התקופה
במציאות אנושית מורכבת ועמומה יש לבעלי יכולת ביטוי בכתב, ובעיקר בעל פה, השפעה גדולה על הקוראים והמאזינים לדבריהם. וזאת בתנאי שהדברים הנשמעים הם ברוח הזמן, שנוצרת במידה רבה גם על ידי הדוברים עצמם. נואמים גדולים, המשמיעים דברים הנוגדים את רוח התקופה, אין ביכולתם להשפיע על המאזינים להם.

ו.      דימוי הקיבוץ "המיושן"
בשנות התשעים של המאה שעברה, וגם בתחילת העשור של האלף השלישי, רוח הזמן נשבה לכיוון ייאוש מפעילות קולקטיבית ודגש על אחריות אישית, שאינה תלויה במסגרות חברתיות. הקיבוץ, כמסגרת חברתית, נתפס כמיושן וחסר יכולת קיום לאורך שנים.

ז.      ההיסחפות ברוח הגדולה
רבים מתומכי השינוי הדיפרנציאלי הצטיינו ביכולת ביטוי בכתב ובעל פה, וביכולתם זאת ביטאו את רוח הזמן והעצימו את ביטויו. קיבוצים רבים נסחפו ברוח הגדולה שבאה לידי ביטוי בדבריהם של ההולכים בראשה.

ח.    סימני קריאה הנוגעים בסימני שאלה
בשנים האחרונות הרוח נושבת בצורה מתונה הרבה יותר וגם דובריה נשמעים ברהיטות קטנה יותר. מתברר, שמחוז החפץ אליו הובילו, הקיבוץ המעמדי, גם בו כמו בקיבוץ השיתופי מתגלים קשיים. וכידוע, מחוז חפץ שהפך לממשות וסימני הקריאה נוגעים בו בסימני השאלה, וכאשר אלה נוגעים האחד בשני גם גדולי הנואמים והכותבים מתקשים להשמיע אמירות ברורות ונחרצות.

ט.     האם כיוון הרוח משתנה
האם כיוון רוח הזמן עומד להשתנות? האם מה שנתפס כדרך המלך הולך להשתנות?

י.      המעשה לפני המלים
על תומכי הקיבוץ המתנהל על פי העקרונות השיתופיים לעשות את כל שביכולתם כדי לסייע לשינוי הזה להתרחש. והדרך להשיג את היעד הזה אינה קלה כלל ועיקר. היא מחייבת שמירה קפדנית על אורחות חיים הבנויים על ערבות הדדית כמעט מלאה, הצנע לכת, הידברות בגובה העיניים וקיום קפדני של נורמת התנהגות של דוגמה אישית.

 

לצד הצווים הפנימיים הללו חיוני שהקיבוץ כקולקטיב, וחבריו כאזרחי המדינה, יהיו מוכנים לתרום למשימות שהן מעבר לאינטרס המצומצם שלהם. המעשה צריך לעמוד לפני המילים הבאות להלל ולשבח אותו. האם נשאר בנו עדיין הכוח והרצון לעמוד באתגרים אלה?

 

פורסם ב"במקום" מס' 21

 

למאמרים של אבישי גרוסמן
נכתב בתאריך
9/11/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו