עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

רייטינג ותו לא

רייטינג ותו לא

מאת פלג מור, 9/9/2010

 

מה שיישאר מחגיגות המאה הדביקות שארגנה מזכירות התנועה הקיבוצית זה המווווו של הפרה חמדה המשמש קדימון לחידת חמיצר

 

מאה שנה מלאו לתנועה הקיבוצית. המטה השיתופי מקדיש לכך את הכנס השנתי המסורתי שלו, תחת הכותרת "מאה שנות קיבוץ ומאה שנים נוספות של שיתוף".

 

מובטחים כרגיל, המליאה, קבוצות הדיון, הסיכומים, מידת מה של חיבוטי נפש והלקאה עצמית, התלבטות על המשך הדרך...

 

גם התנועה הקיבוצית הרשמית מציינת מאה שנה. היא עושה זאת בעזרתם של כמה ערבי שירה דביקים ופתטיים ובעזרת גולת הכותרת - חידון נושא פרסים.

 

התנועה שמייסדיה חרטו על דגלה את שוויון ערך האדם כערך בסיסי המנותק לחלוטין מיכולתו החומרית כלכלית בשוק התחרותי, נוהגת כחברה מסחרית המייצרת מכוניות או אבקות כביסה השואפת להגדיל את המכירות.

 

בעוד המטה השיתופי, המואשם תדיר בכך שאינו קורא נכון את המפה ועוסק בנושאי קיבוץ שכבר מזמן אבד עליהם הכלח עומס על כתפיו הדלות את שאלות המהות הקשות בקשר לדרכה העתידית של תנועה הקיבוצית והרעיון הקיבוצי, התנועה הקיבוצית בחרה להפנות מבטה אחורה, לשים בחלון הראווה של חגיגות המאה ערבי שירה המתרפקים על מציאות רחוקה שנסתיימה כבר לפני עשרות שנים וחידון נושא פרסים העוסק באירועי העבר. את הפרסום הרדיופוני לאותו חידון נלעג, שבעצם קיומו מפחית ומרדד את דמותו הייחודית של הקיבוץ, מקדימה נערתה של חמדה הפרה, האמורה כנראה לאפיין חיי קיבוץ.

***

כל מי שיש לו היכרות כלשהי עם חיי הקיבוץ המודרני יודע שהפרה והרפת כבר מזמן אינם מאפייניו, חבר הקיבוץ המצוי בדרך כלל אינו רואה את הרפת או שומע את קולותיה אלא אם כן היא מקום עבודתו. הצגת הפרה כמאפיין קיבוצי שייכת בימינו לתחום הסטירה, לעיתים זו שנועדה ללעוג ולהגחיך את דמות הקיבוץ ולהציגו כמהות אנכרוניסטית.

 

האם התנועה הקיבוצית הרשמית מתביישת בשינוי שהתחולל בשנים האחרונות בקיבוצים, בין השאר בעזרתה, ובתוצאותיו? האם זו הסיבה בגללה מציגים לציבור הרחב תמונה אנכרוניסטית של קיבוצי התנועה והנעשה בהם?

 

בעטיו של שינוי זה חלה תמורה בסיסית בהוויית היסוד של חיי הקיבוץ. אמיתות שליוו אותנו שנים אינן תקפות עוד.

 

דבר לא נאמר על כך לציבור הרחב. להיפך, נעשה ניסיון ליצור רושם כאילו עולם כמנהגו נוהג, שום שינוי בעל משמעות לא אירע. בזמנו ניסה מזכיר התנועה לשכנע את הציבור הרחב בדבר ההבל הבא כשטען: "הקיבוצים הפריטו אולי את הכלכלה אבל לא את הערכים".

***

שנים רבות רווחה בציבור הישראלי תדמית חיובית בסיסית של הקיבוץ שתאמה במידה רבה את מהותו האמיתית, תדמית שכמוה לא ישיג אף פרסומאי, גם לא בעזרתה של חמדה הפרה ותקציב פרסום גדול של הלקוח. למשל, המושג חבר קיבוץ. למושג זה נקשרה גאוות יחידה, תדמית של אדם עובד נקי כפיים, יושר וצניעות, אליטה משרתת. אחרי מאה שנות, ובעקבות 'השינוי' אותו עברו מרבית הקיבוצים, חבר קיבוץ אמיתי הוא זן ההולך ונכחד, חברי אמת לאגודה השיתופית אינם נקלטים עוד ברוב הקיבוצים. 'הצמיחה הדמוגרפית' החליפה את 'הקליטה לחברות' והכניסה לחצר הקיבוץ תושבים למיניהם וחברים ששותפתם חלקית בלבד. כמה מהשמות שניתנו להסדרי חברות זו מעוררי גיחוך ממש

 

וניכר בהם הניסיון להוכיח כלפי חוץ כאילו דבר לא השתנה. בפועל ערכו של המושג חבר קיבוץ נחלש מאד והיטשטש.

 

עוד חלק מתדמיתו הרווחת בציבור במשך השנים של הקיבוץ היתה ההכרה כי בצורת חיים מיוחדת זו בנו של הפועל/החבר הפשוט/החצרן מקבל מהקיבוץ בדיוק כפי שמקבל בנו של המנהל. עירוניים שלא ידעו שום דבר נוסף על הקיבוץ ואורח חייו, גם כאלה שכף רגלם

 

מעולם לא דרכה בו, ידעו בבירור את האמיתה הבסיסית הזו. כעבור מאה שנות התפרקה החבילה הקיבוצית למעמדות בדיוק כמו העולם הסובב אותה - יש ילדים של חברים עשירים שתנאי חייהם בהתאם ויש שלא.

 

התנועה הקיבוצית לא מגיעה לשנתה המאה עם אותם ערכים שהיו סימן ההיכר שלה שנים רבות. אולי בכלל אין זו יותר אותה 'תנועה קיבוצית'.

 

מי המעוניין להסתיר זאת מהציבור הרחב ומדוע?

 
למאמרים של פלג מור
נכתב בתאריך
9/9/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו