|
שיתופי - חדשני / נ... נח... נחמ... נחמן מהקיבוץ אורי הייטנר, 8/9/2010 "להתכנסות זאת בראש השנה קוראים חסידי ברסלב בשם ' למה הוא סיפר שבהיותו בירושלים נקלע שם בין חסידי ברסלב, ופגישתו עם חסידים אלה הייתה לו בבחינת חוויה עמוקה ביותר. בהתלהבות דיבר אותו חבר, שכן הייתה לו חסידות ברסלב בבחינת עכשיו הם מת *** יערי ממשיך, בדבריו ב"ספר העלייה השלישית" (עמ' 889-890) לפתח את רעיון הקשר בין יותר מקורטוב של עבודה זרה, יש במנהג הפופולארי וההמוני (תרתי משמע) להשתטח על קברו של ר' נחמן מברסלב באומן, כסגולה למילוי משאלות, כמו גם בססמה נ.. נח... וכו'. אך בתורותיו ואגדותיו של רבי נחמן (1772-1811) נינו של הבעל שם טוב ומייסדה של חסידות ברסלב, יש יותר מניצוץ של גאונות וממוסרו יכולים אנו ללמוד הרבה על חיינו. מאחר ו" *** פעם אחת היו כת אחת שהיו חוקרים: באשר שכל חיה יש לה צל מיוחד, שבזה הצל דיקא [דווקא] היא רוצה לנוח שם. וכן יש צל מיוחד לכל חיה וחיה. כי כל חיה וחיה בוחרת לה איזה צל, ובאותו הצל דיקא היא רוצה לשכון שם, כפי הצל המיוחד לה. וכן יש לכל עוף ועוף ענף מיוחד, שבאותו הענף דיקא הוא רוצה לשכון. ועל כן חקרו אם יכולים למצוא אילן כזה, אשר בצלו ישכנו כל החיות. שכל החיות יהיו בוחרים ויתרצו לשכון בצל אותו האילן, ועל ענפיו (של אותו האילן) ישכנו כל צפרי שמיא. וחקרו שנמצא אילן כזה, ורצו לילך לשם אל אותו האילן. כי העונג המופלא שיש שם אצל אותו האילן אין לשער. כי יש שם כל העופות וכל החיות, ושם אין שום הזק משום חיה. וכל החיות וכו' מעורבים שם, וכולם מ רבי נחמן לא התעניין במדע. הכת עליה הוא כותב, אינה קבוצת מחקר המחפשת עץ מסוים. מדובר בכת - חברה - קבוצה - ק וחקרו לאיזה צד צריכים לילך לבוא אל אותו האילן. ונפל מחלוקת ביניהם על זה, ולא היה מכריע ביניהם. כי זה אמר שצריכים לילך לצד פלוני למזרח, וזה אמר למערב, וזה אמר לכאן וזה לכאן וכו'. עד שלא היו יכולים להכריע לאיזה צד צריכים לילך לבוא אל אותו האילן: איך ובא חכם אחד, ואמר להם: למה אתם חוקרים באיזה צד לילך אל האילן, חקרו מתחלה מי ומי האנשים שיכולים לבוא אל אותו האילן. כי אל אותו האילן לאו כל אדם יכול לבוא אצלו, כי אם מי שיש לו המידות של האילן. בואו נניח לרגע בצד את התיאוריות, אמר האיש החכם. הדרך חשובה מאוד, אך חשובים יותר האנשים. נניח שתצליחו לכופף אלה את ידיו של אלה – מי ערב לכם שתצליחו להגיע למטרה? האם ההרכב החברתי שלכם הוא כזה המאפשר כלל להגיע למטרה? האם במצב החברתי שלכם, תוכלו להשיג את המטרה? והוא כי זה האילן יש לו שלשה שורשים: שורש אחד הוא אמונה, והשני הוא יראה, והשלישי הוא עניוות. ואמת הוא גוף האילן. ומשם יוצאים ענפים. ועל כן אי אפשר לבוא אל האילן, כי אם מי שיש בו מידות הללו הנ"ל. לפני שאתם מחפשים את המטרה, אמר החכם, עבדו על מידותיכם. אם תצליחו בכך, הדרך להגיע למטרה תהיה ברורה וקלה. אם לא תצליחו - חבל על כל המאמץ. המידות הנחוצות הן אמונה, יראה, ענווה ואמת. ואילו הכת הנ"ל היה ביניהם אחדות גדול מאד, ולא רצו להתפרד זה מזה, שקצתם ילכו אל האילן וקצתם יישארו. כי לא היו כולם ראויים לבוא אל האילן, כי לא נמצא ביניהם כי אם קצתם שהיו בהם מידות הנ"ל. אבל השאר לא היו בהם אלו המידות. ועל כן נתעכבו כולם, עד שיהיו יגעים וטורחים שאר אנשי הכת הנ"ל, עד שיהיו בהם גם כן המידות הנ"ל. כדי שיהיו כולם ראויים לבוא אל האילן. וכן עשו. ויגעו וטרחו עד שבאו כולם לאלו המידות הנ"ל. ואזי, כשבאו כולם לאלו המידות הנ"ל, אזי באו כולם על דעת אחת, והסכימו כולם על דרך אחת לילך באותו דרך אל האילן הנ"ל, והלכו כולם: הקבוצה הרימה את הכפפה. חבריה קלטו את הניסיון שהחכם העמיד בפניהם. אם החזקים שבתוכם, בעלי המידות, יאמרו שנמאס להם לשאת על גבם את החלשים, בעצם הכרעתם זו הם מכריזים שאין בהם הענווה, שהיא תנאי הכרחי להגיע למטרה. לכן, יש להעמיד בראש סדר העדיפויות את האחדות, את היכולת להגיע כולם יחד למטרה. החלשים יותר, אלה שאינם בעלי המידות הנחוצות, הבינו שכדי לצאת מן המבוי הסתום עליהם להשתפר, להתקדם וללמוד. הקבוצה העמידה בראש סדר העדיפויות שלה את האחדות - כל אחד מחבריה הבין שעליו לצאת מנקודת המוצא המקורית שלו וללכת לקראת חבריו. הבעיה היא, שגזע העץ, הבסיס עליו מושתתת אותה חברת מופת היא האמת ואחד משורשיה הוא האמונה. והרי כבר נוכחנו שהקבוצה הטרוגנית ויש בתוכה אמיתות ואמונות שונות. וכאן קרה הבלתי יאומן - החברים הבינו שיש הבדל בין האמת הקבוצתית והאמונה הקבוצתית לאמת הפרטית ולאמונה הפרטית. במצב של מחלוקת, התבצרות של כל אחד באמת ובאמונה שלו יתקעו את החברה. וגם אם כל אחד משוכנע באמונתו - חוכמת היחד היא היכולת ליצור אמת חדשה, המשותפת לבעלי המחלוקת. והלכו איזה זמן עד שהיו רואים (מרחוק) את האילן. ואכן, כאשר הלכו יחד, בדרכם המוסכמת, הצליחו להתגבר על המשבר ולהגיע למטרה. *** והסתכלו וראו, והנה אין האילן עומד במקום כלל. כי אין לאילן מקום כלל. ומאחר שאין לו מקום, איך אפשר לבוא אליו? וכאן חלה תפנית בעלילה. כאשר כבר הגיעו למטרה, התברר שזו פטה מורגנה. כאשר מתקרבים לעץ, הוא מתרחק. מה ניתן להסיק מכך? אוטופיה, היא מילה יוונית שמשמעותה - אי מקום. אין מקום כזה. לעולם לא יגיע האדם למקום המושלם. התחושה של השלמות עלולה לנוון אדם וחברה, כי היא תגרום להם לנסות להפסיק להשתפר, לעבוד על עצמם, לבחון את עצמם. והרי תמיד יש עוד לאן לשאוף והשמים הם הגבול. העיקר הוא להתבסס על האמת, האמונה, היראה והענווה, לשמור על האחדות, ולהמשיך לחתור לאוטופיה, לחברה הטובה ביותר. ואף שלעולם אי אפשר להגשים אוטופיה – אף פעם אי אפשר להגיע לצדק המושלם, לחירות המושלמת, לשוויון המושלם, לאחווה המושלמת; אף על פי כן לעולם אסור להתייאש מלנסות להגשים את האוטופיה. גם אם האוטופיה בלתי ניתנת להשגה, אסור לעולם לוותר על האוטופיזם, החתירה לאוטופיה. *** עד כאן רבי נחמן, ואסיים בסיפור מפורסם של האדמו"ר מצאנז, כפי שסיפר אותו יהודה יערי ב"ספר העלייה השלישית": "פעם אחת היה איש מהלך ביער ובהיותו מהלך תעה ואיבד את הדרך. הלך והלך זמן רב בין עבי העצים וביקש דרך לצאת. והנה, ראה פתאום איש בא לקראתו. ניגש אל האיש ואמר לו: 'זה זמן רב שאני תועה ביער הזה ואיני יודע איך לצאת ממנו. שמא תוכל אתה להורות לי את הדרך'. אמר לו האיש: 'כמוני כמוך תועה ביער, לא אוכל להורות לך את הדרך. רק דבר אחד אוכל לומר לך: דרך זו, שאני בא ממנה, אל תלך בה, כי שם תועים..'". ומסכם יהודה יערי במלאת 40 שנה לעליה השלישית: "גם אנו תעינו לא פעם אחת בדרכנו. דרכנו הייתה מלאה חתחתים ומכשולים, פעמים התגברנו עליהם ופעמים לא התגברנו עליהם. אבל חתחתים ומכשולים שבדרכנו לא אנו זרענו אותם ואין אנו אחראים להם. וכיום הזה, אילו שאל אותי מישהו, כלומר, אילו שאל אותי
|
