עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פדרציה במקום מעגלים

פדרציה במקום מעגלים

מאת עזרא דלומי, 23/8/2010

 

הצגת יכולת ההשפעה הממתנת של המטה השיתופי על תהליכי הפרטה המתחוללים בתנועה ובקיבוצים, כסיבה להמשיך במבנה התנועתי הקיים - חוטאת לעובדות. אלה נקבעות וממוסמרות ברגע שמחליטים על הפרטת מערכת השכר

 

לפני כעשר שנים סיקרתי מפגש של אנשי "קיבוץ עתיד", שהתקיים בשפיים. מדובר היה בהתארגנות של קבוצת חברים ופעילים תנועתיים, שחתרה לקידום תהליכי ההפרטה בקיבוצים. השם "קיבוץ עתיד" לא נבחר במקרה. הוא היה תשובה מחורזת ל"קיבוץ תמיד" – גוף שהקימו עוד קודם לכן תומכי הקיבוץ השיתופי כדי להיאבק על דרכם. לוויכוח על השמות ו"המותגים", המתקיים היום בין "הקיבוץ השיתופי" ל"קיבוץ המעמדי", היה גלגול קודם.

 

במפגש עצמו ביקש המנחה, יאיר שביט מנען, מן החברים "לחלום" את הקיבוץ שהוא משאת נפשם: למה הם כמהים? מה הם רואים בעני רוחם? סימולציה כזו מייצרת פנטזיות החושפות משאלות לב כמוסות ואת המקום שאנשים רוצים להגיע אליו, כאשר הכול כאילו פתוח - אין סייגים, אין מגבלות אין יריבים.

 

החלומות התחילו לרוץ והמוחות - לסעור: מקואופרטיב ארצי ועד אשכול של קהילות ועד יישוב עם כללי מינימום של "לא תרצח ולא תגנוב". עוד דברים מן הסוג הזה.

***

במבט לאחור, נראה כי "חלומו" של המשתתף נתן טל - אחד משני מזכירי התנועה דאז - ניבא יותר מהאחרים את מה שעתיד להיקרא "הקיבוץ המתחדש". טל רצה קיבוץ שבו יפסיקו להתעסק עם פערי השכר בין החברים ויסתפקו בקביעת "רצפה" להבטחת קיומם של מעוטי ההכנסה ושל הנצרכים: רצפה - כן, תקרה - לא ("הקיבוץ", 25.1.2001).

 

ואכן, כשדנים בשאלה מה באמת נשתנה בקיבוץ, מהי ליבת השינוי, הגרעין שהכול נע סביבו, אין ספק שהתשובה היא פירוק מערכת התקציב השוויוני. מחברה שחתרה לשוויוניות - לא תמיד בהצלחה, תמיד היו חריגים - היא הפכה לחברת פערים. חברה שחילקה את הכנסותיה באופן שווה, החלה לחלקן באופן מעמדי: יש מעמד של חבר-מנהל ומעמד של חבר-פועל.

 

נשתנו עוד דברים: יש יותר עובדי חוץ, יש פחות מוסדות ציבור, יש יותר תושבים, אין קבלה לחברות במובן הקלאסי, אבל אלה הם גלי הדף; מעגלים שניים ושלישיים של שינוי המערכת התקציבית. התקציב השוויוני הוא החומרה, השאר זה התוכנה.

 

גל הדף נוסף, גדול במימדיו, הוא שיוך הדירות, שנועד לתת "נכס ביד", למי שחלוקת השכר החדשה לא היטיבה עימם - בעיקר בני החמישים ומעלה. לחלוקה זו היה חלק בהנעת תהליך השיוך שבעקבותיו נעצרה הקליטה לחברות. זהו מעגל בתוך מעגל בתוך מעגל.

***

הדברים הללו נכתבים בעיקר בתגובה לניסיונות של המטה השיתופי לאחוז את החבל בשני קצותיו: לניסיונות האלה קוראים תנועה בתוך תנועה, תנועה של מעגלים ועוד כיו"ב. הניסיונות האלה כוללים גם את המאמצים ההרואיים לשווק בקיבוצים המופרטים שינויים שיתופיים כגון התקנון הרדום וקרנות המילואים, כאילו כדי לומר שישנו "שינוי אחר", בעל תו כשרות.

 

לא, בעיני רוב מי שרוצה שינוי, אין "שינוי אחר". שינוי הוא קודם כל ובעיקר הפרטת מערכת השכר. עד שזו לא הושגה - זה לא נקרא "שינוי". זו הסיבה ליחס המבטל של המפריטים כלפי כל שינוי שנעשה בקיבוץ השיתופי, בין אם הוא שיא ההצלחה, בין אם לא. שינוי הוא שינוי, רק אם יש בו הפרטת שכר. מי שעייף משיתוף ושוויון, לא רוצה אותם בפוזיציה אחרת. לא מעניין אותו שינוי שמותיר על כנה את מערכת השכר השוויונית.

 

***

הצגת יכולת ההשפעה הממתנת של המטה השיתופי על תהליכי הפרטה המתחוללים בתנועה ובקיבוצים, כסיבה להמשיך במבנה התנועתי הקיים - חוטאת לעובדות. אלה נקבעות וממוסמרות ברגע שמתקבלת ההחלטה על שבירת המערכת השוויונית. מהפרטה זו נגזרים, באופן בלתי נמנע כמעט, השינויים האחרים. לפיכך, קריאה של מזכירות התנועה "לחזור לקלוט חברים" במקום תושבים, תיענה בדיוק כמו שנענתה הקריאה לקביעת תקרה של פי שלושה לפערי השכר. למה?! כי היא נוגדת את ההיגיון הפנימי של תהליך ההפרטה. כי כשמשייכים דירות, אין אינטרס לקלוט חברים-חברים. זה בדיוק כמו שמזכירות התנועה תכריז על הצורך להגדיל את גובה המס כדי להרחיב את היקף פעילותה. האם מישהו מהקיבוצים המופרטים יסכים לכך? על הגיונו הפנימי של התהליך הזה ניתן ללמוד גם מכך שכל קיבוצי המודל המשולב, של ההפרטה רכה, גלשו להפרטה מלאה.

***

ישנם הגורסים אחדות בכל מחיר, בין השאר כלקח מן "הפילוג ההוא", שהוביל לתהומות עמוקים. עימם קשה להתווכח. אבל מי שטוען שהמבנה תנועתי הנוכחי עדיף ומאפשר בלימה או האטה של תהליכי ההפרטה, טועה ומטעה. המטה השיתופי צריך ליזום מהלך שיוביל למבנה פדרטיבי שישקף את ההבדלים בתעודות הזהות הרעיוניות ויאפשר הסדרי מיסוי עצמאיים שימנעו את מופעי הקבצנות השנתיים שלו. נכון לשתף פעולה במקומות שהאינטרסים חובקים זה את זה - במשימות, במחלקה משפטית, במחוז הפוליטי; נכון להיפרד במקומות שהרעיונות נפרדו: במחלקת קליטה, במחלקת דור צעיר, בליווי האזורי. מהלך כזה מתבקש על-פי ההיגיון, לא כהתרסה נגד השינויים וההפרטות שלגיטימי להחליט עליהם. מהלך כזה עשוי למנוע מעוד קיבוצים שיתופיים להיות שיתופיים רק עד להודעה חדשה.

 

מתוך במקום מס' 19

 
למאמרים של עזרא דלומי
נכתב בתאריך
23/8/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו