עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הלהיט הקיבוצי החדש

הלהיט הקיבוצי החדש

מאת פלג מור, 8/8/2010

 

מעניין מה ברל היה אומר על כך שכל מה שנותר מהיחד הקיבוצי הוא התפילה השבועית בבית הכנסת

 

אחרית משמחת ומרוממת רוח נמצאה לתנועה הקיבוצית במלאות לה מאה שנה - יש מי שמכיר בחברים בה, סוף-סוף, כיהודים. אם נדייק, לפחות הוכרו ככאלה חברי שדות ים, ראש הנקרה וגשר הזיו. עיתונאי חרדי מ"יתד נאמן", מאותם דתיים הנושאים תדיר באמתחתם מד יהודים ויהדות - לקבוע בעזרתו מי עומד בקריטריונים ליהדות כשרה ומי לא - סייר בשלושת הקיבוצים הנ"ל, חזר נלהב ונפעם מבתי הכנסת שבהם, והגיע למסקנה כי בבנייתם בישובים אלה נמצאה התשובה לשאלתו הנושנה של הרב שך לאנשי הקיבוצים "במה אתם יהודים"? (בחצי היום השישי, רשת ב', 19/02/10, טור אישי של בני רבינוביץ').

 

לא עמדה להם לחברי הקיבוצים תרומתם להקמת מדינת ישראל, לחוסנה הכלכלי, לשמירת גבולותיה, אפילו לא חלקם הרב בקיום מצוות ישובה של ארץ ישראל השקולה, כידוע, כנגד כל המצוות שבתורה - מה שלא עשו כל אלה במשך עשרות שנים עשה באחת בית הכנסת.

 

מרבית חברי הקיבוצים פנו לאחרונה לאורח חיים קונפורמי, התואם את זה של רוב החברה הישראלית ומשילים מעל עצמם את תווי ההיכר הייחודיים לקיבוץ; הם בוודאי ישמחו לדעת כי גם בתחום זה נכנסו לתחום הנורמה ונמצאו סוף-סוף ראויים לקבלת תו התקן 'יהודי'.

 

האם היה לנו בתנועה הקיבוצית קרוב יותר מברל, באישיותו וביחס אליו, כאל "רב"?

 

השאלה "מה ברל אומר?" בכל הנוגע לנושאים שבמחלוקת ציבורית הייתה פופולארית בשעתו אף יותר מהשאלה בת ימינו 'האם אתם כבר בהפרטה?'

 

במאמרו ("דבר", תרצ"ד, 7/1934) 'חורבן ותלישות' הוא תובע לטפח ולהעמיק את תודעת יום הזיכרון הלאומי ט' באב, את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, קובע שהדרכת הנוער צריך שתהיה כרוכה באוצרות הרוח של האומה, בסמלים היסטוריים וערכים תרבותיים ואינו תולה כל זאת במושג בית כנסת. ובאמת, מה היה ברל אומר על התהליך המתרחש בימים אלה ברבים מהקיבוצים, כאשר היחד הקיבוצי, גם בחגים, הולך ונמוג, גם במועדי ישראל מבני הציבור נותרים שוממים וזירת הפעילות דומה שעברה לבית הכנסת המקומי?

 

בתוכנית רדיו רואיינה תלמידת י"ב במוסד חינוכי קיבוצי המתנגדת להתקנת מזוזות בחדרי הכיתות באותו מוסד. את התנגדותה נימקה התלמידה באמונה בקיומם, מי היה מאמין, של ערכים אחרים שאינם דתיים, ערכי השומר הצעיר: "שוויון, סוציאליזם, הפרדת דת ממדינה.." אולם מנהל מוסד זה כבר הודיע שאין בכך כפיה דתית בגלל הדמוגרפיה, שהרי רוב התלמידים כבר ממילא אינם באים מקיבוצי הבעלות אלא מישובי הסביבה. סביר להניח כי ניסיונם התמים והנוגע ללב של תלמידים אלה, להמשיך ולהציב ערכים אחרים מול אלה השוטפים את הקיבוץ מבחוץ, לא יחזיק מעמד זמן רב.

 

...זה בגלל השינויים הדמוגראפיים בקיבוצים, תרם השר לשירותי דת מעל דוכן הכנסת הסבר לעובדה כי סכום הבקשות ממשרדו למימון פיתוח שירותי דת בשכונות ההרחבה של הקיבוצים והמושבים הגיע כבר ל-400 מיליון ₪.

 

***

תופעות אלו שייכות לתהליך אחד שניתן לאפיינו כהנמכת החומות בין הקיבוץ לסביבתו, שלא לומר הסרתן המוחלטת. אפשר להתווכח האם סממני הדת, בית הכנסת והמזוזות מעידים על הטמעה ממשית של דרך חיים אחרת או רק על כניסת סמלים חיצוניים מקובלים, בכל אופן מדובר בהוויה שונה שנכנסה לחצר הקיבוץ כתחליף לערכיו המקוריים, אשר רק מיעוט מחברי הקיבוצים מצאו אותם ככאלה שראוי להתעקש עליהם. סממני הדת הם חלק מהוויה זו ומעניין כי ההתנגדות להם פחותה אפילו מההתנגדות הקלושה לכניסת הערכים השונים שמביא איתו 'השינוי'.

 

במאי שנה שעברה פרסם אהרון ולנסי ראש המועצה האזורית גליל העליון, מנהיג מקומי, מה לעשות, קריאה לביטול ההפרדה בין חברי הקיבוץ לתושביו. כך תבנה לדעתו קהילה חדשה וערכית, כי "המשפחות שהצטרפו מחפשות בקהילה את מה שהקיבוץ איבד" (MYNET, הקיבוץ, 10/5/09). מובטח כאן הגידול הדמוגראפי, אבל ברור שמבליל כזה של אוכלוסיה לא יצא ישוב בעל ייחוד ערכי של ממש, ואיך ימצא בו "מה שהקיבוץ איבד", לוולנסי פתרונים.

 

אולי מצער שאין לנו 'רב חילוני קיבוצי' הנושא באמתחתו מעין מד קיבוציות ושואל את חברי הקיבוצים האלה, וגם את כל השאר, 'במה אתם קיבוצניקים' ומאשר את התואר קיבוץ רק למי שעומד במבחן, ואין הכוונה למבחן העמידה ב'תקנות הסיווג'. אולי הגיעה העת שהזרם השיתופי של התנועה יציב קריטריונים למבחן זה, שמטרתו יצירת מכנה משותף של תומכי הרעיון השיתופי סביב משמעות המילה 'קיבוץ', שיהיה ברור גם בימינו מי ראוי לשם קיבוץ ומי נושא אותו לשווא.

   

למאמרים של פלג מור
נכתב בתאריך
8/8/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו