עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

תנועה בתוך תנועה

תנועה בתוך תנועה

מאת אלישע שפירא, 2/8/2010

 

הדרך הנכונה היא לפעול כ"תנועה בתוך תנועה" ולקיים את פעילותנו העצמאית והייחודית בכל מקום ובכל עניין חשוב ומהותי לדרכנו. תגובה למיכה אשחר

 

בחרתי לכתוב הפעם את דברי כמכתב אישי למיכה אשחר, הטוען במאמר מנומק ב"שווים", כנגדי (אלישע) וכנגד מובילי המטה השיתופי, על מה שהוא רואה כ"טעותנו הגדולה". על שלא הובלנו לפילוג ולהיפרדות מהתנועה הקיבוצית הכללית.

 

מיכה ידידי.

כקורא נאמן של מאמריך אני מרשה לעצמי לכנות אותך ידידי. אתה מאוכזב מכך שאני לא הובלתי את הקיבוצים השיתופיים לפרישה מהתנועה. גם אני מאוכזב. אני מאוכזב מדמותה ומחולשתה של התנועה. הייתי בין המובילים לאיחוד התנועות הקיבוציות במשך יותר מעשרים שנה. כאשר מתבוננים היום על התנועה המאוחדת, שהיא צל קלוש וחיוור של מה שהיו כל אחת מהתנועות בנפרד, אי אפשר שלא להיות מאוכזב. זו תנועה שקרוב למאתיים מקיבוציה ויתרו על השוויון והנמיכו את רף הערבות ההדדית, לרמה של שכר המינימום במשק. זו התנועה שקברניטיה "צופים אל המגדלור", בעוד ספינתם, ספינתנו, נסחפת בזרם העז והיא הולכת ומתרחקת מאורו של המגדלור.

 

***

ממאמריך לאורך הזמן, כולל מאמרך האחרון שבו אנו דנים, אני למד שאנו מסכימים בנושאים רבים. אני חושב כמוך שמכירת "תנובה" הייתה טעות וממימוש הנדל"ן (של "תנובה") יכלו ליהנות החקלאים מבלי לסכן את יציבותו של משק החלב. המטה השיתופי, אמרי רון, מאיר בראון, אנוכי ואחרים היינו מי שנאבקו כנגד תנועת המושבים, הנהגת התנועה, חלק מהארגונים האזוריים והנהלת "תנובה", בראשותו של אריק ריכמן, שהובילו את מהלך המכירה. (לשמחתנו חלק מהישובים שמרו על בעלות חלקית ב"תנובה" ויחד עם הארגונים האזוריים שמרו גם על מעמד בהנהלתה).

 

אני מסכים איתך גם לגבי מדיניות הקרקעות חסרת האחריות והאנטי ציונית שמוביל נתניהו. המטה השיתופי ובעיקר דובי הלמן ואחרים, הצגנו עמדה מנוגדת וסחפנו את מועצת התנועה לקבל החלטה (פה אחד) כנגד הפרטת קרקעות הלאום. החלטה שנמחקה על ידי הצוות הפעיל של התנועה. הצוות שעבר בקלילות מפתיעה משלילת ההפרטה למאבק על חלקנו בה.

 

אלו דוגמאות אחדות להסכמות בינינו ולביקורת המשותפת על מובילי התנועה. אך זו אינה התמונה כולה. אני מאמין שגם אתה מברך על שינוי המגמה של מובילי התנועה הנוכחיים ועל המעבר מהמלצה על "צמיחה חברתית (דמוגראפית) כאילו", שעיקרה החלפת החברים ב"שכונות הקהילתיות" וב"תושבים", למדיניות מחודשת, שעיקרה קליטה לחברות מלאה בקיבוצים. אתה ודאי תסכים ותברך על ההתנערות מהרעיון היקר והמסוכן, לקיבוצים ולחבריהם, של "שיוך דירות" מלא, ועל ההסתפקות בהסדרים פנימיים כתחליף לשיוך.

 

כך גם האמירה הברורה כנגד "שיוך הנכסים היצרניים לחברים", וההמלצה להסתפק בשיוך חלק מפירות הנכסים. כולם נושאים שהמטה השיתופי תרם ותורם להם בדיאלוג המתמשך שאנו מנהלים עם המובילים בתנועה. זה הרבה פחות ממה שהינו רוצים, אבל זה נכון לאין שיעור ממה שהיה חזונה של הנהגת התנועה לפני פחות מעשור.

 

***

מהנאמר עד כאן אנו לומדים שוב עד כמה המציאות אינה אחידה ואינה חד-ממדית. היא מורכבת ורבת פנים ועלינו להתמודד ולפעול בתוך המורכבות הזו. האם התנתקות מהתנועה תהיה נכונה ומועילה? אני חושב שלא. האם היא תחזק אותנו במאבק מול מוסדות המדינה המנוכרים? נדמה לי שלא. האם היא תעזור לקיבוצים המעמדיים לשמור על חלק מהשותפות ועל הערבות ההדדית המופחתת? אני חושב שלא. האם למרות הכל יכול להיווצר מצב בו יהיה נכון להתנתק מכלל התנועה? יתכן שכן. להבנתי הדבר יהיה נכון אם וכאשר תנסה הנהגת התנועה לכפות על הקיבוצים השיתופיים מהלכים העומדים בניגוד לרצוננו ולאמונתנו. אם וכאשר תנסה הנהגת התנועה לכפות עלינו מהלכים העומדים בניגוד לאינטרסים שלנו כקיבוצים שיתופיים. חולשתה של התנועה כשלעצמה אינה סיבה לפרישה שעשויה להחליש את כולנו יותר.

***

לאחר הכול צריך לשאול גם מי השותפים האפשריים לפילוג מהתנועה. למיטב הכרתי את הקיבוצים, ספק אם יימצאו שלושה קיבוצים שיוכלו לקבל החלטה כזו ברוב סביר. מבין הקיבוצים הדתיים, שותפינו הנאמנים במטה השיתופי, אפילו לא אחד. הערכה זו עשויה להשתנות כמובן אם יתרחש אחד התסריטים שמניתי.

 

***

במציאות זו הדרך הנכונה היא לפעול כ"תנועה בתוך תנועה". לקיים את פעילותנו העצמאית והייחודית בכל מקום ובכל עניין חשוב ומהותי לדרכנו, ולשתף פעולה עם כלל התנועה והנהגתה בכל מקום ובכל עניין שאנו מסכימים עליו.

  

   
למאמרים של אלישע שפירא
נכתב בתאריך
2/8/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו