עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

המנוף השיתופי

המנוף השיתופי

מאת עזרא דלומי, 9/6/2010

 

החיבור בין המטה השיתופי ומעגל הקבוצות עשוי להוות עבור המט"ש סימן ל"יציאה מן הבונקר" ומעבר מהגנה להתקפה. סוף-סוף מתחילים לספור לא רק את מי שנשאר שיתופי, אלא גם את מי שמצטרף ורואה בשיתוף את עתידו

 

הצטרפות מעגל הקבוצות למטה השיתופי, לאחר "כן ולא" מתמשך, כצעד לקראת הקמת מעגל שיתופי אחד, הוא מהלך שקשה להגזים בחשיבותו. חיבור כזה יכול להוות עבור המטה השיתופי שלב חשוב ב"יציאה מן הבונקר וייצוב החזית" ואולי אף מעבר מהגנה להתקפה. סוף-סוף מתחילים לספור לא רק את מי שנשאר שיתופי אלא גם את מי שהצטרף ורואה בשיתוף את עתידו. ומי שהצטרף הוא כוח איכותי, חשוב, נושא מטען רעיוני ובעיקר חושב פוליטיקה סוציאליסטית - עם הפנים החוצה, כדי להשפיע על החברה הישראלית. לא במקרה קשורים חברי מעגל הקבוצות גם לארגונים ככוח לעובדים, למכללה החברתית ליסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) והם שותפים למאבקים ציבוריים רבים על זכויות עובדים, על אופי מערכת החינוך, נגד הפרטת הקרקעות ובתי הסוהר ועוד.

 

מצד אחד, החיבור הזה התבקש מזמן; מצד שני, כפי שקורה לעתים בתנועות אידיאולוגיות, החיבור בין קרובים מתגלה כקשה ביותר: יש נטייה לדקדק בניואנסים, לחפש בזכוכית מגדלת את המבדיל במקום את המשותף, שבמקרה הזה הוא רחב ועמוק בהרבה מן המפריד. לתהליך ההתקרבות הזה היה גם מכשול "טבעי": החשש של מעגל הקבוצות להיבלע אל תוך קיבוצי המטה השיתופי כ"חיל מילואים" ובכך לאבד משהו מאופיו וייחודו. לא במקרה החיזור בין הצדדים נמשך זמן רב והתנהל כמעין מחול קיפודים של משיכה-דחייה וחוזר חלילה.

 

***

נראה כי מה שאפשר את התקדמות והחיבור היא מחד ההבנה של הצדדים את המצב הסטאטי שבו הם נמצאים - המטה השיתופי עם כרבע מקיבוצי התנועה ומעגל הקבוצות עם רצון להתבסס ולהתרחב באזורים העירוניים בהם הם נמצאים וגם מעבר להם.

 

בהיבט מסוים זהו חיבור לפי המודל הפלמ"חאי שבו חלק מן הקבוצות הצעירות יבחרו, אם ירצו, לחיות במסגרות אוטונומיות בתוך "בסיסים" קיבוציים ותיקים, לתועלת שני הצדדים. בנוסף, יוכל מעגל הקבוצות "לייבא" את קשריו עם הגורמים הכלל ארציים בהם הוא פעיל אל המטה השיתופי כדי שזה יוכל לצאת אל החברה הישראלית במקום לשקוע בספירת "מי לנו מי לצרינו" בתוך התנועה.

 

סיבה לא פחות חשובה לחיבור היא ההכרה שרוב התנועה הקיבוצית נמצא במסע לדרך שונה - שיתופית פחות ופחות - מסע שיוביל להתרופפות טבעית של הזיקות הרעיוניות בין מי שדוגל בערכי הליבה המסורתיים של הקיבוץ לבין מי שהולך ונפרד מהם. אין ספק כמעט, העמקת הקשר בין המטה השיתופי למעגל הקבוצות והטענת החיבור הזה בתוכן רעיוני, תוביל להתרחקות הגוף המאוחד מ"תנועת האם" המופרטת. הכוונה שהוצגה בכנס המט"ש בעין השופט, לפעול כ"תנועה בתוך תנועה", נראית כצעד ראשון במהלך פדרטיבי או קונפדרטיבי כזה.

 

חשוב מאוד שהחיבור הזה יניב שילוב ממשי של אנשים צעירים בהנהגת המטה השיתופי, כדי שיתחילו לחרוש עם הסוסים הוותיקים ובבוא העת לרשת אותם. מבחינה זאת ייתכן וכדאי לאמץ את הנוהג שהיה מקובל פעם בקיבוץ הארצי של מזכיר ותיק ומזכיר צעיר, הן כדי לחזק את התפרים החדשים והן כדי לסמן ששיתוף ושוויון היו, ישנם ויהיו גם בעתיד.

***

בסתיו הקרוב, בכנס השנתי של המטה השיתופי בערבה, ראוי לציין את טקס הנישואין החשוב הזה, ולהקדיש הרבה זמן ומחשבה כיצד להפוך את האירוע לנקודת זינוק חדשה.

 

למאמרים של עזרא דלומי
נכתב בתאריך
9/6/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו