עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

סערה בכוס מים

סערה בכוס מים

מאת עלי קדם, 7/4/2010

 

בכל אביב התקשורת שבה לפמפם על שכר המיליונים שלנו. אז ככה: ראשית אנחנו טובים והשכר הזה מגיע לנו; שנית - בעוד יומיים ישכחו מזה ויעברו לאייטם הבא. מונולוג של מנכ"ל מצליח

 

שוב הגיע האביב, ושוב הכתבות המטרידות האלה על המשכורות הכאלו מופרזות שלנו. נו באמת, לא נמאס להם, לחטט בעניינים לא להם. כל פעם שמתפרסם גובה השכר שלנו, נזכרים כמה כתבים עלובים וקטנוניים, חברי כנסת שוליים, ועוד אי אלו נמושות, להרים קול צעקה. אלה אנשים קטנים ולא חשובים, שלא מבינים כלום בעסקים. שיהיו בריאים, אבל לא חבל על האנרגיות?

 

בארץ הזאת פשוט לא מסוגלים לפרגן. אתה קצת מצליח - מיד עטים עליך הבולשביקים האלה, שחיים עוד בימי מפא"י העליזים. פשוט לא יודעים להעריך כישרון והצלחה. כואב להם שמישהו אחר עשה את זה. בעיתון אחד כתבו שעלות השכר שלי היא 8 מיליון שקל בשנה, ושזה פי חמישים מהמשכורת הממוצעת בחברה שלנו. אז מה רצו, שאני ארוויח כמו שר, או חבר כנסת? בשביל זה עזבתי את משרד האוצר? הרי אמרתי והצהרתי שאני הולך לעשות לביתי, וזה בדיוק מה שעשיתי. חוץ מזה, תבין שאני ממש צנוע: מוישה, על תפקיד הרבה פחות תובעני, הצליח להשיג יותר מעשרה מיליון, לא כולל אופציות, אז אני שואל אותך - מי כאן החזיר?

 

אז נכון, בדירקטוריון שלנו יושבים כמה חברים שלי, ביג דיל. היינו יחד בפקולטה, אחר כך בעבודה. אלו חברה שמבינים עניין, הם יודעים בדיוק כמה אני שווה לבעלי המניות. עובדה שאישרו את התנאים שלי פה אחד, אפילו אחד לא התנגד, היית מאמין? אני בעצמי לא האמנתי. חוץ, מזה, הם מבינים היטב שמחר גם אני יכול להיות דירקטור, ולאשר להם משכורות דומות. תבין, ככה זה עובד במדינה שלנו. אנחנו חברים מהפלמ"ח, חברים מהצנחנים, חברים מהפקולטה, חברים מהמחלקה. אנחנו דואגים אחד לשני, מה זה לא בסדר? אחד בשביל כולם, וכולם בשביל אחד, באש ובמים. תשמע, חברות בשבילנו זה ערך עליון.

 

חוץ מזה, הדירקטוריון מבין שמחר אני פשוט יכול לקום ולעזוב. הצעות לא חסרות לי, תאמין לי, עומדים בתור. קיבלתי אפילו הצעות מחו"ל. בינינו, הייתי נשאר גם עם מחצית המשכורת, אבל למה להיות צנוע אם מאשרים את הכל? הרי במדינה שלנו הכי גרוע זה להיות פראייר, ופרייאר - אני לא.

 

בכלל, הגיע הזמן שבישראל נתנהג כמו בעולם הגדול. קראת כמה מרוויחים מנכ"לים ברמה שלנו בארצות הברית? פי שלושה, אבל בדולרים, אז מה רוצים מאיתנו. אתה אומר שגם שם, באמריקה ובאירופה, מתחילים לשים סוף להשתוללות ולשערוריות השכר? טוב, כנראה שגם לממשלות שלהם חדרו הבולשביקים, נקווה שהם לא יצליחו בתוכניות האלה.

***

נכון, כשהייתי פקיד בכיר באוצר, לפני שנתיים, הטפתי לצניעות ולריסון, והצהרתי שיפרוץ אסון מוניטארי אם יעלו את שכר המינימום באחוז וחצי. אז היום אני חושב אחרת, מותר לבן אדם להשתנות לא? כי תבין, אנשים כמונו הם שמניעים את הכלכלה. מה היו עושים בלי היזמות שלנו, הרעיונות המבריקים, האומץ לקחת סיכונים (בכספים שלכם), הקשרים שלנו. בלעדינו לא הייתה עבודה לכל פקידי הבנקים, לכל המהנדסים והמתכנתים, שלא לדבר על עובדי הייצור. אנחנו הקטר שמושך את המשק. הרי לפני שבאתי לחברה הזאת בשנה שעברה לא היה פה כלום, וגם אחרי שאעזוב בעוד שנתיים, עם מצנח הזהב והאופציות במיליונים שסידרתי לי, שום דבר לא יתפקד. הכל בזכותנו, אז אני שואל - לא מגיע לנו פיצוי נאות?

 

וכמו שיעקב פרי, איש שאני מאוד מעריך, אמר בטלוויזיה: זה שיורידו לי כמה שקלים, לא יעזור לאף עני. סוף-סוף מישהו מסביר לכם את האמת. כי מה כבר יוכלו לעשות, נניח, עם שני מליון שקל מהמשכורת שלי, או של יעקב פרי? מה, ייבנו עוד איזו כיתה בכפר בדואי? או שיצליחו להוסיף איזה אגף לבית חולים בפריפריה? להוסיף תרופות חיוניות לסל הבריאות? או שיצליחו לחלק עוד כמה חבילות לנצרכים בפסח? סליחה, כל הדברים האלה הם לא בעיה שלנו. בשביל מה יש לנו ממשלה, בשביל מה אני משלם הון עתק למיסים, שהם ידאגו למי שצריך. אני לא פילנתרופ.

 

רגע-רגע, שלא תהיה אי הבנה. אנחנו תורמים לקהילה, ואפילו הרבה. התרומה הזאת היא אחד מערכי החזון האסטרטגי שלנו, זה היום נורא "אין". החברה שלנו מזרימה הון תועפות לקהילה, לאיכות הסביבה, למפעלי תרבות, הכל פטור ממס. למי תרמנו? אני לא זוכר, תשאל את היחצ"ן שלנו, הוא הרי גם כן מרוויח כמה מיליונים, אז לפחות שיעשה את תפקידו.

 

תאמין לי, זאת סערה בכוס מים, אני ממש לא מתרגש. יעבור החג - וכולם ישכחו מהסיפור, ככה זה עם התקשורת. קצת מנדנדים, ועוברים לאייטם הבא. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. בכלל, הגיע הזמן שיפסיקו לפרסם כמה אני מרוויח, זה לא עניינו של אף אחד, זאת פגיעה בפרטיות. בשנה הבאה אם יירצה השם נקטין את ההפסדים, ואז אני מקווה שההנהלה תאשר גם בונוס רציני, ונצליח סוף-סוף לעבור את התלוש של מוישה. ושיהיה חג שמח לכל עם ישראל.

 

מחבר
נכתב בתאריך
7/4/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו